הרחבה לפיתרון שלי 165511
לא הבהרתי עצמי מספיק. אין לי בעיה עם הרג של חיות שאינן סובלות מעצם היותן מיועדות לשחיטה מפני ש(להנחתי): א. בשונה מבני אדם, הן לא מודעות לכך שהן הולכות למות ולכן עובדה זו לא גורמת להן לכל סבל. ב. אין חברים ובני משפחה שידעו שהן מתו ויצטערו על כך כל חייהן. ג. הן בעצם באו לחיים לאותה מטרה של הפיכה לסטייק עסיסי בצלחת שלי. אם ברגע נתון זה בעל העדר יחליט כי הוא מאמין בשיחרור בעלי החיים וישחרר אותן לחופשי, להערכתי לעדר זה סיכויי שרידות והמשכיות נמוכים בהרבה מאשר אם ישמור על העדר ויעביר אותו לבניו וכן הלאה. אז נכון, לכל כבשה יש תוחלת חיים קצרה יותר, אבל אחרת היא בכלל לא היתה באה לעולם. ובהתחשב בעובדות שציינתי בתחילה חיים טובים וקצרים עדיפים לה על חוסר חיים בכלל. כמובן שהשלכה מכך על בני אדם תהיה מפלצתית/מעוררת חלחלה אך כאשר חושבים על זה, אם מישהו אחר היה נמצא מעלינו ואחראי על אופן הולדתנו ומותנו, ולנו בדומה לכבשים לא היתה מודעות למוות של עצמנו או של אחרים או פחד ממנו, האם זה לא היה הוגן לאפשר ל*יותר* אנשים חיים בני 50 שנה לעומת ל*פחות* אנשים חיים בני 80 שנה ? לכן אין לי בעיה לאכול כבשים. בנוגע לטיעון לפיו פרות בארץ לא סובלות במהלך גידולן לא השתכנעתי כלל, אגודות התומכות בשחרור בעלי החיים מציגות טיעונים סותרים לחלוטין. בנוסף רציתי לדעת מי מפקח על כך שהתרנגולת האורגנית שאני קונה באמת גדלה בחצר פתוחה עם אפשרות לשוטט, לאכול גרגרים ולשמוע סימפוניות של מוצארט ולא מדובר בתרנגולת רגילה ששמו עליה מדבקה "אורגני" ולוקחים לי עליה 80 ש"ח לקילו ? הרי אני עדיין חי בישראל. אנשים עיזרו ..

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים