בתשובה לאביב י., 26/08/03 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו טכנופוביה. "המחשב טיפש" "המחשב אכל לי, שתה לי, מחק לי את הקבצים". אנשים משתמשים במחשב אישי כאילו מכונת כביסה ומפחדים להכניס ידיים פנימה שלא יתנו בהם ביס. זו גישה אפיינית לפנסיונרים והלאה אבל אנשים צעירים וברי דעת שנוקטים בה הם סתם עצלנים. מי שלא מוכן להשקיע את המאמץ המינימלי של לעבור היכרות עם המחשב שלא יתפלא אח"כ שהקובץ שהוא קיבל והפעיל מהאימייל גנב לו את מספר כרטיס האשראי. אולי צריך warning label אדום על מחשבים אישיים, "זהירות - טכנולוגיה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי וזו היתה טכנופוביה, אבל זה יותר גרוע. זו לא טכנופוביה במובן הרגיל של המילה. ב"דבר הזה" שכתבתי1, אני טוען שמדובר בשילוב קטלני של שני דברים, שהם כביכול סותרים (אבל הם לא) - שילוב של טכנופוביה וטכנופיליה. ______ 1"מאמר" אי אפשר לקרוא לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה מתחילה ונגמרת בכך שפעם מחשבים היו עניין לחנונים של מחשבים, כשאני דוגמא לגבול הבורות שהותרה למצטרפים לקבוצה הזו. היום, כל ערס אנאלפבית יושב שעות מול המחשב ומוריד קבצי מוזיקה, סרטים ופורנו, מקשקש באיציק ולא מבין תשעים אחוז ממה שהוא עושה. פעם, אלו שלא הבינו מה הם עושים עם המחשב לא היו המשתמשים העיקריים בו. כלומר - בכל בית היה לפחות אחד שהבין, ועוד כמה שהתעלקו על המחשב שלו. היום, כבר לא. כלומר, הצרה של עולם המחשבים היא שהם נעשו פופולריים. (דובי, אליטיסט, וגם מכיר אחד כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הקמנו ציוויליזציה כלל עולמית, שמרכיביה החיוניים ביותר תלויים מעיקרם במדע וטכנולוגיה. בה בעת, הסדרנו את הדברים כך שכמעט שום איש אינו מתמצא במדע ובטכנולוגיה. זהו מרשם לאסון. אולי נצליח לחמוק ממנו לזמן מה, אבל במוקדם או במאוחר עתידה התערובת הנפיצה הזאת של בערות ועוצמה להתפוצץ בפנינו." (מתוך ספרו של קרל סייגן, עולם רדוף שדים) הרצון הזה לחיות בעולם ממוחשב, כשחלק נכבד מהציבור הוא ללא ידע מינמלי במחשבים (Computer illiteracy), שקול לרצון לחיות בחברה מודרנית ואנאלפביתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט יפה של סייגן. אכן, חלק נכבד מההליך שהפך את "המדע והטכנולוגיה" לבעלי עוצמה כזאת, עסק גם בהדרת הציבור מ"מה שמתרחש שם". ושוב לא נותר לי אלא להמליץ על Science in Action של לאטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את פליט SETI, והוא נראה לי קצת פרנואיד בספר זה. תיכף יתרגש עלינו הג'יהאד הבוטלריאני המפורסם, והמנטאטים ירשו את הארץ. מערכת הפעלה אינה סיבה להתחיל לקונן לאן העולם התדרדר. היא צריכה להתאים למשתמשים, נקודה. מחשב אישי הוא פלטפורמה, שעם קצת (או הרבה) השקעה מהיצרן יכול ייצר מס' רמות של תועלת והנאה כתלות בידע וצרכי המשתמש, אבל מאחר ורבים הם ה"אנלפבתים", אני מניח שמיקרוסופט עצמה תרצה לשפר את נגישות ממשק המשתמש כלפי ציבור זה, ולו רק כדי להגדיל את הרווחים. זה אומר גם ליצור סביבה יותר בטוחה, שלא מאויימת מכל תולעת, כי אחרת הטכנופובים-אנלפבתים לא יקנו. אישית, אני חושב שאחת הדרכים היעילות לקדם את האיליטרטים האלה היא להכניס מחשב לביתם. הפתיחות לעולם שהחיבור לאינטרנט מייצר, שפע המידע והאילוץ ללמוד מדי פעם על סביבת ההפעלה, תורמים בסופו של דבר לחינוך לפתיחות וטכנולוגיה. כיוון זה גם נראה מעשי יותר מגישה האומרת "קודם תלמדו, אחר כך מחשב". איכשהו נראה לי שלגישה האחרונה תהיה יכולת חדירות נמוכה יותר לאוכלוסיות הנ"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אומר "קודם תלמדו, אחר כך מחשב". אני אומר "אם מחשב, תדעו שצריך גם ללמוד". *כל* מערכת הפעלה דורשת לימוד. גם MAC OS (לדעתי היא אפילו דורשת יותר מ-WinXP, אבל זה כבר נושא לויכוח שקשור בד"כ להרגלים וטעם אישי). MAC OS היא בד"כ מאוד אינטואיטיבית, אבל בעיקר למקינטושאים. אנשי MAC תמיד חשבו ותמיד יחשבו שמערכת ההפעלה שלהם הכי פשוטה בעולם לתפעול. אני זוכר את הלך הרוח הזה עוד משנות ה-80/90 בזמן מלחמת ה-Mac Vs. Amiga (עד שהתחלתי לתמוך בפקידות מסכנות שזרקו עליהן MAC בצבא, לא הייתי מודע לעד כמה יחוס האינטואיטיביות למערכת הפעלה זו הוא מוגזם עד מופרך). הם גם תמיד יהללו את המימשק של תוכנות תחת מערכת ההפעלה שלהם, גם כשזה לא מבוסס (ראו ערך פריהנד, המהוללת מעבר לראוי, לעומת התוכנות המצוינות של COREL). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הגעתי לחוות המחשבים של האוניברסיטה כדי לבדוק משהו ברשת. כל המחשבים היו תפוסים, חוץ מאשר, כמובן, ארבעת המקים המיותמים בפינה. אז חשבתי לנסות ולהתחבר דרך אחד מאלה. רבע שעה נאבקתי במחשב הזה בלי להבין איך לעזאזל אני עושה משהו עם העכבר החד-כפתורי הזה, עד שלבסוף נשברתי והלכתי משם. אינטואיטיבי מיי פוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה זה שיעור בשימוש ב-EXCEL, וכל המחשבים החלוניים היו תפוסים. אז המורה הפנה אותי למקינטוש. הראשון בכלל לא עבד — חיברנו לחשמל, אבל כפתור ההפעלה, שהיה על המקלדת (!), לא הפעיל אותו! החלפנו מק, והפעלנו. הלוואי שלא. במקום EXCEL, היה שם איזה CLARISWORKS, או משהו כזה, שלא ממש עזר לי, מה-גם שהעכבר החד-מקשי הזה שיגע אותי לגמרי. בחייאת! כבר בשנות השבעים עברו לשלושה מקשים לתפעול X, מה הקטע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם זה היה נכון. ככה אני למדתי - היה לי מחשב בבית, ומתוך צורך, למדתי איך הוא עובד ואיך מסדרים בו דברים. אבל יש המון אנשים שלא אכפת להם מזה, ולא ישקיעו שתי דקות כדי להבין מה קרה למחשב שלהם. הם ישלחו אותו לאיזה טכנאי. חזר? עובד? יופי. הלאה. או שיקראו לבן של השכן, שזה גם חינם, בנוסף לכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני אבין- מה הבעיה עם אנשים שלא ישקיעו שתי דקות כדי להבין מה קרה למחשב שלהם, וישלחו אותו לטכנאי? מה כ"כ נורא כאן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וירוסים. הם מעבירים אותם הלאה. וגם וירוסים של "הנדסת אנוש" - כל אותם קבצים אימתניים שאנשים מרגישים מחוייבים לשלוח אחד לשני בכמויות מגוחכות כי "זה ממש חמוד!". אין לך מושג כמה אנשים חטפו ממני צעקות בגלל קבצים אדיוטיים שכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט שולח להם וירוס. שקט לשבוע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה הרפ"ק הזה כשצריך אותו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם היום יש ילדים שגדלים ממש כמוך... לא אמרתי שכל האנשים שבביתם יש מחשב יתפתחו, אבל עצם קיומו תורם לקידומם של רבים. והכנסת המחשב לבתים של אלה תתאפשר רק בנגישות גבוהה ועמידות מול קריסות הנובעות מוירוסים, תולעים אנד ווט-נוט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |