בתשובה ליהונתן, 21/08/03 10:06
מוזר 164986
למרות שאני מאמין שלגנטיקה השפעה גדולה על ה"הצלחה בחיים", מתאם אפס נראה לי קצת מופרז. אתה יכול להרחיב לגבי רצינותו של הספר? (אני לא שואל את זה בציניות)
מוזר 165005
אני מכיר כל כך הרבה משפחות שבהן יש ילד אחד עם ציונים גבוהים מאוד וילד אחד עם ציונים נמוכים, עד שאני תוהה אם יהיה מתאם בין אחים אמיתיים...
אולי צריך לבדוק את היחס בין ילדים מאומצים לילדים ביולוגיים בהשוואה לאחים ביולוגיים, לפי מיקומם בסדר הכרונולוגי (כלומר, נגיד - הבכור בד''כ מצליח יותר מהילד השני, והילד השלישי יותר טוב מהשני ופחות טוב מהבכור).
מוזר 168593
הדפוס של הצלחת הילד לפי מקומו הכרונולוגי משתנה אף הוא לפי מצבם הסוציו-אקונומי, ובעיקר לפי רמת ההשכלה של ההורים.
הדפוס שציינת (הבכור בד''כ מצליח יותר מהילד השני, והילד השלישי יותר טוב מהשני ופחות טוב מהבכור) מתאים למשפחות של הורים משכילים, והוא מוסבר בזמן ובאנרגיות המושקעים יותר בבכור, פחות בשלישי, ועוד פחות בסנדוויץ.
במשפחות בהם רמת ההשכלה של הילדים עולה (גם יחסית, ובוודאי שאבסולוטית) על זאת של הוריהם, מוכר גם הדפוס שבו רמת ההצלחה (הלימודית) עולה ככל שהילד צעיר יותר. הדבר מוסבר בכך שהילדים הצעירים זוכים לתמיכה (מסוימת) מאחיהם הבוגרים (במסגרת המגבלות), תמיכה שאותם אחים בוגרים לא יכלו לקבל מההורים.
אפס סטטיסטי 165106
כנראה שהכוונה היא שבמחקר (מסוים) התוצאות לא שללו באופן מובהק את ההנחה שמקדם המתאם הוא אפס (לשם כך, המתאם שהתקבל צריך להיות קרוב לאפס - אבל לאו דווקא שווה לאפס; עד כמה קרוב? תלוי בגודל המדגם).
אפס סטטיסטי 165131
זה כבר נשמע יותר הגיוני.
עדיין, חוסר תלות של מנת המשכל בסביבה, אלא אם מדובר בילדים רכים במיוחד, נראה לי משונה, אך קטונתי.

......

ועתה הסתכלתי בהמשך הפתיל וקראתי שוב את מאמרה של נגה (דיון 1090) ואני חוזר בי. לא קטונתי!
אגב, פסיכולוג העובד עמי ועורך מבחני אינטיליגנציה, סיפר לי שהמבחן מכיל 12 חלקים הבודקים כישורים שונים. מתברר שדווקא זה הבודק את אוצר המילים, חוזה את התוצאה הכללית בדרגת אמינות גבוהה, למרות שאין לו שיקלול גבוה באופן משמעותי מ11 האחרים. מסקנה: במקום ללכת לביה"ס, ללמוד את המילון בע"פ. זה רק עניין של זמן עד שהIQ יצוץ ומכאן הדרך להצלחה בחיים סלולה!
מוזר 165144
גם לי הנתון הזה גרם להשתאות.
על פי הכריכה האחורית של הספר, המחבר מאט רידלי נראה דמות רצינית, כתב המדע הפופולארי של האוקונומיסט והדיילי טלגרף.

עשיתי חיפוש באינטרנט אחר סנדרה סקאר, שהיא החוקרת שהוא מצטט. היא אחת הפסיכולוגיות הבכירות באמריקה, הייתה נשיאת איגוד הפסיכולוגים באמריקה, פרופסור בהרווארד, ולאחרונה פרשה מהקריירה האקדמית לחיי פנסיה נינוחים בהוואי, אם זה מעניין מישהו.

כאן מתואר המחקר הרלוונטי, וגם מובאת ביקורת עליו:
מתברר שסביב כל הנושא של תורשת אינטליגנציה יש תיאוריות, חלקן על סף תיאוריות קונספירציה, של הליברלים ושל השמרנים באמריקה, והכול מתקשר בסוף לרמת העזרה שצריך להעניק לשחורים. מאוד פוליטי.

אתר שמרני אחד מצטט בפירוט רב מחקר דומה של סקאר, וכמובן מצרף את כל ההקשרים הפוליטיים והגזעניים - http://www.amren.com/943issue/943issue.html

סקאר עצמה מתנגדת בתוקף לשימוש פוליטי בממצאיה.
מוזר 165153
תודה.
אכן, אחת הבעיות העיקריות של תחום זה הינה האידאולוגיות המושפעות מתוצאותיו וכן אלו המניעות את חלק מן העוסקים בו וגורמות להם לעוות את תוצאותיו אף מבלי דעת. נדמה לי, ואולי נגה תתקן אותי, שכיום הגזענים הם בצד של מושפעי התוצאות והליברלים/שיוויונאים בצד של המשפיעים על התוצאות.

ותהיה מוסרית:
אני תוהה מה הייתי אני עושה במקום החוקרים הנ"ל. נראה לי שהייתי מעדיף כאן את האמת על פני הנזק בטווח הקצר שהיא יכולה לגרום. לא שהאמת היא מעל הכל. לגמרי לא, אלא ש...בעצם, איזה נזק נגרם בפועל מפירסום תוצאות אלו?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים