בתשובה לדובי קננגיסר, 23/08/03 16:05
מה זה משנה 165614
חיכיתי וחיכיתי לכניסת הבונובואים בתגובתך, ואני מוכרח לציין שהתאכזבתי עקב אי הופעתם...
וברצינות: זה שקבוצת קופים אחת שונה מהאחרת בהיררכיה החברתית שהם מייצרים עדיין אינו אומר לי דבר על כך שריבוד הוא דחף גנטי בגזעים מסויימים. ייתכן וחברות פרימטים ללא ריבוד, או עם ריבוד פשוט, הן קטנות במספר, או חיות באיזורי שפע שלא מצריכים פיקוח על משאבים ואת הכוונתו המעוררת השראה של האלפא. כמו כן העיר כאן יהונתן על קונפליקט לכאורה עם תגובה קודמת שלך, בה טענת שגם האנושות לא "נולדה" ככה.
מצב שבו כל נשלט הוא גם קצת שולט, בחברה שמספר הפרטים בה הוא לא כשל בניין משותף בבנימינה נראה לי קצת בעייתי, ובדרך לאנרכיה. יש לך דוגמאות "אגליטריות" יציבות חוץ מאותם שבטים?

לגבי ההתנהגות של האזרחים בדמוקרטיה הגדולה בעולם (טוב, נו, השניה בגודלה - אבל אל תגלו לבוש, הוא עוד יפלוש להודו):
האזרח רוחש כבוד עמוק לרשויות, לנוהלים מסודרים ולחוק וצייתן בצורה עיוורת כמעט לסמכות.
(הכנס כאן אנקדוטות למקרים הפוכים שראית בטלוויזיה או בקולנוע).
מה זה משנה 165684
אני מניח שרחישת הכבוד לרשויות, לנהלים ולחוקים והצייתנות (הכמעט עיוורת) לסמכות מצד אזרחי ארה''ב מסבירים למה כשני מליון מהם יושבים בכלא.
מה זה משנה 165687
לא, זה לא מסביר. אולי ההיפך - בגלל הנוקשות של השלטון, המתבטאת בחוסר סלחנות למעידות, והעובדה שרבים בכלא, היא מהגורמים לרחישת כבוד.
אני לא סוציולוג, ולא אתיימר לתת הסברים. אני מתרשם מהתנסויותי במדינה זו. יש לחברה זו שוליים רחבים, אבל הרוב המכריע נוהג באופן שתיארתי, ולא בצורה הקרובה יותר ל''אגליטריזם'' המוכרת מארץ הקודש.
מה זה משנה 165969
הבונובו לא נכנסים לכל תגובה. יש גם פרימאטים אחרים, והשימפנזים לא פחות קרובים מהם אלינו. הבונובו פשוט חמודים יותר, אז אני מזכיר אותם לעיתים קרובות. (:

הפרימאטים שציינתי נחקרו הן בטבע והן בשבי, הן בקבוצות גדולות והן בקבוצות קטנות. כפי שאמרתי בתגובה קודמת, הפנוטיפ משתנה עם שינוי התנאים - ואכן, גם בקרב שימפנזים, למשל, תנאים שונים (קבוצה של נקבות שהוחזקה בשבי בלי שום זכר) יצרו פנוטיפ שונה (היררכיה נקבית, וכשהוכנס זכר גם שליטה של הנקבות על הזכר - דבר שלא יעלה על הדעת בתנאים נורמליים).
האנושות באמת לא נולדה ככה - היא יצרה את התנאים החדשים שהביאו לשינוי בהתנהגותה. בקרב פרימאטים, כשהקבוצה עוברת גודל מסוים ("כשל בניין משותף בבנימינה"‏12) היא נפרדת לשתי קבוצות, כאשר לפחות בחלק מהמקרים שנחקרו, בין שתי הקבוצות שנוצרו הייתה איבה גדולה מאוד.

כל הטענה שלי היא שברגע ששונו התנאים ובני אדם מתחילים לחיות בישובי קבע גדולים - כשאין אפשרות להפרד לקבוצות נפרדות - המערכת הזו מתערערת. התנאים השתנו - ולכן ההתנהגות השתנתה. לכן, אין דוגמאות יציבות מחוץ לאותם שבטים.

כשאמרתי שהיא לא הדמוקרטיה הגדולה בעולם התכוונתי גם מבחינה נורמטיבית - הם אולי המעצמה הכי חזקה בעולם, אבל בדמוקרטיה הם לא משהו. כאמור - יש להם מודל משלהם לדמוקרטיה, שבכל מקום מחוץ לארה"ב נחל כשלון חרוץ.

1 לדעתך מספר האנשים בבניין משותף בבנימינה שונה מאשר מספר האנשים בבניינים משותפים בערים אחרות?
2 הרבה יותר מזה, אגב. מדובר פה על מאות אנשים, לעיתים אלפים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים