בתשובה לג. שמעון, 02/08/03 2:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הצעה מגוכחת ואימוץ מופרך של ההצעה. איזה אדם באמת ינשוך את היד שמאכילה אותו? באימוץ ההצעה מציעה בעצם מערכת ה - NYT הממולחת לקוראיה לקרוא את המאמרים והביקורת עליהן באותו מקום. דומה הדבר לפוליטיקאי שיצהיר שבכל יום שישי בשבוע הוא יגיד אם ביתר הימים תחמן את הציבור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שזאת העבודה שלו. על עיתון, כמוצר-ידע, צריכה לבוא ביקורת. היא יכולה לבוא שלושה ימים אח''כ באופן מביך, או לפני היציאה לדפוס, ולחסוך לכולם הרבה כאב ראש. ההצעה של ריינולדס (ושל הוועדה) היא פשוט לדאוג לכך שיהיה מישהו שמרסן את העיתון מבפנים. למשל, אם הנציב ישים לב שכותב מסויים טועה ומטעה באופן עקבי, וידווח על כך בפומבי, יווצר לחץ על המערכת לרסן את אותו כותב - הוא מביך את העיתון כולו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, עד היום לא היו אנשים שזהו תפקידם במערכת. איכשהו זה עדיין נראה רע מדי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |