בתשובה ליהונתן, 04/09/03 0:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם בעיני סייד קשוע (המעט שקראתי) לפעמים מייגע, אבל במיטבו הוא לא רק מעניין, אלא גם דוגמה למה שאיזי ו/או כליל אולי רוצים: בלי לדבר על פוליטיקה, או לפחות בלי לדבר עליה באופן "כבד" ופולמוסאי, הוא נותן זווית ראיה חדשה ומרעננת לדברים שסביבנו, ודווקא מכוח היותו ערבי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ערבים שמדברים (ובעברית רהוטה) על פוליטיקה לא חסרים לי. למעשה אחמד טיבי ועזמי בשארה לא מפסיקים לדבר על פוליטיקה. אני רוצה לשמוע על חיי היום-יום של ערבי בארץ ישראל, איפה מבלים, אשה עובדת, לגור ליד המשפחה, ללכת לשמחות משפחתיות, להחליף כתובת במשרד הפנים וכד'. סייד קשוע, גם אם הוא ממש לא מייצג, נותן לי נקודת מבט נוספת על החברה בישראל ומגוון את התמונה שאני מקבל. הפוליטיקאים הערבים, לצערי הרב, נשמעים בדיוק כמו כל פוליטיקאי אחר. (למעט המבטא) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |