בתשובה לשוקי שמאל, 02/09/03 15:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא יודע מה עלה בדעתך לטעון, אני יודע שאם וכשישאלו אותי על הטרור היהודי, אבחר ללא ספק במה שאתה הגדרת "כמסלול 1", וזה דווקא מתוך תפיסה הומנית ואנושית. באיזה "מסלול" אתה היית בוחר? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא אבחר במסלול זה. רצח חפים מפשע הוא מסורת אנושית רבת שנים המבוצעת ע"י רוב מכריע של האנושות. גינוי גנרי ללא קונטקסט ספציפי הוא אמירה ריקה. אם גינוי ה"טרור היהודי" הוא "נו טוב, שנו אפארי לא היינו חולקים איתם קרואסון וכוס יין. אבל מה אני יכול לעשות?" הייתי נראה לך יותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*רצח* (להבדיל מהריגה) חפים מפשע הוא מעשה לא הומאני, שלא מבוצע ע"י רוב *מכריע* (להבדיל מסתם רוב) של האנושות, ובטח שלא ע"י החלקים ההומניים של האנושות. כאשר אתה נשאל על מעשה ספציפי, ואתה מגנה אותו, ומעשים דומים לו, לא מדובר על גינוי גנרי, אלא על גינוי ספציפי, בתוספת היבט כללי ("ש. מה דעתך על גניבת הכסף מברינקס, א. אני מגנה כל עבירה על החוק הפלילי, ש. זה גינוי גנרי ללא קונספט ספציפי -> זאת אמירה ריקה" ?!). את הפיסקה האחרונה שלך לא הבנתי (בפרט, מה זה "שנו אפארי"?, ולמה אתה עונה לשאלה בשאלה, אין לך תשובה כנה לשאלה "מה דעתך על הטרור היהודי"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער. נראה שהפלגתי באסוציאציות. הבעיה היא בדיוק בהגדרות "הריגה" ו"רצח". בנות הברית הרגו מאות אלפי (מליונים?) חפים מפשע בשני מלחמות העולם. האם בחירת מילה כזו או אחרת לתאור המעשה משנה את מה שהתרחש. גם אני ואתה, אם נסכים לשלם יותר מיסים, אולי נוכל להציל עוד כמה אנשים במערכת הבריאות שלנו. זו "הריגה" או משהו פחות מזה? ופה צריך להתחיל ויכוח, מה יעשה עם כספי המס? מהם סדרי העדיפות? בלי להכנס לפרטים, בלי לדבר על מה מן הראוי לעשות, בלי לתקוף אף אחד, בלי לחייב עצמך לשום דבר אינך אלא מתחבא מאחרי אמירות ריקות. שנו אפארי זה בצרפתית "אצלנו בפאריז" ואני לא יודע איך מאייתים זאת בלע"ז (נסיון, כנראה לא מוצלח, לגנוב ממאיר שלו "עשו"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, בנות הברית לא *רצחו* את אותם אנשים. כשאנחנו לא משלמים מיסים גבוהים יותר, אנחנו לא *רוצחים* (גם לא הורגים, אבל זה דיון אחר) אנשים. כשמחבל מתפוצץ באוטובוס שמסיע ילדים, הוא כן *רוצח*. כשמחבל יהודי הורג רועה צאן ערבי, הוא *רוצח* אותו. כשאני מגנה כל רצח, אני מגנה כל רצח, אם וכשארצה לגנות כל הרג, אגנה כל הרג. אין כאן אמירה ריקה כלל, כמו שבאמירה שאני מגנה עבירות פליליות על החוק אין אמירה ריקה. זאת אמירה שמחייבת אותי לא לרצוח, ואפילו להילחם ברוצחים. יש כאן התקפה ברורה מאד, על הרוצחים. לאיזה פרטים אתה רוצה שאכנס? אסור לרצוח את אברהם כהן, אסור לרצוח את בנימין לוי, אסור לרצוח את גבריאל ביטון, אסור לרצוח את דוד שביט, אסור לרצוח את ... יש לרשימה הזאת יותר ממליארד פרטים. ואולי אתה רוצה שאפרט גם דרכים? אסור לרצוח את יעקב בן שמעון בסכין, אסור לרצוח את משה רבינוביץ באקדח, אסור לרצוח את סימה ועקנין ברעל... הרשימה הזאת לא תיגמר לעולם. הדרישות שלך מגוחכות, הגינוי לכל רצח חפים מפשע הוא גינוי מוסרי, הנסיון להציג גינוי כזה כאמירה ריקה הוא נסיון שסופו להכשל. גינוי כל רצח חפים מפשע כלל לא דומה לאמירה "נו טוב, אצלנו בפאריס לא היינו חולקים איתם קרואסון וכוס יין. אבל מה אני יכול לעשות", אלא דומה לאמירה "אני לא מסכים אם מעשיו של רוצח חפים מפשע, ואעשה *ככל יכולתי* למנוע מעשים כאלה בעתיד". ולשאלה שלי, "מה דעתך על הטרור היהודי?" לא קיבלתי תשובה, זה כל כך קשה לבחור "מסלול"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הטרור היהודי'', זו למעשה שאלה מצויינת ואכן בחירה באחד מן ה''מסלולים'' אינה אלא הסתתרות מאחורי אמירות ריקות. תשובתי, אני מקוה תענה לך גם לגבי שאר הדברים. אין לי שום סימפטיה אישית או רעיונית עם גיבורי ה''מחתרת היהודית'' והייתי שמח אם היו מבלים יותר בכלא. אני שמח שאין הרבה טרור יהודי (ובוא לא נשקע בביצה של מה זה טרור ומה לא. בוא נגיד שטרור זה פיצוץ אוטובוסים ובתי ספר). אל הטרור עצמו יש להתיחס לפי תוצאותיו החזויות והתחליפים הנראים בעין ולא לזרוק מיד גינוי לא מחייב. בגלל עצמתו של צה''ל בשטחים ובגלל האפשרות להפעיל ''טרור'' (במובן פחד ואימה) ממוסד ואיכשהו לגיטימי למחצה ע''י פגיעה בחפים מפשע כתוצאת לוואי של נסיונות פגיעה בטרוריסטים פלשתינים, איני רואה שום הצדקה לטרור יהודי פרטיזני. אני רואה בטרור המתנחלי (של השוליים) מעשים של מטורפים מגלומנים וחסרי אחריות המשחקים בגפרורים ליד חבית חומר נפץ. אם אני מנסה לחשוב על ''טרוריסטים יהודיים'' שעונשם צ''ל המינימום הנדרש ע''י מצבנו הבינלאומי, הייתי מצביע על מישהו שירצח (או שמא תבחר ''יהרוג'') קרובי משפחה של מחבלים מתאבדים (אני בהחלט מדבר על חפים מפשע). אני מודע לחומרת הדברים. כפתרון של בעיית המתאבדים הסכם פוליטי או גדר גבול עדיפים מכל בחינה שהיא. אבל כפי שאנו רואים יש שאלה של האם ניתן באופן מעשי ובמחיר (הכונה במובן הרחב) סביר לבצע אותם. כפי שהמציאות מראה יש ספק גדול בכך. מאחר ואיני רואה דרך מציאותית אחרת להרתיע מתאבדים ומאחר ואני חושב שפגיעה ביקיריהם תרתיע את רובם, לא ארצה לגנות אותה. אם אי אפשר לממש את הפתרונות הקודמים, נהיה חייבים לעשות את השיקול של דם מול דם. מי שרוצה למהר ול''הזדעזע'', מוטב לו שיחשוב על השאלה במה נופלים חפים מפשע שלנו מאלו שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז''א, אם מותר לי לקצר ולתרגם לפלשתינאית, מעבר ל''מס שפתיים'' הכרחי (''אינני רואה שום הצדקה...'', וואללה, יופי), אתה מסרב לגנות את הטרוריסטים מבני עמך. ואני, להבדיל ממך, חושב שדווקא מי שמגנה את הטרוריסטים מבני עמו, ועוד עושה זאת בלי הרבה פקה פקה, הוא הומניסט, ומי שמתרץ את הטרור של בני עמו, כמוך, הוא זה שאנושיותו מוטלת בספק, ואת תפיסתו אי אפשר להגדיר כהומניסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראוי לציין, שמעבר לכל הפקה פקה, בחרת ב"מסלול 2" (אני לא לא מגנה את הטרור, אבל אני כן כן מגנה את ה"כיבוש" שהוא סיבתו.) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |