בתשובה לעמית מנדלסון, 14/08/03 12:21
תמונה כללית 163603
תודה על התגלית.
אבל, אהמ- גם ''ראס אל עין'' נמצאת שם.
תמונה כללית 163605
והם נותנים את "תאריך הכיבוש" של ראס אל עין הנטושה מזה עשרות שנים כ- 13/7/48.
כלומר, הרשימה שלהם כוללת כל כפר ערבי שהיה קיים אי פעם.

בתור עונש, אני מוסיפה להפגנה ההיפותטית שלי את ראמאללה, הלוא היא רמה התנכית.
תמונה כללית 163607
באתר Palestineremembered, לא קיים הכפר ראס אל-עין, לא בנפת יפו ולא בנפת רמלה.

הסתכלתי בקישור המצורף, שאמינותו נראית מוטלת בספק ברגע שעורכיו כוללים את מושבות הטמפלרים הגרמנים - שרונה (הקריה) ווילהלמה (בני עטרות) ברשימת היישובים הפלסטינים...

גם הציון המפורש של יישובים יהודיים שהוקמו על אדמות הכפרים הנ"ל, בלי לציין שלא מעטים מהם הוקמו עוד לפני 1948, מהווה סוג של תעמולה סמוייה האהובה על הפלסטינים ותומכיהם.
תמונה כללית 163610
אוקיי, אז האתר הזה לא אמין.
אבל ראס אל עין מוזכרת ב"גינוי" של ה/רש"פ/ לפיגוע במקום.
[בבחינת, "נכון שפיגוע זה לא יפה, אבל גם המקום הזה נלקח מאיתנון באכזריות ע"י הכובש הציוני, אז אפשר להבין את ההוא שהחליט להשתהד שם..."]
כלומר, יש כאן בעצם שקר על גבי שקר מצד הרשות.
עוד מקור 163612
עוד מקור צולע 163627
זה שיש נקודה עם שם על המפה, עוד לא אומר שזה מקום ישוב.
למשל, [אני מניחה בלי לבדוק, ש] באתר של חטיבת "הנגב" (או שמא היתה זו חטיבת "גולני") מופיעה "אום רשרש", הלוא היא אילת המודרנית. אבל לא היה שם ישוב, אלא רק תחנת משטרה מימי הטורקים.
עוד מקור צולע 163630
כל אזור מגדל צדק וראש העין היה בלב שטח ישובים ערביים צפוף.
עוד מקור צולע 163633
''בלב שטח ישובים צפוף'' לא אומר שבנקודה הספציפית הזאת היה ישוב.
עוד מקור צולע 163638
מאיפה את יודעת?
עוד מקור צולע 163640
אני מסתמכת על שופר השלטון הפלסטיני ואליד חלידי, שגם הוא אומר בספרו שהמקום ננטש זמן רב לפני 1948. ועל עמית מנדלסון, שאיתו לא כדאי לאיש להתווכח, בכל הקשור לידיעת הארץ.
עוד מקור צולע 163642
ממש לא נכון.
אזור ראש העין היה מחנה צבאי בריטי גדול. ממערב לו היה מפעל המים המנדטורי לירושלים (שכיום הוחלף בידי קו ירקון הנגב של מקורות).
דרומית למפעל המים, נמצא קיבוץ גבעת השלושה ומעבר לו מושב כפר סירקין, מחנה סירקין בו היה שדה תעופה צבאי בריטי וכיום משמש את צה"ל, ושכונותיה הקיצוניות של פתח תקווה במרחק קצר מראש העין. כל אלו היו לפני 1948, גם אם התרחבו מאז.

דרומית למגדל צדק, החציבה היהודית באזור החלה עוד לפני 1948 (עוד מאחז יהודי במרחב).
לסיכום, זה היה אזור תפר בין התיישבות יהודית וערבית, עם נוכחות חזקה של מחנות צבאיים בריטיים, ובפירוש לא בלב שטח ערבי צפוף.
עוד מקור צולע 163646
ככה שלוחמי אלכסנדרוני יוצאים שקרנים?
עוד מקור צולע 163733
בפרוץ מלחמת העצמאות הבריטים מסרו את המחנה לידי הערבים, וישבו בו חיילים עירקיים שניסו לתקוף את ת"א.
כך שהטענה הערבית, שכבשנו מהם את המקום תוך גירוש יושביו, יש לה על מה להסתמך:)
עוד מקור צולע 213134
גבעת השלושה לא היתה שם ב 1948 .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים