בתשובה לכליל החורש נאורי, 14/08/03 11:49
רלטיוויזם מוסרי בהקשר של אלימות 163598
אם החייל יורה באותן נסיבות שבהן השוטר עשה את מה שתיארתי קודם(כלומר- יורה בילד שאינו במצב התקפה) החייל זהה לאזרח, גם אם הפעולה שלו נובעת מפקודות-ירי כלליות של המפקד שלו‏1.
אם הירי הוא בהקשר שונה(כלומר כתוצאה מחשש ממשי לחיים, הגנה עצמית), כמובן שההתייחסות צריכה להיות שונה מירי מכוון, אבל בכל-מקרה לא להניח שהחייל פטור יותר מהאזרח מתנהגות לא-אלימה.
כמובן שזה לא המצב בתוך ישראל, שבה, למיטב הבנתי, הצבא הוא מעין רשות אוטונומית בתוך מדינה, וחיילים שמבצעים דברים מהסוג שתיארת נשפטים ע"י בית-דין צבאי ולא אזרחי. אבל במדינה שאוכפת את חוקיה בצורה מוסרית, המצב לדעתי צריך להיות כפי שתיארתי.
1נדמה לי שזה הרעיון של "פקודה בלתי-חוקית בעליל"
בעית ההוכחה של רלטיוויזם מוסרי בהקשר של אלימות 163953
בסיפא של דברי התכוונתי לדבר אחר, והוא לבעיית ההוכחה של קיום אירועים אלו במציאות.
בהפגנה הנוכחית תועדו תגובות השוטרים כלפי המפגינים - ובכלל אלו הכפותים - במצלמות טלוויזיה. במרבית המקרים המגיעים לבית המשפט, הרי שהשוטר טוען שהאזרח תקף אותו, והאזרח טוען ההיפך.
כאשר אין כל תיעוד חיצוני, כיצד הייתם מציעים להתמודד עם הסיטואציה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים