 |
נכון, גם שבויי מלחמה הם חיילים אבל הם חיילים שנשבו. ומישהו טרח והגדיר אילו כללים חלים על חיילים לוחמים ואילו כללים חלים על חיילים שנשבו. כמובן שלחייו של כל אדם יש ערך אולם באופן תועלתני לגמרי, ובלי קשר לשאלה המוסרית, הוחלט שחיילים, בניגוד לאזרחים, הם אלו שישתתפו בטקסים הברבריים הנקראים מלחמה, מתוך הסכמה הדדית בין הצדדים כי יש להשאיר את חסרי הישע והחלשים מחוץ לעסק. במקביל, נוסחו אמנות נוספות (יש רבים שיקראו לזה התקדמות של המין האנושי) שנועדו למנוע עוד סבל מהחלשים -- האמנה על זכויות הילד למשל, שנועדו למנוע ניצול ילדים לעבודה ולמין.
ואשר לחייך, שוב יש להבדיל בין השאלה המוסרית לתועלתנית. מבחינה מוסרית ערכם של חייך שווה לערכם של חייו של חולה סופני או ילד או ראש ממשלה. מבחינה מעשית, בעצם הצטרפותך לצבא ''דמך מותר'' כחלק ממלחמה, כאשר תשתחרר מהצבא יבואו אחרים במקומך -- מעין ''תורנות'' שכזו, שמעדיפה לסכן את הכשירים ביותר לטובת הגנת המדינה. לשיטתך, יש לשפוט כל חייל שהרג חייל אחר ולהוכיח שההרג היה מוצדק. אם אינך מכיר בכך עליך לסרב לשרת בצבא, פשוט מאד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש