 |
גם כיום, לפי "בכירים באוצר"(1), רוב החובות לא ניתנים לגבייה בשל חוסר אמצעי אכיפה ו"יד רכה" נגד החייבים. אז מה הועילו חכמים בתקנתם, כאשר במשקרדי פקיד השומה ייערמו עוד מאות אלפי דו"חות? האם אמצעי האכיפה (אותם אלו אשר חסרונם, ע"פ אותם "בכירים באוצר", הוא המונע את גביית 100 מיליארד השקלים אותם חייבים אזרחי ישראל לשלטונות המס) יורחבו עקב הרחבת חובת הדיווח? האם תוכבד היד הרכה (קרי תוחמר הענישה)? ייתכן(2) שהתשובה לשתי השאלות האחרונות היא חיובית, ואכן יורחבו אמצעי האכיפה ותוכבד היד. סביר להניח שההפך הוא הנכון: פקידי מס הכנסה יוצפו (ואולי אף יטבעו) בשטף הדו"חות, בדיקת אמינות הדו"חות, ואפילו נכונותם החשבונאית, תתמעט ותדחה עוד יותר, מה שיגרור, כמעט בהכרח, גישה סלחנית יותר כלפי הנתפסים. (הכוונה כמובן למשתינים במי הברכה. למי שיעשה זאת מהמקפצה כנראה שיהיו סלחניים פחות.)
בקיצור, לפני שמטילים על הציבור, כמו גם על עובדיו, טופסולוגיה נוספת, טוב יעשה האוצר אם יפנה את מרצו לגביית אותם 100 מיליוני שקלים אשר לטענתו חייבים לו האזרחים השונים.
____
(1) האם שמותיהם הפרטיים של ה"בכירים באוצר" הם בנימין ומאיר?
(2) ?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש