בתשובה לגיל לדרמן, 28/08/03 0:07
בקשר להיתממות 167314
אין רישום פטנטים על גנים לכשעצמם, כיוון שהם תגלית ולא המצאה.

ניתן לרשום פטנט רק במקרים הללו:
1. אם יש שינויים שהוכנסו בדנ"א - למטרה מוגדרת, כמו יצירת מולקולה חדשה שתשמש בסיס לתרופה.
2. אם ההמצאה שנרשמה כפטנט "תהיה מועילה ושימושית בתעשייה" ‏1.
3. לגבי מקטעי גנים ספציפיים, "יש צורך להראות, לכל הפחות, שהמקטע הגני יוכל לשמש כסמן כרומוזומלי (מארקר), כאמצעי לחקירת גן מסוים (probe , המשמש למיפוי גנום של אורגניזם כלשהו), או כגן המקודד לחלבון".

1 ציטוט, כמו בסעיף 3, מ"ביוטכנולוגיה - משפט ומסחר" של עו"ד דורון א. בראש.

לגבי דבריך על "חלשים" ו"חזקים" - גם אני מסכימה שיש להשית רגולציה יותר נאותה על הנושא. הצרה היא, שהשיח בתחום הזה תמיד נשמע מתלהם ותסלח לי, גם מטעה. "מה? פטנטים על גנים? גנבים!", מזדעק הקורא הממוצע. זה לא בדיוק ככה (ואגב, להוציא מוצר שזמן חיותו מוגבל, מדנ"א של זרע חקלאי, זה ממש לא כמו "לרשום פטנט על גן אנושי").

אבל לדבר על צורות שונות של רגולציה, על הסכמים אפשריים בין התושבים לחברות הענק, זה כבר הרבה יותר "משעמם". יותר קל לדבר על "דורות של ביולוגים". מטבעם, הגילויים של מנדל לא "שייכים לך" יותר מאשר הם "שייכים למונסנטו". הטענה על "כושר ההמצאה האנושי" ש"שייך לכולם" לא מחזיקה מים בעיני (וגם כוח המשיכה, אגב, אינו המצאה אלא גילוי).
בקשר להיתממות 167315
נו, לחצתי ''אשר'' לפני הזמן (כי חשבתי על משהו אחר פתאום). יצא קצת מבולבל.
בקשר להיתממות 167401
מבלי להיכנס לדוגמה הספציפית של גנים (גם אני קראתי קצת על דיני פטנטים בביו-טכנולוגיה) ואיך ההגנות על זכות הקניין בתחום הזה משמרות את כוחן של החברות הגדולות, אני חושב שההנחה הבסיסית שלך פשוט מקבלת את המצב כפשוטו כאילו מתוך הרגל - מצב אשר לא נראה לי הוגן כלל וכלל. ברור של"מונסנטו" אין פחות זכויות על עבודתו של מנדל ממני (או לפחות לאנשים שעובדים שם. "מונסנטו" זה סתם גוף משפטי), אולם אין זה הוגן שהיא לוקחת ידע קיים, משביחה אותו במעט ו"מגדרת" אותו. "כושר ההמצאה האנושי" זה לא רכוש. הידע האנושי הנצבר זה כבר הרכוש הקולקטיבי רב הערך ביותר של האנושות. אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך". זה בדיוק כמו מעאכרים שסוגרים לפתע מקטע של חוף ים על מנת לערוך בו מסיבה פרטית. אז נכון, הם הביאו תאורה ואבטחה וקוסם. אבל הם לא יכולים לאסור עלי להיכנס (או לפחות אסור להם) בטענה שזה "שלהם". זה לא שלהם - הם לקחו משהו ששייך גם לי ובנו עליו, כדי להרויח. אם הם רוצים לשכור את המקום, יואילו לשלם לציבור שווה ערך. ידע הוא מעין "חוף הים הקולקטיבי" של הציבור. ניוטון כבר לא חי היום ולא יכול לתבוע את ג'נרל מוטורס לשלם לו תמלוגים. אבל נראה לי שהאנושות כולה היא האפוטרופוס הלגיטימי של "נכסי ניוטון", לא בעלי המניות של GM. רוצים לעשות שימוש ולתרום את הידע הנוצר? בכיף. רוצים לשמור לעצמכם את הידע? שלמו שכירות לבעלים. אנחנו.
בקשר להיתממות 167414
יופי. ומה עם קלטות פירטיות? וספרים? וסרטים? מה ההבדל?
בקשר להיתממות 167441
לא הבנתי, הסבר בבקשה.
בקשר להיתממות 167512
המשפט שקומם אותי ( קצת) היה זה‏1:
<פתוח ציטוט>
אין זה הוגן ליצור משהו שמבוסס ברובו המכריע על ידע שניתן לך במתנה ע"י כלל הציבור, ואז למנוע מאחרים לעשות את אותו הדבר משום ש"זה שלך".
<סוף ציטוט>

ואני תמה מה זה "רוב מכריע". האם יצירה מוסיקלית "שייכת" לאמן שיצר אותה? הרי ידע מוסיקלי, כמוהו כידע בביוטק, ניתן ב"מתנה" על ידי הציבור. שלא לדבר על המצאת הגיטרה.

ומה עם סופר שכותב בסגנון זרם התודעה? האם היצירה שייכת לו למרות הוא לא המציא את זרם התודעה (או את האלף בית)? האם לא מגיע לו כסף ממישהו שרוצה לקרוא יצירה שלו?

ועיתון? הרי האירועים החדשותיים בוודאי ניתנו במתנה על ידי הציבור. האם אינך חושב שזו חוצפה שדורשים כסף כדי לקרוא על אירוע שהציבור אחראי לו ?

עכש"י אם בבעלותך פטנט אינך יכול *לאסור* את השימוש ב"רכוש האינטלקטואלי" אבל מותר לך לגבות כסף עבורו.

1 נדמה לי שעל ידי ציטוט משפט זה לא עיוותתי את רוח דבריך, אלא חידדתי אותם. בכל אופן, אתה מוזמן לתקן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים