בתשובה לנגה, 21/08/03 15:29
הפרטה ! 165116
לא יודע לגבי אסף, אבל הפקפוק שלי הוא במתודולוגיה, ובאופן הסקת המסקנות מתוך הנתונים הסטטיסטיים.
הפרטה ! 165152
הקשר בין עישון בזמן ההריון לסיבוכים בלידה וללידת פגים לא הוכח עד היום רפואית, אלא רק סטטיסטית.
אז מה, בריא או לא בריא לעשן בזמן הריון?
הפרטה ! 165305
''לא מומלץ'' תהיה ההגדרה הטובה ביותר. בכלל, לעשן זה פיכסה.

אבל עיקר הטרוניה שלי היא כלפי המתודולוגיה בכל מקרה, ועל זה לא ענית.
הפרטה ! 165359
נדמה היה לי שכן עניתי - כנראה לא הבנתי למה התכוונת ב"מתודולוגיה". למה התכוונת?
הפרטה ! 165420
מתודולוגיה. שיטת המחקר. איך מגדירים מושגים, איך מודדים אותם, איך בונים מודלים. נו, מתודולוגיה.
הפרטה ! 165441
איך אתה מצפה שאני אענה על זה?
חשבתי שהתכוונת להיקשים סטטיסטיים באופן כללי, ומכאן תשובתי בנוגע לעישון.
הפרטה ! 165531
זה פשוט שכבר ראיתי כמה מחקרים סוציולוגיים שהמתודולוגיה שלהם נראתה לי מפוקפקת. אני גם מתווכח איתך במקום אחר על המהימנות של מדידת המשתנים ''נחישות'' ו''מאמץ'' בסקר ההוא שהבאת. את לא ממש יכולה לענות לי על זה ישירות, אלא אם תפרטי את המתודולוגיה של המחקר הספציפי שדיברנו עליו ותסבירי איך עשו את זה.

(דובי, מסתיר את העובדה שהוא לא זוכר על מה דיברנו)
הפרטה ! 165536
אנא הראה לי מחקר רלוונטי (המבצע את הקישור מעמד חברתי - הצלחה בחיים) בו המתודולוגיה נראית לך מפוקפקת.

אני, עם זאת, יכולה להראות בערך 30 מחקרים המבצעים את הקישור, שהמתודולוגיה בהם נראית לי מהימנה ביותר.
הפרטה ! 165556
התוכלי בבקשה לתאר את המתודולוגיה של מחקר או שניים מתוך השלושים? אני לחלוטין לא מנסה להתנגח, אלא סתם סקרן לראות איך בודקים את הקשר הנ"ל באופן מסודר. (סליחה מראש אם כבר תיארת ופספסתי.)
הפרטה ! 165564
כפי שכבר ציינתי בדיון ההוא, אאל"ט המודל הנפוץ הוא מודל רגרסיה או ANCOVA.
על קצה המזלג: דמיין מודל רגרסיה ליניארית פשוט שחוזה הצלחה בחיים. לתוך המודל אני מכניסה את המשתנה "חינוך" (שנות חינוך, תארים שהושלמו, ממוצע ציונים, או איזה ייצוג שנרצה ל"חינוך"). "חינוך" הוא משתנה מובהק, אשר (לצורך הדוגמא) מסביר 50% מהשוני בין אנשים בנוגע למידת ההצלחה בחיים.
עכשיו אוסיף למודל הקיים את המשתנה "מעמד סוציו-אקונומי של ההורים", ואביט לראות איך הושפעה השפעת המשתנה "חינוך" לאחר שהוספתי את המשתנה החדש. אם "חינוך" הפך פתאום לבלתי מובהק, או איבד הרבה מכוחו, הרי שעלי לחשוד ש"מעמד סוציו-אקונומי" ו"חינוך" קשורים זה לזה באופן שגרם לאחד לבטל את השני. אם עכשיו, למשל, אוציא את "חינוך" החוצה מהמודל לגמרי, ולא אאבד מכוחו של המודל להסביר הצלחה בחיים, הרי ש"חינוך" הוא משתנה מסביר רק כל עוד לא מסתכלים על מעמד סוציו-אקונומי.
הפרטה ! 165568
תודה על ההסבר, אבל התכוונתי לשאול בעצם על משהו קצת אחר: באותם מחקרים שציינת, איך *בדיוק* מדדו החוקרים "הצלחה בחיים", "מעמד סוציו-אקונומי" וכו'? כיצד הורכבו המדגמים, ומה היה גודלם? מהן רמות המובהקות שהתקבלו?

אם יש לך זמן וכח, אשמח לשמוע פירוט על מחקר או שניים. אם לא, גם רפרנס יהיה טוב.
הפרטה ! 165590
רפרנס 1, שימוש ברגרסיה ליניארית (לתאר בפירוט את מה שהוא עושה שם זה הרבה מעבר ליכולתי) -
Change and Stability in Educational Stratification
Robert D. Mare
American Sociological Review, Vol. 46, No. 1. (Feb., 1981), pp. 72-87.

רפרנס 2 - כאן המתודולוגיה יותר מורכבת, למיטב זכרוני -
Class Origin, Class Destination, and Education: A Cross-National Study of Ten Industrial Nations
Hiroshi Ishida; Walter Muller; John M. Ridge
The American Journal of Sociology, Vol. 101, No. 1. (Jul., 1995), pp. 145-193.

אל המחקרים אפשר להגיע דרך JSTOR, אם יש לך גישה דרך אוניברסיטה או מנוי אישי.

חיפשתי במהירות משהו עם מתודולוגיה פשוטה במיוחד, אבל לא מצאתי (מחקר שאת המתודולוגיה שלו אוכל להסביר במשפט או שניים). ספרו של ג'נקס מ-‏1972 שכבר ציינתי קודם ("אי-שוויון") נחשב למחקר מפתח בתחום, ובהרבה מקומות אפשר למצוא נתונים "תיאוריים" (descriptive statistics) הממחישים את הפער (ספרו של ברינט מ-‏1998, ספרם של בולס וגינטיס מ-‏1976, ספרו של רוזנבאום מ-‏2001, ספרו של הרן מ-‏1985. אם אתה באמת מתכוון ללכת לקרוא, אני אוסיף פרטים).
הפרטה ! 169812
כמטיף שהתמחה בתחום העישון האם תוכלי להסביר את ההבדל בין קשר מוכח רפואית לבין קשר המוכח סטטיסטית?
הפרטה ! 169815
אתה מטיף בעד או נגד עישון?
הפרטה ! 169820
נגד, כמובן!
הפרטה ! 169818
1. קשר מוכח סטטיסטית: מובן מאליו( אם לא: חפש "קורלציה" באתר זה).
2. קשר מוכח רפואית: הכרת המנגנון הביוכימי שמסביר את 1.
הפרטה ! 169821
תודה.
נגה, מאשרת?
הפרטה ! 169831
כן.
סטטיסטית - יש קשר סטטיסטי בין X ל-Y.
רפואית - גם בלי הסטטיסטיקה, אנחנו יודעים שיש קשר בין X ל-Y בשל מבנה הפיזיולוגיה האנושית.
הפרטה ! 169835
אני חושב ש"קשר רפואי" צריך להגדיר קצת אחרת: יש מנגנון רפואי (פיזיולוגי, ביוכימי) שמסביר את התוצאות הסטטיסטיות.
(התאוריה צריכה להסביר ניסוי).
הפרטה ! 169838
אני לא בטוחה. ז"א, ברגע שנמצא הקשר הסטטיסטי החזק בין עישון ללידת פגים (למשל), פתאום מסבירים את הקשר רפואית, לא? ז"א, רופאים לא יגידו פשוט לאם הרה לא לעשן כי סטטיסטית היא עושה טעות, אלא יסבירו לה פיזיולוגית שעישון בזמן ההריון מסוכן לעובר.
הפרטה ! 169845
זה מה שהם יגידו, כי הם לא רוצים לבלבל אותה. אבל כל עוד לא קיים הסבר פיזיולוגי מקובל, מדובר במשהו שהוכח סטטיסטית בלבד. מה שלא הופך אותו ללא נכון, כמובן.
הפרטה ! 169866
תודה (גם לעוזי).
נראה לי שלצרכים מעשיים, דין הוכחה סטטיסטית, שנעשתה כראוי, כדין כל הוכחה אחרת, הרי בכל מקרה, בד"כ התוצאה היא עדיין סטטיסטית, לא?
הפרטה ! 169901
אבל קשר סטטיסטי לא מראה על סיבה ותוצאה. מה זה מועיל לנו?
סיבה ותוצאה 169905
כמדען אכן חשובים לי סיבה ותוצאה ברמה הביולוגית.
כהומניסט, די לי לדעת שהסיבה (עישון) מגדילה את הסיכוי ללקות בתוצאה (סרטן ראות) ב90%, כדי לנסות להציל חיים ע"י שיכנוע וחקיקה, גם מבלי להבין בדיוק את המנגנונים המעורבים בכך. הרי גם לכשיוודאו המנגנונים המדוייקים הקשורים בתוצאה, עדיין, שיעורה לא ישתנה. לא?
סיבה ותוצאה 169908
אה, כל הנשק הלא-קונבנציונאלי הסתיר לי את ההומניזם.

נשמע נכון. הדבר הנוסף היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שהבנה של המנגנון משנה לטובה את ''חוזקה'' של ההוכחה, בגלל שהיא מקטינה את הסיכויים שהקשר הסטאטיסטי תלוי במשתנה שלישי שלא לקחנו בחשבון.
הגורם השלישי 169909
גם כך רובנו לא נרד לעומקה של ה"הוכחה", כך שזה לא ממש משנה.
בעניין המשפט הראשון: בכמויות הנכונות, נשק לא קונבנציונלי אינו אלא תבלין, מלח על לפתן ההומניזם. הכל במידה. וברצינות: כבר הסברתי את גישתי בעבר וכיניתי אותה "הומניזם מתגונן", כך שאם אתה מופתע, אין זו אלא שלא שיננת כראוי את כל כתביי (:
הגורם השלישי 169916
אם ל"לצרכים מעשיים" בתגובה 169866 התכוונת לאדם שצריך להחליט אם לעשן, אתה צודק. אם התכוונת ל"דין ההוכחה" מבחינת דעתה של הקהילה המדעית, נדמה לי שזה בכל זאת מוסיף.

דווקא שיננתי את כתביך. הלוואי והייתי יכול לומר בביטחון שאתה טועה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים