בתשובה למיץ פטל, 19/08/03 19:31
למיטב ידיעתי זה לא נכון 164611
5.(א)(3) מי זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע?
5.(א)(6) האם נהוגה גם במדינות אחרות הדרישה לותר על אזרחות במדינה אחרת לשם קבלת אזרחות?
5.(ב) "אם ראה זאת לנכון". לשר הפנים יש את הזכות המלאה לא להעניק למישהו אזרחות מ*כל טעם ונימוק*. האם סעיף זה לא הופך את החוק להמלצה בלבד? הרי לשר הפנים יש את הזכות לא להעניק למישהו אזרחות מבלי שקרטריונים ברורים ומגבילים לכך יהיו מנוסחים בחוק עצמו. לא?
6.(א)(1) מי "זכאי" לשרת שירות סדיר בצה"ל?
9. כמו שהחוק מעניק ב-‏5(ב) לשר הפנים את הזכות המלאה למנוע את ההתאזרחות מפלוני (בלי לציין שום קריטריונים) בסעיף זה מקבל שר הפנים את הזכות להעניק לאלמוני אזרחות (הפעם יש כמה קריטריונים, אך מאוד אמורפיים ולא ברורים - הגנה, תרומה לביטחון,תרומה לכלכלה או תרומה לכל "ענין חשוב אחר של המדינה").

זה מזכיר לי את החוק שעוסק בגיוס לצה"ל. הוא אומנם לא מפלה בעצמו בין אוכלוסיות (על בסיס אתני, דתי וכו'), אבל האפשרות לאפליה היא אינהרנטית בו ומתאפשרת בזכות ניסוח החוק (ואז אפשר להגיד "החוק לא מפלה" למרות שכוונת המחוקק להפלות די ברורה [לי] מניסוח החוק).
למיטב ידיעתי זה לא נכון 164665
בגרמניה יש שתי דרכים עיקריות לקבל אזרחות:
אזרחות מכוח הדם - בדומה לחוק השבות הישראלי, בן לגרמני או נכד לגרמני הוא גרמני.
אזרחות מתוך הגירה - מי שגרה בגרמניה כחוק 5 שנים, (למשל בת זוג של גרמני, עובדת ברשיון, פליטה וכד') עומדת בתנאים מסויימים (ללא עבר פלילי, יודעת גרמנית וכד') ומוותרת על כל אזרחות אחרת.
יש לציין, שגרמני המבקש אזרחות אחרת, חייב לוותר על אזרחותו הגרמנית, אולם גרמני שמקבל אזרחות אחרת ללא בקשה מצידו (למשל, ע"י חוק השבות בישראל או מהיותו בן להורה גרמני ולהורה לא גרמני) לא מאבד את אזרחותו.
למיטב ידיעתי (כש''ב) 164678
אזרחות ישראלית היא מכח האמא ולא מכח הדם, אם אני לא טועה. ההגדרה פה היא לא גנטית אלא דתית/הלכתית. אני לא חושב שיש בעולם משהו מקביל לחוק השבות הישראלי (אשמח לקבל תיקון).

בכל מקרה, עיקר התיחסותי בתגובה 164611 היה לגבי סמכויות עוקפות החוק (ללא שום קריטריונים ברורים בחוק) שניתנות לשר הפנים.

אפילו אין בחוק איזו תוספת, שבית המשפט יוכל לפרש ולאשר/לפסול החלטה של שר פנים. אפילו אין איזו תוספת אמורפית שאומרת משהו בסיגנון "שר הפנים יכול... תוך כדי הפעלה של שיקולים ראויים".

ההדגשות שלי:

סמכות השר לא להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (בלי קריטריונים בחוק):

5.(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף-קטן (א), יעניק לו שר הפנים, **אם ראה זאת לנכון**, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.

סמכות השר להעניק אזרחות, אם יחפוץ בכך (עם קריטריונים אמורפיים עד כדי כך, שהוא פשוט יכול להחליט לבד מה טוב למדינה ולהעניק אזרחות מבלי שהחוק יסתור את החלטתו):

9.(4) לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או **ענין חשוב אחר של המדינה** או שהענקת האזרחות כאמור היא מעניניה המיוחד של המדינה; בפסקה זו "בן משפחתו" - בן זוג, הורה, בן ואח.
תיקון 164715
הזכות לעלות היא שילוב הלכתי-גנטי: כל יהודי, מבחינה הלכתית, רשאי לעלות; גם נכדים מבחינה גנטית של יהודים רשאים לעלות, יחד עם בני הזוג, וזאת אפילו אם היהודי שבגינו הם זכאים לעלות כבר אינו בין החיים.

כל יהודי, אך הגדרת מיהו יהודי היא הלכתית/דתית 164726
הסבר לי את היתרון הגנטי שיש לבן לאב יהודי ואם מוסלמית על פני בן לאב מוסלמי ואם יהודיה.

זהו לא שילוב הלכתי-גנטי, אלא הגדרה הלכתית טהורה. אם נניח מקרה שבו מדובר על ילד להורים מגוירים (שהיו נוצרים עשר דורות אחורה), אז על איזה הרכב גנטי יהודי אנחנו בדיוק מדברים?

יהודי זה בממים, לא בגנים.
כל יהודי, אך הגדרת מיהו יהודי היא הלכתית/דתית 164731
כפי שאמרתי, שילוב:
הגדרת "יהודי" היא הלכתית.
הגדרת "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" היא גנטית.
כל יהודי, אך הגדרת מיהו יהודי היא הלכתית/דתית 164732
האם *כל* מי שקשרי הדם שלו עם יהודי "זכאי לאזרחות מתוקף קשרי הדם שלו עם יהודי" (כולל זה שאביו יהודי ואמו לא)? אם התשובה לשאלה זאת היא לא, אתה נשאר רק עם השורה השנייה בתגובה שלך - ההגדרה ההלכתית.

בכלל, מה למדינה ולהגדרה הלכתית (משולבת או לא משולבת)?
כל יהודי, אך הגדרת מיהו יהודי היא הלכתית/דתית 164737
כן, קרא את נוסח החוק עצמו, שהבאתי קודם.
גם נכד גוי של יהודי זכאי לאזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות.

אני מעדיף שלא לעסוק בשאלה שהצגת. לא אני ניסחתי את חוק השבות או את התיקון לו.
כש"ב? 164780
כש"ב? 164894
כמו כה''ב רק עם ''שונתה'' באמצע.
למיטב ידיעתי (כש''ב) 164788
על סמכות השר להעניק אזרחות מכח סעיפים 5-8 לחוק האזרחות על שקול הדעת ועל ביקורת בג"צ על שקול הדעת ראה בג"צ פטל נ' שר הפנים‏1, פסקה 68 ואילך.

בעקבות בג"צ זה ‏2 פרסם משרד הפנים הנחיות והוראות למתאזרח‏3.

__
2 ראה שם, פסקה 87(ג).
3

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים