ואותי מעניין, בכנות 163423
מה דובי חושב על זה?
ואותי מעניין, בכנות 163675
מה דובי אמור לחשוב על זה? אני חושב שאני לא הייתי רוצה להיות בנו של מי שעומד למות תוך עשור מהולדתי, והייתי שונא אותו אם הוא היה עושה זאת במודע.
ואותי מעניין, בכנות 163747
כלומר, כאשר אבא שלך היה מת בגיל עשר (שלך) היית חושב "הו, חיי האומללים, מוטב היה לו לא באתי לעולם"?

סלח לי, אבל נדמה לי שאת החלק השני אומר האובדני המפורסם שבך. הרוב המוחלט של האנשים היו נעצרים אחרי החלק הראשון, אם בכלל. ואותו אובדני מפורסם, אם הבנתי נכון את סיפוריך עליו, חשב את החלק השני גם בלי שאבא שלו מת בגיל עשר (שלך).
ואותי מעניין, בכנות 163762
לא, כאשר אבא שלי היה מת בגיל עשר (שלי), הייתי חושב "איזה מאנייק הוא, איך הוא עשה לי את זה, לתקוע אותי ככה יתום בגיל עשר בכוונה? זין אני בא ללוויה שלו."
ואותי מעניין, בכנות 163929
אני לא מבין: אמרת "אני חושב שאני לא הייתי רוצה להיות בנו של מי שעומד למות תוך עשור מהולדתי, והייתי שונא אותו אם הוא היה עושה זאת במודע." עושה מה במודע? מת במודע? הרי המוות היה נתון לפני שהוא החליט להוליד אותך, ולא נתון לבחירתו. הבחירה שלו הצטמצמה לשאלה אם להוליד אותך או לא. אם אתה כועס על הבחירה שלו, אז אתה אומר בעצם שמוטב היה אילו הוא לא היה מביא אותך לעולם. מכאן כתבתי את מה שכתבתי.
ואותי מעניין, בכנות 164612
עושה במודע זה יוצר אדם שיהיה בהכרח יתום בגיל 10, כלומר - הוא במודע הפך אותי ליתום.
אבל הרי השאלה אם היום, כיתום בן 10, הייתי מעדיף שמעולם לא הייתי נולד היא שאלה לא הוגנת, ובכל מקרה חסרת משמעות, כי היום אין לי מה לעשות בנידון.

כמו השאלה הזאת, אם היית רוצה שיתקעו לך אלקטרודות ישירות למרכז העונג במוח ותבלה את שארית חייך באושר תמידי. רוב האנשים ששאלתי אמרו שלא, כי הם רוצים לעשות את עצמם מאושרים בדרכים הקונבנציונליות, ה"אמיתיות". אבל אם יכפתו אותם לכסא ויחדירו להם את האלקטרודות, הם בחיים לא יהינו להוציא אותן ממוחם. זה לא אומר שהם רצו שהן תהיינה שם מראש.

(דובי. דווקא היה מסכים)
ואותי מעניין, בכנות 164880
זה חסר משמעות אם אני שואל אותך על החלטה שאתה צריך לקבל. אבל אתה הרי כועס על אבא שלך רטרואקטיבית, על משהו שהוא כבר עשה. בכל מקרה אין לך מה לעשות; אני מנסה להבין על מה אתה כועס, מה לדעתך הוא היה צריך לעשות אחרת, והאם באמת היית מעדיף שהוא היה עושה אחרת.

(למען האמת, הפתיל הזה נראה לי כהתנצחות די מיותרת מצדי. פיפס קטן מצידך, ואני נוטש)
ואותי מעניין, בכנות 164893
סליחה שאני נדחף.

למה אדם לא יכול להרגיש רגש פרדוקסלי שלא מסתדר מבחינה לוגית/הגיונית? מדוע דובי לא יכול להיות מרוצה מכך שהוא קיים (שזו תוצאה של החלטת אביו ההיפותטי) ולהתעצבן על האבא ההיפו שלו על כך שהוא השאיר אותו יתום במודע (כאשר זה נובע מאותה ההחלטה ממש)? כי יש פה סתירה לוגית כביכול?

בני אדם הם יצורים שכאלה, עם המון סתירות פנימיות. הלוגיזציה הזו של הרגש מוזרה אף יותר מנסיונות הלוגיזציה המוחלטת שמנסים לעשות פה לרטוריקה ולדיונים בענייני אתיקה.
ואותי מעניין, בכנות 164896
היום בצהריים חשבתי על דוגמא מצוינת שהייתה מראה לך למה הטענה שלך אינה מוצדקת. אבל מאז כבר שכחתי מה זה היה. לפיכך, ומכיוון שאני בהחלט מסכים עם המשפט הלפני-אחרון שלך -- פיפס.
ואם אנחנו עוסקים בהזמנת תגובות, 163676
אותי מעניין בכנות מה את חושבת על תגובה 163044?
ואם אנחנו עוסקים בהזמנת תגובות, 163683
איני בקיאה בתולדות וקורות הרב כהנא.

האם אתה שואל מה דעתי על קביעתה של ניצה לגבי פסיקות הרבנים? אני לא יודעת על איזה פסיקות הם מדברים. מכל מקום,ההסבר שהיא נתנה לגבי "מדוע רק הרב כהנא פסק פסיקות מסוימות" הוא די תמוה בעיני, שלא לומר שגוי.
ואם אנחנו עוסקים בהזמנת תגובות, 163768
את תולדות הרב כהנא את יכולה למצוא בצמד המאמרים ובתגובות אליהם.

במהלך המאמר, נוצר הרושם שכל היהודים הדתיים מסכימים עם כהנא, לכן יש צורך שיהודי דתי שלא מסכים עם כהנא (אם יש כזה) יגיב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים