בתשובה לכרמית, 30/07/03 20:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז למה הם קוראים לעצמם "יהודים?" זה כמו שאני אקח עגבניה ומלפפון, ואקצוץ אותם. ואז, אוסיף נתח בשר, שום, חמאה, חרדל ומיץ לימון, אבשל בקדירה כמה שעות, ואגיש את זה לאורחי. אז הם יאמרו: "איזה תבשיל בשר נפלא!" "לא ולא," אומר להם אני. "זה סלט. עם תוספות." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקלייזמר: אם זו הרגשתך והגדרתך העצמית, *אתה* אכן לא יהודי. כמו ששאלת על הפגנים, יכלת לשאול באותה מידה מדוע אני, כאתאיסט, קורא לעצמי יהודי1. האם אתה חושב שאני לא יהודי? מי שמך2? טוב, אז סיינפלד הוא לא יהודי. הוא סלט. פרויד? לא יהודי. סלט. הרצל? עם בנים כאלה? לא יהודי. יהודים רפורמים ויהודים ליברלים שלא עונים על הגדרות הלכתיות של "מיהו יהודי"? לא יהודים (למרות שהם הרוב). פגאנים שמדברים עברית כשפת אם, מרגישים שייכות לתרבות הישראלית/יהודית, בוכים ביום השואה ונותנים משמעויות משלהם לחג השבועות ולפסח, אך מעדיפים לסגוד לאל אחר? לא יהודים. יהודי שבחר לא לבצע מילה בבניו? מגדל דור של לא יהודים בהכרח. יהודים חילוניים? סלט, ערב רב ושאר מרעין בישין. בסוף אתה עוד עלול להשאר עם המסקנה שרק ניצה וחבריה לדרך, הם יהודים אמיתיים. _______ 1 אם זה מעניין אותך, שאל ואספר. 2 ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לקרוא שוב את האנלוגיה שלי. אני חושב שאולי לא הבהרתי אותה מספיק. לא נורא. אני משוכנע כי תוכל להבין על מה אני מדבר. אם הייתי מוסיף לעגבניה ולמלפפון קצת סלרי וגבינה מלוחה, זה עדיין היה סלט. אפילו תוספת של חתיכות עוף מטוגנות היה משאיר את זה בתחום של סלט. זה הכל עניין של מידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה מגדיר עצמך יהודי כי יש לך זיקה ליהדות, כפי שהיא מתבטאת בתנ"ך, אולי במשנה ובתלמוד, בעיקר כיצירות ספרותיות (ספרות אמונית זה לא בשבילך. אמרת שאתה אתאיסט, לא?) אבל אתה מוזמן להרחיב בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שיש לתנ"ך נגיעה לא קטנה בזהות שלי ובתרבות שלי (עד כדי כך שלא הייתי יכול להרכיב אפילו משפט מסכן אחד, בשפת האם שלי, מבלי השקה היסטורית עם היצירות ההן, בין אם אני רוצה ובין אם לא). כמובן שגם מדובר במשהו שלא מחייב אותי מבחינה אמונית אפילו במילימטר. בדיוק כמו שדרואידים ושפת ה-ogham (עפ"י שמו של אותו אל זקן אשר לשונו היתה קשורה בשרשרת זהב אל אוזני תלמידיו - הלא הוא Oghma) מעניינת את האירי, למרות שהוא לא בהכרח מרגיש מחויבות לסגוד לאלים קלטיים, לעבר היהודי יש קשר למהות שלי. כמעט כל זהות לאומית הולכת מספיק אחורה עד שנפגשים עם הדת. לאום שפוי, ובטח שמדינה מודרנית שפויה, יודעים איך לעדן עד לנטרל את הדת מהסמלים הלאומיים ולהשאיר את התוכן הדתי שלהם לאנשים מאמינים וללימוד היסטוריה. אבל מעבר לספרות דתית ומיתוסים של עמים, האם אתה חושב שהיהדות היא ריקה מתוכן תרבותי ללא התנ"ך, המשנה והתלמוד? האם חסרים לנו הוגים, אומנים, אידיאולוגים, להקות רוק, אנשי אקדמיה, בדרנים, סופרים, ספורטאים1 ושאר אנשי רוח שתרמו למושג יהדות מספיק תוכן, כך שהוא לא הופך לעגלה ריקה ברגע שמוציאים את אלוהים, הדת והספרות הדתית מהמשחק? אבל אם אנו עוסקים בשאלות ג'ון לנוניות של "מי צריך בכלל לאום", זה כבר סיפור אחר. סיפור שהוא יותר עיסוק במד"ב מאשר ניהול שיחה עניינית על מהותם של עמים. _________ 1 חה! את זה הוספתי לשם הפוגה קומית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם לדחוף את האנלוגיה שלי כל-כך חזק עד שהיא תישבר, קצת קשה לי להתייחס לדבר המאכל כסלט, מרגע שמוציאים את העגבניה, המלפפון, והחסה. די לקרוא לדברים שאינם סלט, סלט, בגלל שפעם השתמשו באותה הקערה בשביל סלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה וניצה חושבים שאמונה באלוהים היא העגבניה, המלפפון והחסה של הסלט היהודי-לאומי. אני לא מסכים עם שניכם. האם הסלט האירי מאבד את העגבניה, המלפפון והחסה שלו, רק בגלל שהאירי לא באמת מאמין שבאמת היו פירבולגים ו- Tuatha De Danann? האם אירי צריך להאמין בקיומה של Eiru, על מנת להבין ולהזדהות עם שמה של המדינה שלו(ארצה של Eiru - אירלנד)? האם זה לא סלט אירי, הדבר אותו הוא אוכל? בסה"כ הוצאתי את העגבניה והוספתי כמה תבלינים חדשים (אני? אפילו לא אני הכנתי את הסלט, הוא היה כבר מוכן כשהייתי רעב, אז לקחתי). זה עדיין סלט. מאמינים קיצוניים בעגבניות (ואלה שמקבלים את הנרטיב שלהם), יאמרו שזה כבר לא סלט. שיבושם להם. האמת? ככה אני אוכל סלט למעשה! לא יעזור כלום, זה עדיין סלט טעים למדי. לא אכפת לי מה שחובבי עגבניות אומרים. אני פשוט לא סובל עגבניות. לא יכול לבלוע את זה. לא טעים. (אולי כחלק מאיזה תבשיל. אבל במצב הצבירה הרגיל שלהן, אני חושב שזה איכס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האירי הוא לא קלטי. הוא אירי עם שורשים קלטיים. אין לי בעיה להיות ישראלי עם שורשים יהודיים - אבל אני לא יהודי. אין לי בעיה להיות ישראלי ממוצא יהודי (כלומר, היהדות כקבוצה אתנית) - אבל אני לא יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראלי, עברי, יהודי, איך שאתה רוצה לקרוא לזה, זה סתם טרמינולוגיה. ישראל זה מושג יהודי (מושג? שם. שם של ההוא מה קראו אותו יעקב). אפשר להגיד באותה מידה שישראל היא מדינה ממוצא יהודי. אתה לא יהודי אלא ישראלי ממוצא יהודי? מה ההבדל המהותי בין היותך רק ממוצא יהודי לבין היותך יהודי? הויתור שלך על טקסים דתיים? אם התשובה היא כן, החברים של ניצה ניצחו במלחמת הנרטיב. הם כנראה יודעים מה שהם עושים. מדינת ההלכה מציצה פה מאיזה פינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם יהודי זה שם, של ההוא, מה קוראים אותו, הבן של יעקב, יהודה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד לדובי, הוא היה יהוד(י/ה) ממוצא ישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממוצא יהודי כשם שטוני סופרנו הוא אמריקאי ממוצא איטלקי. הקבוצה האתנית שלי היא היהדות. תחפש במעלה אילן היוחסין שלי - יהודים. ליתר בטחון - אני אפילו כהן, ולכן יש לי גנים של כהנים. אבל אני אינני יהודי בדתי. הייתי יכול להגיד ''אני יהודי, אבל לא יהודי בדתי'', אבל בחרתי להבהיר למה אני מתכוון, ולכן אמרתי ''אני יהודי במוצאי, אבל לא יהודי בדתי''. ''יהודי'' יכול להתייחס לשני האלמנטים. והחברים של ניצה, מבחינתי, ניצחו כבר מזמן בקרב על הנרטיב. הם יכולים לקחת את המונופול על הגדרת היהדות ולדחוף אותו עמוק לאיפה שבא להם. בגלל זה אני לא רוצה שישראל תהיה מדינה יהודית. אין לי כוח להתווכח על זה איתם, ואני לא חושב שיש בכך צורך. ברוך השם, מייסדי המדינה הרחיקו-ראות וידעו שלא לקרוא לה ''יהודה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש חשיבות כלשהי לעובדה, שטוני סופרנו הינו *נוצרי* בהשתייכותו הדתית? האם כבר התגבש, לדעתך, לאום "אמריקאי"? האם הביטוי "ניגרי ממוצא איטלקי" זהה לגמרי בעיניך ל"אמריקאי ממוצא איטלקי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם נוצרי, קתולי. אני מניח שיש לזה חשיבות. אבל מה זה קשור לענייננו? לדעתי, כן, התגבש. הם מדברים עליו כל הזמן, בכל אופן. אפילו לאום קנדי כבר התגבש, לדעתם האישית. כן. למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת? הקנדים כל כך עשירים שיש להם שתי זהויות לאומיות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית אני מסכים, אכן הבחירה בשם ישראל איננה מקרית. ישר-אל (תרתי משמע) זה בדיוק מה שצריך לעשות בשביל לסיים את בניית המדינה הזאת. אבל אני לא חושב שתוכל באמת לעשות זאת ללא ''קרב'' על הנרטיב וע''י התעלמות מניצה אנד פרנדס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך הטובה ביותר להסיר את הבלבול היא להגדיר את ההגדרה האתנית לא עפ''י הדת או האזרחות אלא עפ''י השפה והתרבות, ולכן לקרוא ללאום 'עברי', לדת 'יהודית' ולאזרחות 'ישראלית'. אני, למשל, עברי בעל אזרחות ישראלית, שדתו היא אגנוסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או לפחות תן כמה קווים לדמותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 77535 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אז יש יהודים ויש עברים. ויש עברים עוורים ששכחו מה זה להיות יהודים. או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר רב אם האנטישמים יסכימו איתך. ר''ל, שדי סביר להניח שהם יכסחו אותך, אם רק יוכלו, והסבריך לא ישכנעו אותם כלל. אולי אפילו ירגיזו אותם. כך זאת בחשבון, כשאתה מטייל בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יסכימו איתי על מה? שאני יהודי במוצאי? אני בטוח שהם ישמחו להסכים. ומה קשור יכסחו או לא יכסחו? וממתי האדם מגדיר עצמו לפי שונאיו? בלי קשר - אני לוקח הכל בחשבון כשאני מטייל בחו"ל, כולל העובדה שעצם היותי ישראלי היא עילה הרבה יותר טובה, בימינו, "לכסח" אותי מאשר היותי יהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יסכימו איתך שאינך יהודי. והעבודה שאתה בטוח שהם דווקא ישמחו להסכים שאתה יהודי רק מאשרת שההגדרה שלך את עצמך בקושי מחייבת אותך. אדם אינו ''מגדיר את עצמו לפי שונאיו'', אך שנאה של אנשים לקבוצת אנשים מסויימת יכולה להיות אחד הגורמים המסיעים לקבוצה להיוותר או להתגבש או לשמור על אחדותה. האנטישמיות, לדעתי, הינה אחד הגורמים החשובים לקיומה של היהדות שנים כה ארוכות ללא ארץ ריבונית. קל וחומר שאתה גם יהודי וגם ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יסכימו איתי שאני יהודי במוצאי, אמרתי, ולכך התכוונתי, לא "ישמחו להסכים שאני יהודי". זה שאני יהודי במוצאי זה לא משהו שאפשר להתכחש לו, כמובן. אבל בדת שלי, בהרגשת השייכות שלי ללאום? אין לי שמץ של יהדות. אני בעד שנקים אתר הנצחה לזכר כל האנטישמים הגדולים של ההיסטוריה, שאילולא הם, אולי לא הייתה נותרת לנו יהדות! (תרגום: אוי נו, באמת... אבל אני אשאיר לניצה להתעצבן עליך על האמירה הזו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לראות בך "יהודי מטונף" (כך הם מכנים יהודים?) ואתה מזכיר לי את הפרדוקס של המן (ושל עמלק). עם ישראל הצטווה למחות את שמם ואת זכרם. אלא מאי? *היהודים* הם אלה שמשמרים את זכרם של המן ועמלק בכך, שהם מקפידים מאד לשמר את הציווי הזה ... נדמה לי שלאנשים עם דעות דומות כשלך או דומות להן קוראים מתבוללים. אני טועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתבוללים, מתיוונים, מה זה משנה? את יכולה לקרוא לו אפילו הומו אם זה גורם לך נחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי אכן בעייה יהודית - חיטוט נצחי בעוולות שעשו לנו עמלק, המן, אנטיוכוס, טיטוס וחמלינצקי (כאשר היטלר הוא עוד חוליה בשלשלת שנאת הנצח של הגויים ליהודים) והסקת מסקנות לפיכך על רישעותם המוחלטת של הגויים וצדיקותם המוחלטת של היהודים. כאשר מנטליות זו הופכת להצדקת מדיניות ממשלת ישראל ודחיית כל ביקורת עליה בתואנות של אנטישמיות, זהו מירשם לאסון. ואין שום דבר רע בהתבוללות. תרבות המערב טובה מדי בשביל לוותר עליה ואין שום סיבה לחיות בגיטו המבוסס על תלמוד בבלי ושולחן ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומן הסתם גם לא האחרון, שיתבולל. זכותך לבחור כך וזכותי שלא לבחור כך. אבל לדעתי איך מקומך פה, בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהפיכה הציונית היא זו שיצרה את הישראלי החדש - חילוני שאינו נבדל מהגויים ובצדק גם אינו רוצה להיות שונה מהם. לעומת זאת, כדי להיות יהודי שומר מצוות אין צורך במדינה ריבונית וניתן לעשות זאת בכל מקום סובלני בעולם. הטענה שהריבונות הישראלית נובעת וצריכה להתבטא ע''י ההלכה הדתית היא מוטציה דתית של הציונות ואין לה דבר לא עם ההתפתחות הציונית ולא עם אורח החיים בישראל המודרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> "אבל לדעתי איך מקומך פה, בישראל." אלו מסוג הפניות האישיות, שגובלות קצת בחוצפה, ביחוד כאשר הכותב הוא אלמוני. ואם דעתי שדווקא אין מקומך פה, בישראל? או במילים אחרות: מי ביקש ממך חוות דעת לגבי רצונו של ארז לנדוור לנהל פה את חייו? האם "סתם איילת בארץ האיילים" יושבת בימים אלו במשרד הפנים, ועלינו להגיש, אל שולחנה, בקשות לשימור אזרחות? איזו מטרה משרתת בדיוק האמירה ש-"אבל לדעתי אין מקומך פה, בישראל?". בקיצור, מצאי לך איזה חתול רחוב, אם את חייבת להגיד למישהו "קישטא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חתולים, בניגוד לבני אדם, לא מתרגשים כשאיזה הומו(או סטרייט)-ספיאנס, אומר להם קישטא. קטן עליהם (תגובה 160694). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רילקס. לא מדובר באמירה *אישית* אלא מוסרית-פוליטית-אידאולוגית. לדעתי, כל מי שסבור, כי אין כל רע בההתבוללות (ואולי הדבר אפילו טוב), אין מקומו בקרב עם ישראל ומדינת ישראל. אפשר להסכים איתי או לחלוק עליי, אבל אין הצדקה לתגובה ולניסוחים הבלתי ראויים שלעיל. אבל, זו דרכם של אלה הקרויים אנשי ה"שמאל" בישראל. פעמים רבות הם נוהגים כך: כאשר מישהו מביע דעה שאינה לרוחם (ופעמים רבות *מתחייבת* מהשקפתם) - הם מבקשים לסתום לו את הפה כדרך לנצח אותו ב"מחלוקת". והיחס לרב כהנא זצ"ל הינו רק דוגמא אחת, נוספת, לכך. "חתול רחוב" כינית את עצמך? מוזר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא מתרגש מהתבוללות, בד''כ עושה זאת בגלל שהוא לא מייחס חשיבות ללאום ולא בגלל שהוא כמהה ללאום אחר. לכן הבחירה שלו בארץ מסויימת היא מטעמי נוחות, מאזוכיזם או אלוהים יודע מה. אבל ייתכן מאוד שהוא באופן אישי יירצה לחיות בישראל, אלא אם כן מישהו ייגרש אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההערה שלי היא גם לא הערה אישית (אינני יודע מי ומה את וזה גם מאוד לא מעניין). אני חושב שמי שמחזיק באידיאולוגיה שאומרת ליהודים יקרים, בני עמי, ללכת מכאן, רק משום שהם לא מקבלים ציון גבוה מספיק על היהודימטר האישי (והדי שרירותי) שכמה יהודים בדו לעצמם, הם אלה שצריכים לחשוב שוב אם זהו מקומם (בכל זאת, יש לנו דמוקרטיה). אינני מבין את רצונך לסתום לי את הפה בעניין זה (ממתי התנגדות לדעה זה סתימת פיות?). עד מתי ירדפוני האליטות של הימין? <הכנס עוד הערות פרנואידיות כאן> נמאס כבר לשמוע את כל ה- לא מוצא חן בעיניך? אז מצא לך מקום אחר לחיות בו. אתה מאמץ לעצמך ערכים מערביים? אתה לא יהודי, אתה מתבולל, זהו לא מקומך, מצא לך מדינה אחרת. מצאי לעצמך מדינה אחרת וחזרי לכאן כשתביני שזה לא מנומס להגיד למישהו שימצא לעצמו מדינה אחרת, רק בגלל שהוא לא מסכים איתך. הברירה של הצד שלך בויכוח הוא אחד משניים: הפסקת הרטוריקה המגרשת (והילדותית) הזאת או ניהול דיון בו הצד שלי משתמש באותה רטוריקה ממש. אם את בוחרת בראשון - בא לאייל גואל, אם בשני - חבל על האייל הקורא. לסיום (התחכום, הו התחכום): "סתם" כינית את עצמך? מאוד לא מוזר. <תופים של ג'יי לנו, מחיאות כפיים לבגרות הנפשית ושאר אפקטים> האם זאת הרמה שהאייל הגיע אליה? אפשר לנהל דיון מבלי לסלק אחד את השני מהארץ ומבלי לקרוא אחד לשני בשמות. דמוקרטיה ותרבות דיון קוראים לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי שאלות: האם מקובל עליך העיקרון, שעל מדינה לנקוט באמצעים כלשהם נגד אדם המסכן את עצם קיומה? האם דעה של פלוני, לפיה יש לגרש את אלמוני ממדינתם המשותפת של פלוני ואלמוני, משום שאלמוני מסכן את עצם קיומה של המדינה, היא דעה לגיטימית בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, היא לא לגיטימית בעיני. ביחוד כשהדעה הזויה למדי וביחוד כשאני הוא זה שרוצים לגרש מפה. לדעתי הימין הקיצוני מסכן (ברמה זו או אחרת) את קיומה של מדינת ישראל. אני בכל זאת לא מציע לגרש אותו מהמדינה שלי ולא מבין את הצורך ברטוריקה הזו כחלק מהדיון. כל אדם סביר (ימני או שמאלני, זה לא משנה) יבין שהשאלה הראשונה לא רלוונטית לגבי ארז לנדוור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה ראשונה: בהחלט מקובל עלי. לכן גם מקובל עלי, שהמדינה הדמוקרטית, כאמצעי להגן על עצם קיומה, מנעה מהרב (רציתי לכתוב ר"ת מנוגדים ל"זצ"ל" שלך, אבל ויתרתי) המסויים לרוץ לבחירות לכנסת. אולם המדינה עוד לא התחילה לעשות מספיק כנגד כל אלה המסכנים את קיומה, כי יש להם יותר מדי אוהדים בשלטון. שניה: לא מקובלת עלי. ואילו היתה, היו אנשים כמוך מועמדים אצלי לגירוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לא הייתי מוותר על שר''י | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. האם אתה רואה - לצורך שלילת הזכות להיבחר - הבדל בין דעה פסולה, שאין עימה מעשה, ובין דעה פסולה שיש עמה מעשה? ב. מהו המבחן הנכון, לדעתך, למסוכנות של דעה או מעשה? ג. האם המסוכנות צריכה להיבחן, לדעתך, רק ביחס לדמוקרטיה או גם ליהדותה של המדינה? (להזכירך - מדינת ישראל מוגדרת, לעת עתה, מדינה "יהודית ודמוקרטית") ד. ואם המסוכנות יכולה להתייחס גם ליהדותה של המדינה, מהו המבחן הנכון למסוכנות הזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כשמדובר על רצון של מישהו להיבחר, אין דבר כזה ''דעה שאין עמה מעשה''. דעה של מועמד להיבחר, בעיקר כשהוא מציג אותה בעיקרי משנתו, פירושה כוונה לעשות. את לא תגידי לי שכהנא הביע בראש חוצות דעה כלשהיא, בלי שיש מאחוריה כוונת מעשה. ב. המבחן הוא בתוצאה הצפויה מהצלחת המעשה הכרוך בדעה, כלפי הפגיעה האפשרית בדמוקרטיה ובעצם קיומן של קבוצות אוכלוסיה במדינה. ג. מכיוון ששנינו לא מסכימים על הגדרת מה היא אותה יהדות, עדיף שנשמור קודם כל על הדמוקרטיה. מכאן תסיקי על ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכך סיכמת בפיסקה אחת את ההבדל הבסיסי בין ימין ושמאל מדיני בישראל: הימין- "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו" השמאל- "עם ככל העמים" ומכיוון שתוכנית הלימודים בהיסטוריה1 לבתי הספר הממלכתי-דתיים מכילה חזק מאוד את האלמנט של "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו", לא מפתיע שחלק גדול מאוד (רוב?) מאלו שלמדו במערכת זו ממוקמים בצד ימין של המפה הפוליטית המדינית. --- 1 מישהו יכול להסביר לי, למה יש בחינת בגרות ותוכנית לימודים נפרדת בהיסטוריה לבתי ספר ממלכתיים ובתי ספר ממלכתים-דתיים? הרי מדובר באותה היסטוריה בדיוק, ובזרם שמזדהה רשמית עם הדמוקרטיה ועם מדינת ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודי ש*בסיס* ההגדרה העצמית שלו היא האנטישמיות המודרנית, לא הוא זה שיכול להצביע על ריקנות העגלה של אחרים. גם אם העגלה שלו לא ריקה לחלוטין, המוצר שיש לו בעגלה הוא קצת רקוב. אנחנו בונים פה מדינה, לא עיירה יהודית וגלותית באופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא קלטי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא. אמור - אני לא קלטי!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זהות אנושית היא עניין מורכב ויש לה רבדים שונים. בעולם שהפך לכפר גלובלי קטן, עניין הזהויות הופך עדין יותר ויותר כשאנשים נחשפים ומשתייכים ליותר מקבוצה אחת. זהות יהודית לא קשורה אך ורק מקיום המצוות היהודיות, אלא קשורה גם להיסטוריה, גם לגנטיקה, גם ללאומיות וגם למשפחה ולקשרי דם של אותם אנשים. המטאפורה הגסטרונומית שלך דווקא נכונה בעיניי. אני חושבת שבימינו, הרבה בזכות קיומה של מדינת ישראל, אך גם עקב תהליכים רחבים יותר של חילון, גלובליזציה וליברליזם, היהדות אט אט מפסיקה להיות תבשיל מסוג מאוד מסוים והופכת לסלט עם תוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שהתבשיל לא יצא טעים. להיפך. אבל נראה לי מוזר להתעקש ולקרוא לו סלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, שיהיה לך בתאבון :-) אינטרס משותף: לחיות במדינה שתפסיק להגיד לנו מה לאכול, תרתי משמע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |