בתשובה לגילית, 14/02/01 0:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את החינוך המדינה ממנת חד וחלק, המימון רק עובר דרך הרשויות המקומיות. גם הרווחה, אם איני טועה, רק חלק קטן ממומן על ידי העירייה. אני בטוח שמשרד הפנים גם מקצה מימון נוסף לערים קשות כמו בני ברק. מסתבר שהיתה דרך להסתדר, נכון? לא ראיתי את תושבי בני ברק מתים מרעב. הגרעון נפסק והפטורים נעלמו ואף אחד לא מת. אני באמת מצטער, אבל עיר ענייה לא עושה פסטיבלים וחגיגות. במקרים קיצוניים כמו בני ברק למשל, ניתן להקצות יותר מאוצר המדינה, הבעיה היא שרוב הכסף שהמדינה הקצתה לפני המועצה הממונה הוזרם למקורבים, לא לגינות ולחגיגות וזהי בדיוק הטענה שלי - שרוב הכסף הזורם לרשויות המקומיות (כל רשות שהיא, חילונית, דתית או חרדית) לא מושקע לטובת הציבור (כל ציבור שהוא) אלא זורם לצרכים שונים ומשונים שעיקרם תעסוקה למקורבים. אגב, אשמח לדעת יותר, מה קורה עכשיו, לאחר שהועדה הקרואה סיימה את תפקידה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? אני מספרת לך שיש מחסור בשירותי רווחה ואתה עונה לי שהם לא מתו???? בטח,הסתדרו פה. היו פחות עובדות סוציאליות, בישיבות למדו בתנאים קשים יותר (ישיבה כמקבילה לתיכון) אבל כן,אף אחד לא מת. אל תשכח שזו בני ברק,אנשים אשכרה חיים פה מצדקה וזו לא מליצה. לשאלתך- כיום יש ראש עיר, ודוקא (יחסית לשנים קודמות) יש יותר מודעות לפסי האטה, למשל,ושעות נוספות לחינוך לזהירות בדרכים. לא יודעת מה קורה עם הרווחה כבר אין לי קשר לשם,אבל הפשקוילים נגד ה"ועדה הקרועה" (כך במקור) נעלמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |