פוליטיקלי קורקט=פוחדים לומר בפה מלא את האמת 167636
כבר הרבה זמן שהסלוגן "200 אלף נשים מוכות" הכה שורשים וכמעט והפך לעובדה בזכות תעמולה משובחת וקשר שתיקה הנובע מפחד מאימת השדולה הפמיניסטית.

וכל מסך העשן הזה נחשף לאט לאט...

כאן, ראוי גם להוסיף את המילים של

ניצב-משנה ד"ר פיני יחזקאלי המכללה לביטחון לאומי
במחקר שהוא ערך שמופיע בכתב העת של המשטרה "מראות" בגליון 189

בכתבה ארוכה על נושא האלימות במשפחה ניצב משנה פיני יחזקאלי מעדכן אותנו שיש למעלה מחמישים אחוז של תלונות שווא.

והנה קטע:

"אוכלוסיית "מקרי השווא"

קבוצת אוכלוסייה זו היא הבעייתית ביותר, כיוון שמחד-גיסא, הנזק שהיא גורמת לתהליך הטיפול הוא כבד, ומאידך-גיסא, גורמים שונים במערכת אכיפת החוק כמעט שאינם מעלים את הנושא, בשל החשש מתגובתם של ארגוני נשים וארגוני עבודה סוציאלית. מדובר באוכלוסייה "טפילה", המנסה לעשות שימוש לצרכיה במנגנון אכיפת החוק, להשגת עמדת יתרון על הצד השני, במאבקי גירושין ובמאבקים על רכוש וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.

כיום, רובן המכריע של התלונות במשטרה על אלימות במשפחה מביאות למעצר החשוד. זה קורה גם כאשר התשתית הראייתית חלשה, כאשר אין סימני פגיעה וכאשר החומר היחיד הנמצא הוא גרסאות סותרות של המעורבים (הסיכויים גבוהים במיוחד בשעות אחר-הצהרים, הערב והלילה, כאשר הקצינים התורנים בתחנות, בדרך-כלל, אינם מקצועיים, ויודעים, כי עדיף מבחינתם שישגו בביצוע מעצר שווא על-פני שחרור בעייתי, שיכול גם לפגוע בקורבן וגם בהם ובקריירה שלהם). מעצר שווא בתחנת המשטרה יכול להגיע להארכת מעצר בבית-המשפט ואף להגשת כתב אישום, למרות שאין בתיק מאומה, וסופו להסתיים בזיכוי החשוד. על-כן, רבים היום המקרים, שבהם מקבלות נשים, הנמצאות במאבקי גירושין "עצות חבריות", ולצערנו, מה שחמור מכך, אף הנחיות מעורכי-דינן להגיש תלונות שווא.

הנושא מוצנע על-ידי המשטרה, וכל ניסיון להעלותו מותקף על-ידי ארגוני נשים וארגוני העובדים הסוציאליים, ומבחינתם צדק. זאת, כיוון שאוכלוסיית הפונות אליהם היא אמיתית במאת האחוזים, ועל-כן נראות להם טענות כאלה כשובניזם וכנקיטת עמדות, התומכות במתעללים.

קבוצה אחרת, המרבה להיתקל בתופעה, היא השופטים. שופטים, שרכשו להם שם של מי ש"חתימתם קלה", חווים בעת התורנות שלהם "הצפה" של פניות נשים למתן צווי הגנה, ואילו שופטים, הנתפסים כקפדנים וכמחמירים, יעבירו תורנות "שקטה", כמעט נטולת פניות כאלה. מפגש נוסף עם התופעה הוא כאשר המשטרה דורשת בבתי-משפט הארכת מעצר, במקרים שלא הצדיקו מעצר מלכתחילה (בנוסח הטענה המוכרת: "עדיף שבית-המשפט ישחרר") או כאשר מוגשים כתבי-אישום במקרים מובהקים, שבהם היה התיק צריך להיסגר.

גם קבוצה זו נמנעת, כפי הנראה מאותן סיבות, מלהעלות דברים אלה על הכתב.

בשל גודלה של קבוצה זו (היא יכולה להוות מעל ‎50% מהפניות לתחנת משטרה), חשוב לטפל בה. כן גם משום ששוטרים, הפועלים בשטח בלחץ האירועים, נוטים לגבש לעצמם תכניות עבודה - אם שלושת האירועים האחרונים שבהם נתקל השוטר היו אירועי שווא, ייטה השוטר לראות ככזה גם את המקרה הבא ולהיפך."

וכאן תמצאו הוכחות חותכות לתעמולה שאיננה נכונה

דינמיקה של הפחדה מטרידה
הפנייה תקינה 167644
המאמר שקטע ממנו מצוטט פורסם בגליון 187 של "מראות המשטרה". המאמר המלא: http://www.police.gov.il/persumim/kitvey_et/01_187/0...
ההבדל בין אלימות נשים לאלימות גברים 167781
אני לא זוכר איזו סופרת אמרה את זה (האומר דבר בשם אומרו וכו'') אבל- ההבדל בין אלימות גברים לנשים היא שגברים מרגישים שהאשה משפילה אותם והנשים מפחדות שגבר יהרוג אותן.

מנסיוני (משהו כמו שמונה שנים של טיפול בגברים אלימים)- זה מאוד נכון.
ההבדל בין אלימות נשים לאלימות גברים 167784
מה נסיונך בטיפול בנשים אלימות?
הנסיון לא בטוח שחשוב 167800
הנסיון הטיפולי חשוב למשהו?
גם הנסיון עם הגברים לא חשוב.
חשוב התוכן.
הנסיון לא בטוח שחשוב 167801
הוא כל-כך לא חשוב, שטרחת להזכיר אותו, כאילו על-מנת לתת תוקף-יתר להסכמתך לאבחנה שהבאת.
אני אעשה מאמץ בפעם הבאה להיות יותר צנוע. מבטיח. 167804
אני אעשה מאמץ בפעם הבאה להיות יותר צנוע. מבטיח. 167807
אתה הבאת את הנסיון שלך כסימוכין לטענתך שיש אמת באמירה שהבאת. אבל הנסיון שלך, אבוי, מתייחס רק לחצי מהאוכלוסיה אליה מתייחסת האמירה. מכיוון שאין לך סימוכין לחצי השני של הטענה, אני חושב שכליל ניסה לרמוז לך שהחצי הזה עדיין מוטל בספק.
לא שהחצי הראשון לא, כמובן.
זה לא עניין של צניעות. 167808
זה עניין של הבאת רקע לא-רלוונטי כדי לתת תוקף לטענה. לו היה לך נסיון בטיפול ב_קורבנות_ של אלימות נשים ושל אלימות גברים, והיית מסכים לטענה, הרי שאז היה בכך לתת יתר-תוקף לטענה.

אחרת, הטענה עומדת שם, מיותמת. למי _יש_ נסיון _רלוונטי_, ומעוניין להגיב?

(נזכיר: הטענה היא "ההבדל בין אלימות גברים לנשים היא (כך כה"נ) שגברים מרגישים שהאשה משפילה אותם והנשים מפחדות שהגבר יהרוג אותם." לא טענה עד-כדי-כך מובנת מאליה, אם תשאלו אותי)
האומר דבר 167856
רק להשלמה:
1. נדמה לי שמי שחרצה את האימרה היא הסופרת הקנדית מרגרט אטווד
2. את מנסה להשפיל אותי?

3. מה אתם אומרים גברים ונשים מוכים/ות? הנכונה הטענה או לא?
האומר דבר 167971
1. טוב.

2. בשמחה, אלא שהציוד שלי לא תואם.

3. כוונתי הייתה לאנשים שיש להם נסיון בטיפול בגברים ונשים מוכים ומוכות. אנקדוטות אינן רלוונטיות, נסיון ארוך-טווח בתחום המתאים דווקא כן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים