 |
המדינה מעגנת בחוקיה חובות וזכויות המתייחסות לאזרחים. מכך מתקבלת לעיתים האשליה שחוקי ההתנהגות הנ"ל הם "צודקים" או "טובים" במהותם. לא כך הדבר. הם בסה"כ משרתים את טובת הכלל אשר במקרים רבים, מטבע הדברים, מתנגשת עם טובת הפרט. מי שמחזיק בחוקי המדינה כערכים מוסריים התקפים לגביו ללא סייג סתם פוגע בעצמו. מי שבוחר לשלם מס הכנסה גם כאשר המדינה לא דורשת זאת ממנו - לבריאות, שישלם במקומי. מי שמאמין ששירות חובה קרבי הוא "ערך" ויש בו משהו נעלה, צודק ויפה חי באשליות. זהו סתם שכנוע עצמי, מנטליות של ה"דפוקים": "אם מה שאני עושה לא משרת את טובתי האישית אז כנראה שזה משרת את טובת הכלל - מצוין! אני תורם, אני בעל ערך."
ה"ערך", אם צריך בכלל לדבר על מושגים מעורפלים שכאלה, עדיף שיבוא מבפנים. בדוק כיצד מה שאתה עושה עוזר לך בחייך לפני הכל, ורק אח"כ כיצד זה עוזר לך בעקיפין ע"י תרומה לזולת. אל תרגיש בעל ערך רק משום שאתה במרכז הקונצנזוס המוסרי של המדינה, היה אמיתי לעצמך.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש