 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזמנו ביקר חיים הרצוג בארגנטינה ומצא שם הבנה עם הנשיא שחנן את אנשי החונטה לאחר החנינה שהוא נתן לראש השב"כ בפרשת קו 300. שניהם גם הסכימו שהחנינה שנתן הנשיא פורד לניקסון היתה מוצדקת וטענו שההתנגדות לחנינות אלה באה רק מהשמאל והתיקשורת. מנוולי כל העולם, התאחדו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז הנה שאלה: אם החנינה היא התנאי של הדיקטטור לוויתור על השלטון, האם יש להסכים לכך? במחיר חנינתו של מנוול אחד (או קבוצה של מנוולים) אנחנו נותנים דמוקרטיה לאומה שלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי שמחיר הויתור על השלטון לא יהיה החנינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אין ויתור על השלטון (והאזרחים הנמקים מוסיפים כלפיך: מנוול!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילטון דיקטטורי מעצם טיבו יכול להיות מורד רק בכח. החלטת החנינה אם כן או לא יכולה לבוא רק לאחר הורדת השליט ותלויה ברצון השלטון החדש בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. ראה צ'ילה (פינושה), ארגנטינה (הגנרלים) וכו'. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |