 |
|
 |
||
|
||||
 |
הן לרב שקריות עד לרמת גיחוך, אבל יש לי תחושה מצמררת ששאר העולם לא קולט את זה. הסיבה שישראל מפסידה את דעת הציבור העולמית היא שישראל לא איבדה את הבושה. לצד הפלסטיני אין בושה, בדיוק כמו שר ההסברה העיראקי. רק שזה לא בחור אחד שמתראיין, זה צבא של אנשי PR שמציפים את התקשורת בתעמולה שקרית. ואם שומעים משהו מספיק פעמים הוא נהיה נכון. ישראל מנסה להתנהג בצורה ממלכתית, להגיב בנימוס ובצורה מאופקת בהזדמנויות נבחרות בעוד שמה שהיא צריכה לעשות זה להפציץ את התקשורת העולמית בתעמולה פרו-ישראלית חסרת בושה. לשלוח קטעי וידאו בלעדיים לרשתות תקשורת, להתראיין בפה מלא בלי טיפת אנדר-סטייטמנט ולמתוח את גבולות האמת עד לקצה הגמישות. במלחמה על דעת הקהל אין שום סיבה שישראל תשחק עם שתי הידיים קשורות מאחורי הגב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי התמונה שאתה מציג אינה נכונה. התעמולה הפלסטינית רק משכנעת את המשוכנעים. כלומר, אלו שרק מחפשים הזדמנות לתקוף את ישראל, קוראים אותה בשקיקה. ישראל לא צריכה לוותר על סטנדרטים מסויימים, ולדעתי נוהגת נכון בכך שממשיכה בקו ממלכתי, שהינו גם ממוקד יותר בדרגי מקבלי ההחלטות ופחות בציבור הרחב. אחרי הכל, הציבור הרחב אינו זה שמצביע באו''ם ובסנאט, ולעומת זאת מקבלי ההחלטות לרוב לא ניזונים מתשדירי הטלוויזיה, אלא משליחים שונים ושירותי מודיעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, יש לי הרגשה שיחסי הציבור של ישראל הם עלובים ביותר יחסית למה שצריך להיות. זה לא שמשרד ההסברה של ישראל עושה את המקסימום שניתן במסגרת הקו הממלכתי בו החליט לנקוט. הוא פשוט עושה את המקסימום שהוא יכול, שזה די עלוב. ולא ברור לי כ''כ איך בממשלה לא רואים את זה.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד יש מקום לשיפור, וטוב שאנחנו ביקורתיים כל כך. אבל אם אתה משווה את המצב כיום לתקופה הקודמת, היום מדברים בקול אחד (גם אם קול זה הוא חלש, לדעתך), וזה עדיף לאין שיעור על התקופה הקודמת בה דיברו בשני קולות מנוגדים (פרס כשר החוץ מול הסברת משרד הרה''מ שרון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעת הציבור העולמי חשובה לא פחות מזו של מנהיגיהם. רוב המנהיגים ש"נגדינו" עושים שימוש ציני בדעת העולם השלילית כלפי ישראל כדי לקדם מדיניות אנטי ישראלית שמניעיה הם כלכליים בעיקר. אז מילא לומר שמנהיגי העולם מוזנים מדוחות מודיעין ולא מתקשורת (על זה ניתן להתווכח) אבל לומר שדעת הקהל העולמית היא לא מה שאנו צריכים לרדוף אותו זו טעות. זו דעת הקהל העולמית שאפשרה לארה"ב לא להיכנס לWW2 כשהייתה צריכה להיכנס ולהיטלר להמשיך ולחסל את יהודי אירופה. אין ספק שהמניגים ידעו מה קורה שם במחנות ההשמדה ואין ספק שלו היה הציבור האמריקאי הרחב יודע זאת הכניסה האמריקאית למלחמה הייתה הרבה יותר מוקדמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו "דעת קהל עולמית" גרמה לארה"ב לא להיכנס למלה"ע ה 2? לגבי דעת הציבור: זהו שוב מקרה של לשכנע את המשוכנעים: אם האינטרס של מנהיג שונה לחלוטין מ"דעת הקהל" בארצו, הוא יבצע אותה למרות דעת הקהל (ראה בלייר, הבריטים ותקיפת עירק), תוך כדי ביצוע מסע שכנוע וריכוך פנימי. אם האינטרס של מנהיג הוא ממילא לתקוף את ישראל או לייצר לחץ על בסיס מסויים, הוא יעזר בכל מה שיש לו. אם דעת הקהל שלו היא אנטי ישראלית, הוא יגיד "זה מה שהעם רוצה", אבל בהעדר דעת קהל כזו, הוא כאמור עדיין יפעל עפ"י האינטרסים המדיניים שלו. אם כל המנהיגים היו כל הזמן נמצאים לקראת בחירות, ייתכן ודעת הקהל היתה משפיעה יותר (וגם זה לא בדוק לחלוטין). רוב הזמן מעמד המנהיג מובטח (במיוחד בדמוקרטיות יציבות וותיקות יותר), ולכן הוא ועושי דברו הם הכתובת היחידה הרלוונטית כדי לנסות להראות שיש חפיפה באינטרסים (לפחות חלקית) בין ההנהגה הישראלית לזו הזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך, חוסר הידיעה של הציבור האמריקאי את הזוועות שבאירופה היא ''דעת הקהל'' עליה אני מדבר. לגבי גישתך לפיה המנהיגים עושים כרצונם פחות או יותר בלי קשר לדעת הקהל, אני פשוט לא מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוסר הידיעה" עליו אתה מדבר הוא בדיוק דוגמה של אופן השליטה של מנהיג בעמו, גם בדמוקרטיות, כש"כלב השמירה" משמש לעיתים כשופר לשלטון. דעת הקהל מעוצבת במידה רבה, בין היתר, עפ"י הידיעות שהיא קוראת בעיתונים. עיתונים אלה (לפחות הגדולים שבהם) קשורים בקשרים הדוקים עם השלטונות, בין אם אישיים או בשל יחסי הגומלין הענפים בין העיתונאים ל"מקורותיהם". יוצא מכך שדעת הקהל נשלטת ע"י השלטון במקרים רבים. דוגמה בולטת לכך ראינו שוב בארה"ב לאחר אירועי 11 בספטמבר - שום ועדת חקירה, אף פרודיה וסטירה על שלומיאליות מודיעינית, אין אצבע אחת שכוונה כלפי האמריקאים עצמם (זה קרה חודשים מאוחר יותר, אחרי שהצבא כבר היה בעירק, ומליארדי דולרים הועברו ע"י הסנאט לתקציב הביטחון), וגם אז בפרופיל נמוך. באופן דומה, ארה"ב של מלה"ע היתה יכולה במאמץ תעמולה קטן יחסית להצטרף למלחמה בשלב מוקדם יותר, אולם בשל בדלנות המנהיג, לא היה אזכור מתלהם על "ההונים המודרניים" בתקשורת, ולכן היה יכול לטעון רוזוולט שאין לחץ לצאת למלחמה "בשל דעת הקהל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו דוגמאות חלביות למדי. דוגמה מעניינת ורלוונטית יותר היא למשל פרשת ההפיכה כנגד הוגו צ'אבס בוונצואלה. האמריקאי הממוצע היה יכול להבין שה''המונים'' מתנגדים לתוכנית ה''לבנים וחלב'' שלו, ולא בעיקר אקסון מובייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתווכח עם העובדה שההנהגה מסוגלת לשלוט על דעת הקהל במידה מסויימת, לפעמים במידה רבה. לעומת זאת אתה רק מחזק את טענתי שדעת הקהל היא גורם משפיע רציני בתהליך גיבוש המדיניות של השלטון. לו היה הציבור האמריקאי מודע לגודל הזוועה ע''י אמצעי התקשורת כפי שקורה היום (ולא קרה אז) סביר מאוד שמדיניות החוץ הבדלנית הייתה מגיעה לקיצה. נאלץ להסכים שאיננו מסכימים בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך אני מחזק את טענתך... אם אני מראה שמצד אחד דעת הקהל נשלטת לחלוטין ע"י המנהיג, ומצד שני הוא משתמש בה אח"כ כעלה תאנה וכתירוץ, אז תחליף "בגלל דעת הקהל אני לא מעוניין לעשות את זה" ב"היו פקקים, ולכן איחרתי לקורס מקרמה" - כלומר, יש משהו שניתן לשליטה ע"י המנהיג, והוא מכוון אותו בהתאם לרצונו כדי ליצור תירוץ נוח לבצע או לא לבצע דברים מסויימים. (אני יודע שאנחנו לא מסכימים. אני רק מנסה להראות שאני הצודק באי הסכמה זו :-d) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |