בתשובה לאלכסנדר מאן, 08/02/01 23:25
מיהו יהודו-נאצי? 16276
מר מאן,

להזכירך, כמה מן הגנרלים הגרמנים הועמדו לדין בשל מדיניות של ענישה קולקטיבית, דוגמת הוצאה להורג, רנדומלית, של אזרחים, לאחר פעולה תוקפנית של פרטיזנים או תנועת מחתרת. גרד פון רודנשטט נעצר בדיוק בשל כך - אישור לקיחת בני ערובה ורציחתם - אך מת טרם משפטו, ולמיטב זכרוני, סעיפים אלו היו בכתבי האישום של קייטל ויודל (שניהם הוצאו להורג בתליה).

יתר על כן, כמה מן הפעולות הגרמניות - הדוגמא הקלאסית היא הטבח בלידיצה, אבל גם ליל הבדולח יכול להכלל במניין - היו בדיוק פעולות תגמול; בלידיצה על חיסולו של היידריך ובליל הבדולח על רציחתו של המזכיר הראשון בשגרירות בצרפת (שמו נשמט מזכרוני). שתי הפעולות הופנו כלפי האוכלוסיות - הצ'כית והיהודית, בהתאמה - מהן יצאו המפגעים.

התפיסה של ענישה קולקטיבית קיימת ונחשבת ללגיטימית בישראל עד עצם היום הזה.
עונש קולקטיבי או השמדה קולקטיבית 16290
מר גורביץ,

פעולות התגמול אשר טרחת לבאר היטב, היו מתרחשות גם ללא כל נסיון פעיל או סביל מצד אוכלוסיית בני מקום מסויים להתנגד לשלטון הכיבוש הנאצי הכפוי.

התוכניות לחיסולם המוחלט של אלפי כפרים סלאביים במזרחה של אירופה עמדו זה מכבר על הפרק, ממש כתוכניות קונקרטיות ביותר לסילוקם המוחלט של יהודי גרמניה מתחומי הרייך הגרמני - כך שפעולות אלו היו מתרחשות בכל מקרה, וללא כל קשר להתנהגותה של האוכלוסייה הכבושה.

הנאצים הפעילו ויזמו חיסולים ישירים ושיטתיים, ומדי פעם אף גוונו במה שנראה להסטוריונים ממדינות המערב כ'פעולות תגמול'.
בהשוואה לפעולות תגמול נאציות אלו נראות פעולות התגמול מבית היוצר הישראלי כדרשה ארוכה ותלמודית במי מותר או לא מותר לפגוע, ומתי.

למיטב ידיעתי נהגו ונוהגים הישראלים עד עצם ימים אלו אכן 'לגמול' בעונשים קולקטיבים, אך נמנעו בעבר ונמנעים בהווה מביצוע פעילות אקטיביסטית יזומה לרציחתם השיטתית הכללית של בני אוכלוסיית מקום זה או אחר, קרי - השמדה קולקטיבית.

גם אם תניח לצורך היפוטתי בלבד, כי הישראלים ביצעו עוד 50 (במילים: חמישים) פעם לפחות מיקרה כמיקרה קיביה, שלושים פעם (במילים: שלושים) לפחות מיקרה כמיקרה כפר קאסם, כולל מחיקתם והריסתם של סך כל כפרי הערבים השונים במרחב - עדיין לא תגיע להתחלת הבנתו של המימד הנאצי במכונת הרצח המושלמת.
מכונה זו, אשר אף אינה דרשה כלל מצב לוחמה על מנת לבצע פעולותיה, פיתחה מנגנונים עילאיים בהצדקת ובהערכת עצמה והשקפת עולמה, ולעולם לא פצתה באפולוגטיקה מכל סוג שהוא, לא כל שכן בנסיון לדרוש ולהסביר כי 'לא היתה ברירה' או 'עמדנו על נפשנו' ועוד.

אגב, ענישה קולקטיבית אכזרית - אם נלך ונביט קדימה לפי הגיון הדברים אשר הינך פורש - בוצעה אף באוכלוסייתה האזרחית של גרמניה רבתי, אשר הופצצה ללא רחם, וללא כל קשר לנצחון בעלות הברית במלחמה.(ע"ע דרזדן, המבורג, קלן, פרנקפורט, אסן, בוכום, ברלין, אאכן, שטוטגארט, מאנהיים, מינכן, פולדה, לייפציג, רוסטוק, ברמן, האנובר ועוד ועוד ועוד). מאות אלפי נשים וילדים גרמניים הופצצו ללא רחם נהרגו בערים אלו ובערים גרמניות נוספות.

מדוע, בעצם?

שמא תאמר שלא היתה זו ענישה קולקטיבית?

בתור הערת ביניים - כנופיית הנאצים אשר ישבה אל מול שופטיה בעיר נירנברג טענה ללא הרף - ומבחינתם בצדק מוחלט - כי טריבונאל זה הינו בית משפט של מנצחים (Siegesjustiz), ולכן דחו הם כל נסיון 'להודות' או להביע 'חרטה' כלשהי על מעשיהם הבארבריים - כולל כל אותם השמדות קולקטיביות, היות ולטענתם שלטונות השיפוט של בעלות הברית 'כלל לא מסוגלות לנסות ולהבין את גודל חשיבות מעשיהם'.
הם באמת צדקו - בנות הברית גילו עקשנות באותו שלב ראשוני לאחר המלחמה, לדבר במושגים של 'עונשים קולקטיביים' בסיטואציה בה למעשה מראש היה צריך לדבר על 'השמדות קולקטיביות'.

לעניות דעתי זהו הבדל משמעותי, ממש כגודל ההבדל בין מעשי הציונים בערבים לבין מעשי הנאצים בעמיה השונים של אירופה בכלל, ובקבוצת היהודים בפרט.

בברכה

א. מאן
עונש קולקטיבי או השמדה קולקטיבית 16329
אולי כדאי לעבור לעמי המערב.
מדוע נשלחו צרפתים שהחביאו יהודים למותם? ומדוע דוכאו ההפגנות ההולנדיות באכזריות? וההוראה של היטלר לרומל, הוראה שסרב לבצע - לרצוח את כל שבויי המלחמה הבריטיים?
פה לא הייתה מדיניות חיסול. זו הייתה מדיניות ענישה. ואין זה משנה אם היא כוונה לעמים שיועדו למיתה, או לעמים שלא.
ואגב, מעשי בעלות הברית (ובעיקר מעשי ברה"מ) אכן היו פשעי מלחמה (בנוסף לקשירת קשר נגד השלום שבצע סטאלין בפלישתו לפולין).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים