 |
מסתבר שאתר הפרלמנט היפאני לא מכיר את טבח נאנגין שבו רצחו חיילים יפאנים עשרות אלפי אזרחים סינים במהלך יום שחור - כנראה שהטבח מעולם לא היה. גם בדקתי אם באתר הבית הלבן מסבירים על פרשיות המין שפרחו לאורך הדורות בין קירות המוסד - אין, כנראה שמדובר בפיקציה של התקשורת.
באתר השני שסיפקת מופיעות די במפורש רשימה של מטרות המלחמה. לא כפי שטענת, ההתיחסות לעימות עם הסורים והפיכת לבנון למדינת חסות ישראלית נולדו הרבה לפני רצח השגריר ארגוב. כבר בסוף שנות השבעים נתקיימו מגעים בין ישראל לנוצרים. דויד קימחי איש המוסד ניהל את השיחות וכבר אז עלו הכוונות הישראליות.
אותו אתר שסיפקת הוא נהדר על תקן של סיםורי מורשת קרב אבל ממש לא מנתח את המלחמה בצורה מקצועית. את נקודת ההכרעה של הלחימה הוא מציין בכך שהסורים הבינו כי המצב קריטי, הזרימו כוחות וגרמו לנו אבדות. אתה מצדך מציין את ההתקדמות המהירה של צה"ל.
במבחן המציאות צה"ל לא עמד במשימת ההגעה לציר בירות דמשק בפרק זמן של 48 שעות ובכך הפסיד את המערכה כנגד הסורים.
בתכנון המקורי של המלחמה היתה אמורה חטיבה מוטסת לקחת את השליטה על הציר כבר בשלב הראשון.
אבל, שוב אנחנו גולשים לתיקונים בסעיפים של תת סעיפים.
1. אתה טענת שמטרת מבצע של"ג התייחסה לארגון הפת"ח ולא כנגד מדינה או מדינות ריבוניות. טענת כי תכנית אורנים הקטנה היתה מקור ומטרות המלחמה הורחבו רק בדיעבד. טענת כי הסורים לחמו בשלומיאליות ולא היוו בעיה עבורנו. טענת כי הלחימה מול הסורים התנהלה רק בנקודות שבה הם הפריעו לנו להלחם בפת"ח.
אני אומר בפעם האלף -לא,לא,לא ולא.
אם תקרא שוב את תכן האתר שהבאת בתגובה הקודמת תמצא שגם המידע החלקי המופיע שם סותר את העובדות אותן אתה מציג.
אבל...
דווקא בגלל שהווכוח שלנו הוא ברובו עובדתי ולא רעיוני מוזר לי שאף קורא אחר במיוחד האנציקלופדיות האנושיות כדוגמת בילינסקי או נאורי לא קופץ, מתייצב לצד אחד מאיתנו וחותם את הגולל על הוויכוח בעזרת מלאנתאלפים קישורים.
אולי זה בגלל שהדיון כבר לא מופיע בעמוד הראשי ואולי זה בגלל שזה לא מעניין אף אחד. בכל מקרה, אני בנקודה זו מבקש את סליחתך ופורש מן המירוץ.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש