 |
|
 |
||
|
||||
 |
השעה 22:30 אני מסתובב בתל-אביב בדרך לקנות את המעדן למחר בבוקר. הרחובות נראים שקטים יותר ,כאילו עצבות מסוימת ירדה על העיר. אריק שרון הוכרז כמנצח לפני חצי שעה במדגם, לא שראיתי, נגעלתי יותר מידי מכל מסע הבחירות הזה וחוץ מזה שלא הצבעתי עמדתי להתעלם מהכל ואף ללכת לעבודה מתוך הבוז שאני רוכש למה שהיה פה, אבל גם לי יש קווים אדומים. אה כן .... לא הצבעתי. מחר כשהגיע לעבודה יסתכלו עלי חברי השמאלנים ויגידו אתה רואה בגללך , בגללך יש אריק. אין לי בעיה עם זה . אני גאה בבחירה שעשיתי , כבר שנים שלא מתיישב לי משהו נכון בתבנית הישראלית-פוליטית יותר מידי שחיתות יותר מידי אי-צדק . אני מניח שהפקפוק החל לאחר הטיול שלי לפני שנתיים לדרום אמריקה. בכל פעם שדיברנו על המדינה בה נמצאנו וצחקנו שעל כך נעשים הדברים כי זאת מדינת עולם שלישי, גילינו בהשוואה פשוטה כיצד אנו בעצם איננו שונים. רקוב, זאת המילה אותה אני מצליח לעלות במחשבתי רקוב, כמעט 55 שנים תחת שלטון צווי חירום שנותנים לממשלה ולצבא כוח בלתי מוגבל עושים את זה. שוטרים מושחתים שמוכרים את תפקידם למען כמה דולרים, פוליטיקאים מושחתים ברמה שלקחה לכל מדינה 200 שנה כדי להגיע אליה, רשויות עירוניות ,הפקעת אדמות,הכל בקומבינה שנקראת ישראל 2000. ורקוב כמה ריח של רקוב יש פה כאילו גמרנו את הסוס, כאילו עוד קצת ודי . גם שכנינו הכרישים מריחים את זה וכולם מחכים לביס שלהם שהרי אחרי 55 שנים של אי-צדק חברתי, מילואים ,מיסים מופרזים ,קנסות חניה ומהירות והמשך הרדיפה היהודית בתוך הארץ המובטחת גם אותו חילוני מתחיל לשאול את עצמו בשביל מה אני נלחם?, על מה לעזעאל אני הולך למות במלחמה הבאה? הרי מכל מקום אני הוא זה שמפסיד בכל מצב. המשוואה פשוטה אם ההרג במלחמה ? שאמשיך.... ואם לא? פחות כמותי יהיו פה ואנשים שכבר היום אין לי אליהם סימפתיה יקבלו יותר כוח וינסו לשלוט בחיי יותר. אך מצד שני גם אם לא תהיה מלחמה אותם גוף וגופים אחרים חולבים את כספי כל חודש ומנסים לשנות את חיי. בכל מקרה הפסדתי. איש חכם פעם אמר לחבר שלי ,שעדיף שאיש שרוצה לעשות כסף מהמדינה ינהל אותה .אידיאולוגים ,כך טען ,מאבדים את מטרתם מרוב האמצעים בהם הם משתמשים ומהר מאוד נהפכים לעסקנים שמוכרים כל מה שזז ,כדי כביכול להשיג את אותה מטרה שאותה מרוב האמצעים כבר שכחו מזמן. לפי משפט זה המדינה שלנו זה -55 שנה מנוהלת ע"י אידיאולוגים כולם רוצים להגיע לאיפה שהו אך אף אחד איננו יודע בדיוק לאן. כישלונה של הדמוקרטיה הישראלית היא: בנקודת התורפה של כל דמוקרטיה, והיא פגיעותה כלפי גופים אנטי דמוקרטים. לשם אותה רגישות השכילו מדינות רבות לבצע שינויים בחוקתם למען יוכלו לנהל סדר דמוקרטי במדינה. אנחנו נכשלים! 20 שנה אנו בוחרים ובוחרים ואותה מדיניות חסרת פנים נכשלת ורק כוחם של האנטי גודל . בכל מקרה אנחנו מפסידים. בכל תחום שתסתכל תראה את ראית הטווח הקצר(הרווח הקצר)לאסוף את הכסף ולברוח אנחנו היהודים אוהבים מעל לכול את הכסף המהיר, למה לקחת בעוד כמה שנים הרבה שאפשר כבר עכשיו לקחת מעט. וכמו במעגל לאן שלא נפנה אותו פרצוף בשם אחר צוחק עלינו לפני שהוא נותן ביס בעוד חתיכה. ראש הממשלה היוצא בחר להעביר סדנת אימה כנגד אריק שרון למען ינצח כשגולת הכותרת היא "נכון שאני גרוע אבל אין לכם ברירה תראו את האפשרות" .אני מרחם על אהוד הוא באמת אידיאולוג כל החיים רמונים שלחו אותו למערכה ללא תחמושת ואף מכנסיים וכבר היום יבצעו בו דיקור סיני, שילמדו שרק לפוליטיקאים משופשפים יש זכות להנהיג. כמובן שכל משחק הכיסאות הזה שימשך חצי שנה עד לבחירות כלליות יעלה לנו 800 מיליון שקל. זה בסך הכל כסף. אז הפעם הזו אני מצביע ברגליים, לוקח את יום החופש ומחליט להפסיק להשתתף בהצגה הזו הנקראת דמוקרטיה ישראלית אני לא מאמין שקיימת כזו ,ומשום כך אני משוחרר מהמשחק . ובכל זאת נקודת אור בתוהו . בימים שכאלה כמו בכל ימי משבר יוצאים להם הנשרים(עמיר פרץ) לקחת מהנבלה . ומשום כך שביתות. ולמרות שיש לי לומר הרבה בגנות העניין, הרי זה שכבר שבוע אני חונה בצורה מרווחת ברחובות תל-אביב ופשוט נהנה מכל רגע. כמה כיף שאין פקחים ברחובות. סאלאם עליכום אחיי |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל היא מהמוצלחות! מהמוצלחות שבמדינות שזכו בעצמאות מאז מלחמת העולם השנייה. במסגרתה הושגו הישגים עצומים למרות הנסיבות החיצוניות הקשות מאד (ולעתים בגללן). התמונה רחוקה מלהיות מושלמת, והימאסות המערכת הפוליטית על האזרחים היא בעיה מתמשכת שאינני מציע לזלזל בה, אולם מכאן ועד התמונה שציירת עוד רחוקה הדרך. אני מקווה שאתה ער לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הספדת אותנו כליל, אני מבין. את האידיאליסטים הפכת לבלתי החלטיים, ואת הדמוקרטיה לאנרכיה. מה אומר לך ידידי, אולי תמצא מרגוע בין אזרחי דרום אמריקה. אינך מתבייש?? ישנם אנשים במדינה הזו, אידיאליסטים או לא, שעדיין איכפת להם ואף פועלים בנושא. מנסים, לכל הפחות. את שני המועמדים האחרונים לראשות הממשלה, לא אהבתי (בכל זאת, ניסיתי לקבל את הרע במיעוטו). אין לי צל של ספק, שאף אחד מהשניים לא מעוניין ברעת המדינה, או בחוסר טובתה על חשבון רווחו הפרטי ו"משחק כסאות". יש מידה של צדק בדבריך בנוגע לאנשים מסוג זה, שאכן קיימים במערכת השלטון. אבל רקבון עוד לא הספיק להיות כאן. לא עדיין. אם כל כך רע לך, למה לא הצבעת? אין ברצונך להשפיע על עתידך ברקבון בו אתה מצוי? כמו שאמרתי, זהר צפוני, לא היה מסביב לאף אחד מהמועמדים. אך להפקיר את עתידך בידי גורל, סקרים, או רב קולות, אינו דבר חכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני במילואים השבוע כך שלוקח לי זמן להגיב אך: ממכתבי דווקא חשבתי שניתן להסיק שכן אכפת לי וכן רצוני להשפיע , מה שכתבתי ואני מדגיש ,נכתב מתוך כאב על מה שאני רואה ומתרחק מלהיות המדינה שלי, המדינה אינה שייכת לגופים מסויימים אלא לכל האנשים שחיים בה ובגלל זה דמוקרטיה חסרה לי. בעניין השני הפתק הלבן נפסל עוד לפני שהספיק להיספר ולכן האופציה ההגיונית כדי להראות את מחאתי על שקורה פה הוא פשוט לא להצביע ויעידו אחוז ההצבעה הנמוך על שחלק מכך נעשה גם בגלל סיבה זו . אני בטוח שאם אחוז ההצבעה היה נמוך בעוד 20 אחוז היו הבחירות ההאלה נראים עוד אחרת אחוז הצבעה נמוך מראה את מה שהעם מרגיש גם כלפי מנהיגיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש בדיכאון אה? יש לי הרגשה שאם ברק היה מנצח תחושתך היתה הפוכה. בוא נניח לרגע קט שזה נכון, אז מה זה אומר? זה אומר שכל הסיבות שפירטת הן תוצאה של רציונאליזציה, שגורמת לך לראות את הכל בשחור. פעם ישבתי בבוליביה באישון לילה עם עוד כמה מטיילים לא-ישראלים שפגשתי באותו יום, היה שם בחור אמריקאי שגר בניו-יורק שנה-שנתיים, ובין השאר סיפר על כך שנשדד פעמיים באלימות, ובכלל על סטטיסטיקה של הרצח והפשע. אנגליה אחת שאלה אותו איך אפשר לחיות עם זה, אז הוא הצביע עלי (איכשהו זיהה שאני ישראלי כמובן), ואמר שכמו שאני חי עם טרור ומלחמות כך ניתן ללמוד לחיות גם עם זה. תשובתי הייתה שלפי דבריו נראה שבישראל הרבה יותר בטוח, בנוסף חשבתי על המקום בו נמצאנו, מדינת עולם שלישי, שהפשע והעוני בה ממאירים. אני לא ממש מת על המצב שנוצר במדינה, בלשון המעטה, אבל אני תמיד לוקח בחשבון שאולי אני טועה. הדשא של השכן בדר"כ צהוב יותר, ואני מאמין שבגדול אנחנו מתקדמים למקום טוב יותר, למרות שלא בטוח שבדרך הקצרה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאיכשהו אני נחשב לשמאלני בחירה בברק לא היתה משנה לי הרבה שכן הדברים שאותם הדגשתי גם ברק נכשל בתיקונם ומשום שמפלגת העבודה הפכה בעיני למפלגה של נוכלים, ידעתי גם שאין סיכוי שמשהו ישתנה ולמעשה זה מה שניסיתי להדגיש אנחנו בכל מערכת בחירות ב20 שנים האחרונות הלכנו אחורה (כמובן מזוית השקפת העולם החילונית שלי). המצב בניו-יורק ובמקומות פחות בטוחים בעולם רק גורם לי להרגיש ששוב אנחנו מפספסים הזדמנות. אגב עם תסתובב בישראל במקומות הלא נכונים גם אתה תהיה תחת איום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונניח ולא תצביע - זה מה שיעצור את השחיתות? כל הבחירות האלה, כל עיסוקי היה באלה שלא מצביעים, או הפתקים הלבנים "מתוך מחאה". בחירות אינן השאלה: "למי אני עושה כבוד" או "מי ראוי לשבת בהנהגה", אלה איך החיים שלי, שלך, של פרדי, יראו משך ארבע השנים הקרובות. ברק נבלה - נכון. שרון טריפה - נכון. אבל כאשר השאלה היא האם אנו צריכים לשמור על ירושליים שלמה, ללא חלקיק ריבונות זרה, אם התנחלויות זה טוב או רע, האם אנו רוצים כלכלה הנשענת על גורמים מקומיים, או גורמים חיצוניים - הפתק הלבן יכול להיות רק תשובה אחת - אני לא יודע. אין לו מקום בתור מחאה, אין לו מקום בתור עונש, אין לו מקום בתור אמירה. כאשר אקדח מכוון לראשך, הילחם על חייך, לא על זכותך לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לשאלתך הראשונה ראה תגובה ליואב וגורו יאיא. ''.בקשר למשפט כאשר אקדח מכוון לראשך...... לא הכל שחור ולבן ובמקרה הזה כמו בעוד רבים העניין שבו בכל מלחמה לא חשוב עם צודקת או לא יכולה לקרות בגלל גחמה של פוליטקאי לכסאו עליך (אני חושב) לעמוד גם על עמדתך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |