בתשובה לסמילי, 08/02/01 21:59
יחידות עילית 16288
בעיית "בטחון המדינה" היא מן הסתם, סיכון למדינה. כשהיא באה בצורה של פגיעה בבטחון אישי, כמו פיגועים, אין סיכון ישיר *לקיום* המדינה. למרות זאת, בניגוד לבעיית תאונות דרכים או בעיית נשים מוכות, טרור הוא סימפטום לבעיית "בטחון המדינה" זו.
אני מסכים איתך במלוא הכנות (וגם עם כולכם, שם למעלה בעמוד), שאין לזנוח בעיות אחרות כליל לטובת בעיית הבטחון. יחד עם זאת, זכור איפה אתה חי. זכור מי מקיף אותך. וזכור לסקור ולסרוק טוב טוב את האוטובוס עליו תעלה מחר בבוקר.
יחידות עילית 16299
בעיית ''בטחון המדינה'' יכולה לצור סיכון לקיומה של המדינה, אבל לא כל בעיה בטחונית היא סימפטום לבעייה קיומית. אם אתה חושב שהטרור מהווה סימפטום למשהו אחר, אז תפרט בבקשה. כמו שהסברתי למעלה, הטרור לא מהווה בעייה קיומית, ואני לא רואה אותו כסימפטום לבעייה קיומית כלשהיא (או למעשה כסימפטום בכלל).
אם אני אסרוק את האוטובוס, אז הוא יכול לעבור יד מכונית ממולכדת, וההסתברות שזה או זה יקרה קטנה מהסתברות שלי להקלע לתאונת דרכים. לכן אפשר פשוט לשבת במקלטים (יש סיכוי לרעידת אדמה, לסקאדים מעיראק,...) כל היום, ואפשר לקחת את הסיכון ולצאת מהבית. אנחנו (לפחות אני) עושים את זה מדי יום בהקשר של תאונות דרכים, אבל משום מה (בניגוד גמור להסתברויות) לא בהקשר של טרור. או במילים אחרות, זכור לבדוק טוב טוב את גלגלי האוטובוס עליו תעלה מחר בבוקר.
ואם נחזור לתיאוריית הקונספירציה (אותה אני מפתח בזמני הפנוי), הנה מצאה לעצמה ה''חונטה'' דרך לשכנע את האוכלוסיה האינטלגנטית בסכנה מהטרור, ''אמנם לא מדובר בסכנה קיומית אבל מדובר בסימפטום...''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים