מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165138
מפת הדרכים היא ''תהליך'' שלא היה יכול להסתיים ללא התפרצות של אלימות בסופו.
אם הפיגוע של אתמול והחיסול של היום אכן מסמנים את סוף התהליך הזה, אז הוא עומד להסתיים בצורה הכי פחות נוראה שהייתה עלולה לקרות.
זה למרות שהסיום גם באופן הזה יביא ככל הנראה בשבועות הקרובים עוד שפך דם רב.
מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165317
מה שהסתיים הוא ההודנא, לא מפת הדרכים. ההודנא לא הייתה חלק ממפת הדרכים, כזכור לך, וכל מפת הדרכים די הוקפאה כדי לקיים את ההודנא.

(דובי, אומר הרבה יותר מדי פעמים ''מפת הדרכים'' ו''הודנא'')
מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165322
ההודנה לא הייתה אכן חלק ממפת הדרכים אך היא הייתה בעצם מפת הדרכים בדמות חדשה שאליה הצליחות לתמרן אותנו הפלשתינים, וללא ההודנה לא היה שום דבר.
וגם בעתיד, להערכתי, אם לא יעשו להודנה הזאת איזו הנשמה מפה לפה ויחיו אותה, לא יהיה גם שום דבר אחר.
אתה באמת חושב שאבו מאזן ודחלן יתחילו להילחם בחמס ?
כבר אמרתי עוד לפני ההודנה שזה חלום באספמיה.
תגובה 147961
לגבי העתיד ההערכה הזאת הרבה יותר מובנת מאליה, ואני מניח שרבים יותר יסכימו עמי לעומת אלה שהסכימו עמי אז.
מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165326
מה ז'תומרת "מפת הדרכים הוקפאה" ?
לא יצאנו מעזה ?
לא יצאנו מבית לחם ?
לא עמדנו להעביר עוד ארבע ערים לידי הפלשתינים ?
אני מניח שלולא ההודנה לא היו מובילנו (באף) מעלים על דעתם לעשות זאת, ומכאן שההודנה, בעצם, באה כתחליף לחלקם המרכזי של הפלשתינים במפת הדרכים, וגם אנחנו קבלנו זאת, והסתפקנו בכך כדי שנתחיל למלא את חלקנו במפת הדרכים.

היה פה מישהו שגם אמר שזה לא מפת הדרכים אלא משהו אחר. הוא ממש התלהב מזה ומחא כף אל כף.
מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165374
הספין התקשורתי הסתיים, חוץ ממנו שום דבר עוד לא התחיל.
מפת הדרכים אף פעם לא התחילה היות ואף צד לא ביצע את השלב הראשון חוץ ממחוות סמנטיות וריקות מתוכן (בהתייחס למהלך מדיני)
ההודנה אף פעם לא התחילה ולו רק מהסיבה שמאז ההכרזה עליה בוצעו 280 התקפות על אזרחים ישראלים, 28 הרוגים ישראלים 152 פצועים ו 54 סיכולים מתוכם כמחצית תוך תפיסת מתאבדים "על חם".

אם ההודנה לא התחילה אז היא גם לא יכולה להסתיים.

מה שכן התחיל זה מצב מסוכן אליו נכנסנו בעזרתם האדיבה של עדר הכסילים המכונה לפעמים ממשלת ישראל.
שוב בציניות על אנושית צריך להודות לחלאות החמאס שלא יכולים להתאפק ובלי אוטובוס שרוף כנראה קשה להם לגמור את החודש. אני במקומם הייתי ממשיך את הנגיסות בישראל על אש קטנה דבר המאפשר לי חופש פעולה מוחלט מבחינת הרשות, סימום הבוש האמריקאי ששכח את דרישתו לפירוק הארגונים אך לפני חודשיים וכמובן המשך המצב הקטטוני בו נמצאים האינטיליגנטים (ותודה לסילבן) במשכן הכנסת.
מעז יוצא מתוק (''מתוק'' יחסי. אבוי למתוק כזה) 165540
הודנה היא מילה בערבית ולא בארמית. וגם בערבית כותבים אותה עם ה' בסוף ולא עם א'.
''מפת הדרכים'' - תאור מצב (מזל של טפשים) 168334
בעקבות הודעת אירגוני הטרור על ביטול ההודנה החלה ישראל לבצע בנוסף לפעולות מעצר גם פעולות חיסול בעזה.
מעניין שאת פיגוע ההתאבדות הגדול עשו הפלשתינים דווקא לפני מות ההודנה, ואילו לאחריה לא הצליחו עד כה לחזור על דבר כזה (אני לא טוען כאן שמחר לא יכול להיות פיגוע כזה.) למרות שבודאי ניסו (וגם השטות הזאת: פעולות החיסול היו צריכות להגביר אצלם את המוטיבציה.)
ערפאת הודיע שמפת הדרכים מתה (באשמת ישראל כמובן). האמריקאים תולים את העיכובים בביצועה בפלשתינים, ולפי מקורות ישראליים ברור להם לחלוטין שישראל לא תעשה שום צעד נוסף (נסיגות מהערים) ללא מלחמה של ממשלת הפלשתינים באירגוני הטרור ופרוק נשקם.
אבל לפני הפיגוע הזה המצב היה שונה לגמרי ורע הרבה יותר. הפלשתינים לא נלחמו בטרור ולא העלו על דעתם לפרוק את נשקו ובכל זאת עמדה ישראל להעביר להם את ערי יו"ש הבעייתיות ביותר, אלה שבהן מכינים את המתאבדים ומשלחים אותם לזריעת המוות. אז, לישראל ולאמריקאים לא היה ברור שבלי מלחמה בטרור אסור בכלל להעלות על הדעת נסיגה כזאת.

תמיד טענתי שמפת הדרכים כמו אוסלו בהגדרה הייתה צריכה להסתיים בפרץ של אלימות. זה בגלל שאין בה שום הסכמה על סוף הסכסוך ואיש בכלל לא רואה מה צורת ההסכמה ששני הצדדים יהיו מוכנים לה, ולכן כל כולה טמינת הראש בחול.
למזלנו מפת הדרכים הסתיימה (אכן הסתיימה. לפי כל הסימנים.) בצורה יותר טובה מתהליך אוסלו, כנראה בגלל תאוות רצח מוגברת אצל הפלשתינים שלא הצליחו לרסן עצמם רק לזמן קצר, כפי שרצה אבו מאזן, ובכך פגעו באינטרסים של עצמם (כוונתי לאינטרסים כפי שהם מבינים אותם, ולא כפי שמבינים אותם חלק מ"אינטלקטואלים" שלנו).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים