בתשובה לישראל פזיזא, 31/07/03 9:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה תמיד מפליא אותי מחדש, הרטוריקה הזאת של "להתפלל...לזעוק...". וכי אין בכך רדוקציה כלשהי של *הברוך-הוא עצמו*? מה, הוא לא יודע? אי אפשר לתת לאינטליגנציה שלו קצת קרדיט? במובן מה, אפשר להעריך קצת יותר את האומרים: גזירה, כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי. לא פופולארי ולא פופוליסטי, אבל לפחות עקבי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |