בתשובה לאלון עמית, 20/08/03 11:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטענה שלך לא כל כך נכונה. על ההיבטים המיניים של הדת, המיסטיקה או התאוסופיה כותבים חוקרים "רציניים", ובהחלט ישנם מאמרים וספרים מרתקים. אגב, הנושא המיני איננו יחודי ליהדות, או לקבלה אלא הוא קיים [כמעט?] בכל דת, ראה למשל את הקמה סוטרה. אחד החוקרים הגדולים של היהדות ושל הדתות הוא אליוט וולפסון, ועליו כתבתי מעט בפתיל הזה http://mann.blog.lab.co.il/thread.php3?rep=476 הנושא כולו הוא סנסציוני מטבעו, משום שאנשים בד"כ לא חושבים על דת=מין (ראה מאמרי "הביאה הגדולה" דיון 1422), אבל אפילו ניטשה כבר הזהיר אותנו מפני "הכהן הסגפן". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לרון שלום, תודה על התגובה ועל ההתייחסות הקודמת לספר. אכן נכתב לא מעט על ההקשרים המיניים של דתות ומיסטיקה ואכן אליוט וולפסון הוא אחד הכותבים הבולטים במתחם של מיניות וקבלה וכתב מחקרים מזהירים בתחום זה לכל מי שחושב בטעות שהמחקר שפרסמתי במשיח של גילוי עריות אינו רציני הצעתי הצנועה; א. לקרוא את הספר באורח ישיר ועצמאי ולא באמצעות ביקורת עקיפה ובלתי רצינית בעליל ב. אם לאחר שיקרא את הספר ירצה לקיים דיון רציני בשאלת אי רצינותו של הספר ושל המחקר המפורט העומד מאחוריו אשמח להעמיד אותו על טעותו. הספר משיח של גילוי עריות כמו גם מחקריו של וולפסון נכתבו כל אחד לפי שיטתו על יסוד המחקרים של אסכולת שלום בהבנת המיסטיקה היהודית והעובדה שהאחד כותב בארצות הברית והשני בישראל אין פירושה שמחבר זה או אחר בלתי רציני נכון לעכשיו האקדמיה האמריקנית פתוחה יותר למחקר על מיניות ויהדות ומתוך כך היא גם פתוחה יותר לקידום חוקרים כאלה שלעתים נחסמים במקצה המקומי. תחומי היהדות בישראל נשלטו באורח מסורתי בידי חוקרים דתיים שביקשו להצניע את המימד הזה ואחת מדרכי התגובה כנגד מי שמנסה להציג אותו בפני הציבור הרחב היא טענת אי הרצינות אי המדעיות וכו'. מתוך כך מושגת קואליציה נאה אך ריאקציונית למדי של שמרנות ושל חזות מדעית כשרה. ככלל כדאי שציבור הקוראים הישראלי יוכל לשפוט את הדברים ישירות ולא על פי מעמדו האקדמי של המחבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה אם לא הבנתי, אבל איזו טענה שלי לא כל כך נכונה? לא התיימרתי לדעת אם כן או לא חקרו את ההיבטים המיניים בדמותו של שבתאי צבי (ובוודאי שלא הזכרתי מחקרים על היבטים מיניים של הדת). כתבתי שאם לא חקרו את מיניותו של צבי, זה מפתיע, אך כפי שציינתי, בהחלט ייתכן - אני באמת לא יודע. הטענה המהותית היחידה היתה לגבי ההחלטה לכתוב ספר פופולרי המתמקד רק בפן אחד. אם זה מאמר מדעי, אז מצויין: אתה כותב לקהל המצוי בידע הקיים, וחובתך לא לחזור על הידוע אלא להתמקד בחידוש. אם זה ספר פופולרי, ההיפך הוא הנכון: עליך לתת את התמונה הרחבה, ולא להסתיר מקהלך ההדיוט את ההקשר. אם אתה לא עושה את זה, אתה מקטין את סיכוייך-שלך לכתוב ספר אפקטיבי. זו טענתי, ואני אשמח להגן עליה. כל זאת על-אחת-כמה-וכמה אם הנושא הוא סנסציוני, אבל גם אם לא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |