בתשובה לאיל שלא למד סוציולוגיה, 20/08/03 11:27
יש עוד כמה יתרונות לאדם מודרני 165308
סוללות? מכונות שעובדות על דלק? חוש קולינארי מפותח יותר? טופו?

טוב, חוץ מטופו.
מה טופו אוהליך יעקב 165340
השאלה איך אפשר לעשות את שני הדברים: להנות מהיתרונות של העולם המודרני, וגם לדעת איך לא להיות חסרי אונים כשהוא מכזיב.
הניו יורקרים לא היו כאלה חסרי אונים 165376
והעולם המודרני לא ממש הכזיב אותם. בסך הכל הפסקת חשמל של יום וחצי.
הניו יורקרים לא היו כאלה חסרי אונים 165462
הניו יורקרים לא ידעו כל כך איך להתמודד עם הפסקת החשמל המאוד לא מתוכננת הזו, עד כדי שאפילו שדה התעופה שלהם היה מושבת והם עצמם היו עסוקים בנסיונות למצוא אשמים.

בדיוק כשנפסק החשמל טייל בן זוגי על גשר ברוקלין כשלפתע ראה איש רץ וצועק:
"The power is out and the building is burning, the war has started, the war has started".
נכון שמשוגעים לא חסרים בניו יורק אבל אני לא חושבת שאפשר לספור על יד אחת את אלה שאיבדו עשתונות.

אז אם המודרניזציה הכזיבה או לא, קשה לשפוט בהתייחס לכלל הקבוצה, אך בניגוד לשגרה הברורה, מדובר היה במצב ספונטני שכן הוציא אנשים משלוות נפשם.
השמים נופלים! השמים נופלים! 165480
מזכיר את הסיפור על Chicken Licken:
1965, 1977, 2003 165380
מעניין להשוות את התנהגות הציבור בשלושת הפסקות החשמל הגדולות. בעוד שב 1965 וב 2003 הציבור התנהג בשקט ושלווה יחסית, הפסקת החשמל של 1977 הביאה גל של התפרעויות, ביזה והשתוללות רבתי, "לילה של טרור". שמעתי כל מיני הסברים מדוע האנשים התנהגו אחרת. אולי בגלל שב65 הפסקת החשמל היתה בנובמבר,אמצע הסתיו הקריר, לעומת הקיץ החם של 77 ו 03 שגורם לאנשים להיות יותר עצבנים. מישהו אחר דיבר על יחס של הציבור לשילטונות.

ב 1965 ויאטנם עדיין היתה במרכז הדיון הציבור, והמתחים החברתיים בין שחורים ללבנים, שמאל וימין, עדיין לא התפרצו. השילטון נהנה מאמון הציבור, שחי פחות או יותר תחת "החלם האמריקאי".

ב1977 הציבור כבר איבד את אמונו במערכת השילטונית, אחרי שקרי ויאטנם, השחיתות הפוליטית של ניקסון, מצעדי המחאה הגדולים נגד האפליה הגזעית ומלחמת ויאטנם.

2003 כמובן היא אחרי 911, כשבכ"ז יש אמון מסוים בשלטונות, כך שראינו וקראנו על רמת הסולידריות החברתית של התושבים, כמו שהיה ב65.
1965, 1977, 2003 165387
אני תמיד הנחתי שזה בגלל שהפסקת החשמל של 77 היתה בזמן "הקיץ של סם" ועצבי העיר היו מרוטים גם כך.
1965, 1977, 2003 165388
אופס, קבלו תיקון.

ב 1965 ויאטנם עדיין _לא_ היתה במרכז הדיון...

"_החלום_ האמריקאי" (למרות שלבטח מישהו יקפוץ עם טוטולוגיה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים