בתשובה להמתעורר בחוץ, 12/08/03 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקומנדנט של המחנה חטף התקפת עצבים כשראה כמה אריחים רופפים באמבטיה שלו, וצרח על הסגן שלו: "אם לא תסדר את זה עד מחר אני שולח אותך לחזית הרוסית". הסגן חיפש מומחה לחרסינה בין כל החיילים והשומרים ולא מצא. ביאושו הוא התחיל לעבור בין צריפי האסירים וגם שם לא מצא. בלי ברירה הוא התחיל לעבור מתא גזים אחד לשני ולשאול אם יש מישהו שיודע להניח אריחים. בסוף, בתא האחרון הצביע איזה יהודון קטן. הסגן אמר לו: "אם אתה מתקן את האמבטיה של הקומנדנט, אני מחזיר אותך לצריף ונותן לך 250,000 רייכסמרק". היהודי מייד נפנף אצבע, צקצק בלשונו ואמר: "300,000". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אלו דוגמאות להומור יהודי קלאסי. לקיחת הסיטואציה והיכולת לצחוק גם כשהמצב קשה. הבדיחה שסיפרתי מקורה בתוכנית טלויזיה של ה-BBC על ההומור בארצות הברית. היהודים למעשה החלו את מרבית תוכניות הטלויזיה והרדיו ואף היתה להם השפעה גדולה ביותר על הקומדיות הקולנועיות (וזה נושא ל-thread ארוך כאורך הגלות - מישהו מתנדב?). המנחה של התוכנית העלה את נושא היהודים והקומדיות והתשובה למה היהודים היו כה בולטים בתחום היתה ...בערך: ליהודים, שתמיד נרדפו, היתה את האפשרות או להשתגע מהמצב הנורא המתמשך, או לצחוק עליו. ההומור היהודי הוא ההתפתחות הישירה של הגלות והרדיפות והפוגרומים. ונקודה אישית אחרונה - האמת, "בדיחות" זוועה על השואה לא מצחיקות אותי. הם לא הומור אמיתי כי הם לא אנושיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |