בתשובה לאורי, 08/08/03 6:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקביעה בסוגריים היא שטות עובדתית. מלחמת גוג ומגוג מתוארת בנביאים, כאשר המקור לשמות 'גוג ומגוג' הוא בתיאור ה'אותנטי' ביותר שלה, ביחזקאל פרקים לח'-לט' (כהמשך כרונולוגי ישיר לקיבוץ גלויות, תחיית המתים וביאת המשיח). הנצרות היא שאימצה את הרעיון מן היהדות, ועיוותה אותו - כאשר הפכה את מלחמת גוג ומגוג למלחמת השטן וכוחות הרשע בכלל האנושות, כאשר במקור מדובר על מלחמה של קבוצת עמים בראשות מלך בשם גוג (''נשיא ראש משך ותובל'' - ע''פ אחת הפרשנויות המקובלות, מדובר על מה שכיום הוא רוסיה) בישראל, מלחמה שמטרתה היא 'חמדנית' לחלוטין ולא קשורה לרשע, אידיאולוגיה, או אפילו סוג כלשהו של שנאה, אלא נועדה להיות ג'וק שמוכנס בכוונה תחילה לראשו של המנהיג על מנת להפוך את מפלתו לפסטיבל של פירוטכניקה על טבעית. ייתכן, עם זאת, שהיהדות חזרה ואימצה מן הנצרות את המטמורפוזה שזו העבירה את הנושא הזה של מלחמת גוג ומגוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדון חרדון, אנא הבחן בין קיומו של רעיון לבין מרכזיותו של רעיון. רוב הרעיונות הנוצריים העיקריים מקורם ביהדות -- בל נשכח שישו היה יהודי ומייסד הנצרות, שאול התרסי, היה אף הוא יהודי במקורו -- אך יש הבדל בין קיומו של רעיון למקום שהוא תופס בספירת האמונה בכללה. הרעיונות המילנריים תפסו ביהדות מקום שולי למדי במהלך הדורות והחלו מקבלים מקום מרכזי יותר ויותר החל באמצע המאה השבע עשרה, עם התחזקות התנועות המשיחיות השונות, משבתאי צבי, נתן אשכנזי ויעקב ופרנק ועד החסידות בכללה. העיסוק במלחמת גוג ומגוג ובאופן כללי החזונות על אחרית הימים, ענישת הרשעים והעולם הבא הם נוצריים לעילא ולעילא לא רק בעובדה שהעיסוק הזה מאמץ את מהדורת חזון יוחנן של אחרית הימים אלא גם במקום המרכזי שהרעיונות המילנאריים תופסים. ואגב, זה לא הרעיון הנוצרי היחידי שמסתובב לנו בין הרגליים היום. אם תלך ותקשיב ל''מחזירים בתשובה'' (חזירים וגבבה) תראה שכל הסיפורים שלהם, הרעיונות ועולם המושגים בכללו מועתקים מלמעלה למטה מסיפורים יישועיים כאלו ואחרים. הדוגמה הכי מוכרת, אולי, היא ''ההימור'' -- גמביט האמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר את הדוגמה הזאת (למרות שיש לי תחושה עמומה שאני לא מפסיד הרבה). תרצה להסביר על מה מדובר ומה הקשר של זה לנצרות? למיטב ידיעתי, העיסוק במלחמת גוג ומגוג ובחזונות אחרים הימים על פרטיהם (כולל תסריטים מפורטים לעילא של 'בעיתה' ו'אחישנה') לא רק שאינו חדש ביהדות, אלא הוא עתיק יותר מהתנ"ך. חזון יוחנן שואב בבירור ממקורות יהודיים מיסטיים שקדמו לו, שגם הם מקבלים ביטוי נרחב בנביאים, במיוחד בפרקי ישעיהו המדברים על חזון אחרית הימים כמו ב' ו-יא', בפרקים האמורים ביחזקאל ובפרקים שלמים בספרי התרי-עשר, לעיתים אפילו ספרים שלמים המדברים על התקופה המזוהה כתקופת מלחמת גוג ומגוג ועל תוצאותיה. עם זאת קשה לומר שהיהדות מאמצת דווקא גירסה כלשהי משלה של התסריט, שהוא מאוד פרטני וארכני, שמציג חזון יוחנן, ואת המסרים המובעים בו. כאשר הנצרות מדברת על גוג ומגוג ועל עולם אחרית הימים שאחריו, היא עוסקת בחזון שונה לחלוטין מזה של היהדות. ההבדל הבולט ביותר הוא כאמור, לדעתי, העובדה שבנצרות מתוארת אותה מלחמה כנסיון השתלטות של השטן (ש'מותר מכלאו' במיוחד כדי שיילחם וייפול - דבר שמזכיר מאוד את התיאור ביחזקאל בו גוג למעשה נשלח לישראל על ידי אלוהים כדי לעשות ממנו קציצות לתיאבון כשיגיע) על כלל האנושות, בעוד שביהדות, באופן אופייני, זו מלחמה של כלל האנושות (או לכל הפחות חלק גדול בה) בתור הצד הרע נגד ריבונות ישראלית בלתי מוגדרת (שלפי רבים מהתיאורים היא מדינת קיבוץ גלויות בהנהגתו של אדם המתואר בהם שמאז נהוג לקרוא לו משיח). בוודאי שמסתובב לנו בין הרגליים, כהגדרתך, הרבה דרעק נוצרי, וגם מוסלמי (המיסטיקה של הזוהר ועולם הקבלה שואבת קשות מגלגולים בני-תקופתם של מקורות המיסטיקה האיסלמית). הטענה שלי היא שהרבה מהדרעק הזה הוא בעצמו גלגול של רעיונות יהודיים עתיקים, שאולי פשטו ולבשו צורה מאז. עדיין, המקור של אותו חזון אחרית הימים (המתואר באופן דומה בשלוש הדתות המונותאיסטיות כמלחמה גדולה המסתיימת בשלום ואוטופיה נצחית) על פרטיו הגסים הוא אכן ביהדות, ואפילו השמות גוג ומגוג (שבנצרות כבר לא מתוארים יותר כמנהיג וממלכתו אלא סתם כצבאו של השטן, ובאיסלאם הם מוזכרים כשמותיהן של שתי אומות) מקורם באופן ספציפי ובולט במיוחד בתנ"ך. זה אולי לא קשור לכהנא, אבל ראיתי לנכון לציין ולחדד את הנקודה הזאת שלפי דעתי מטעה רבים וטובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה קטנה על הביטוי "עתיק יותר מהתנ"ך". צריך לזכור שהתנ"ך אינו מקשה אחת - הספרים שנמצאים בו נכתבו על פני מאות שנים, ורבים מהם אנו לא כל כך יודעים לתארך. אפשר לדבר על "קיים עוד מלפני חתימת התנ"ך", שזה איפושהוא ב150~ לפנה"ס, אבל נורא קשה לבסס מה קדם למה בסיפורים באזור מלפני 2500-3000 שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. הענין הוא שיש כל כך הרבה ספרים שמדברים על הנושאים הללו, וזה לא בלתי סביר להניח שיש גם מקורות כמו ספרים חיצוניים שלא השתמרו. פסוקים וחלקי משפטים זהים שחוזרים על עצמם בספרים שונים (כמו למשל במיכה וישעיהו) יכולים אולי לחזק את ההנחה שקיים להם מקור משותף, שהוא עתיק יותר מהספרים עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר עומד בבסיס הוכחת ה"חמישים אחוז שאני צודק, וחמישים אחוז שאתה צודק, אבל תוחלת הרווח שלי גבוהה יותר" אצל הרב אמנון יצחק? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |