בתשובה לברקת, 12/09/03 14:08
יש לי בלגן בראש 169842
הבלאגן הוא לא בראש שלך. הבלאגן הוא הזיגזג במדיניות המוצהרת של השלטון. רגע אחד שולטת אידאולוגיה שמעודדת ילודה כערך בפני עצמו, ורגע שני אידאולוגיה שמעלה ערכים אחרים וטוענת שהם חשובים יותר (אחריות אישית).

אבל לא נראה לי שאפשר להמנע מהזיגזג הזה. מה לעשות, אנחנו חיים בדמוקרטיה, שמעצם טבעה מאפשרת לאידאולוגיות שונות (ואף סותרות) לתפוס את השלטון בזמנים שונים ולקדם את מטרותיהן. מבלבל, אבל עדיף.

אבל הזיג הזה הוא אכן מוגזם ביחס לזג הקודם.

הטעות במדיניות ובהתבטאות של שר האוצר, לדעתי (ונדמה לי שאני מסכים במידה מסוימת עם גילית בעניין זה), היא שהמדיניות פוגעת באנשים שהחליטו על מספר הילדים שהביאו לעולם על בסיס הקצבאות ועל בסיס מדיניות שלטונית שמעודדת ילודה. ההתבטאות שלו ''לא יפה'' משום שהוא מאשים אנשים בדיעבד, על שהם התבססו על קצבאות שהן תוצאה של מדיניות עבר של השלטון עצמו. לא ראוי שהשלטון יאשים אנשים בכך שהעזו לשתות מהברז, כאשר הוא זה אשר פתח אותו עבורם (ועודדם לשתות ממנו).

אני חושב שכן היה צודק יותר לקצץ קצת לילדים קיימים (אם אין ברירה) ולהחליט על מדיניות קיצוצים (אפילו חמורה יותר) לילדים עתידיים בלבד. רק כך דרישתו של שר האוצר שההורים יגלו אחריות כלכלית כלפי ילדיהם יכולה להשמע הוגנת. הרי אין להורים את האפשרות להתחרט על החלטתם להביא ילד לעולם (ולהאשים אותם שהחליטו החלטה כאשר הנתונים היו שונים לגמרי, אינה האשמה הוגנת).
יש לי בלגן בראש 169854
לכן אני חושב שהכי טוב בשביל אנשים חכמים, הוא לדאוג לתכנן את חייהם שלא על פי תקציבים ממשלתיים ועל פי מה שהממשלה מציעה או מעודדת אותם לעשות, ולהשתדל להתרחק מכך כמה שאפשר.
זה נכון גם לאלה שבחרו לגור ביישובים מעבר לקו הירוק.
יש לי בלגן בראש 169932
עקרונית אני מסכים. זה לא סותר את זה שההגינות, כפי שאני תופש את המושג, מחייבת להתנהג בהגינות גם כלפי אנשים לא חכמים (ילדים של אנשים לא חכמים, במקרה זה).
לפתוח ברז ולעודד אנשים לשתות (כמה שיותר ובאופן פרוגרסיבי) ואז לסגור את הברז ולבוא בתלונות אל אלה שהעזו להשתכנע לשתות ממנו, זה לא הוגן בספר שלי (כלפי הילדים. ההורים מעניינים אותי כקליפת השום).

האבות התבססו על בוסר ממשלתי ושיני בנים תקהינה?

________
אביב, שמרגיש קצת מוזר להיות בצד שאומר "But, what about the children".
יש לי בלגן בראש 170451
אין בינינו שום ויכוח.
יש לי בלגן בראש 169867
סידרת לי אותו :-)
בלגן בברוש 170288
מה שמעניין הוא שבעוד שהטיעונים הדמוגרפים של ''עידוד ילודה'' מגיעים בדרך כלל מהימין, דווקא שר אוצר שהוא איש ימין הוא זה שקורא עליהם תגר.
בלגן בברוש 170345
יש כל מיני סוגים של ימין, לא?

<יסלחו לי הבלבניסטים, להלן בחינת כליות>

מעבר לתפישה הקרקטורית של ביבי (פוליטיקאי מזגזג וזקיתי למדי, שאידיאולוגיה היא לא *ה*דבר שמניע אותו), אני מקבל את הרושם שהוא מיצג ימין אידיאולוגי שמונע מאוד גם מערכים מערביים/ליברליים (לא נראה לי שזה סותר).

</הבלבניסטים אולי יסלחו, אך לא ישכחו>
צודק 170570
נכשלת כאן בניסיון לעמוד על ההבדל הרציני יותר בין המחנות בפוליטיקה...
לא הבנתי 170616
איך הגעת למסקנה שניסיתי בתגובתי "לעמוד על ההבדל הרציני יותר בין המחנות בפוליטיקה"?

האם אתה מדבר על בדלנות/השתלבות? אם כן וגם אם זהו ההבדל הרציני עליו אתה מדבר, האם הטענה הבלבניסטית היא ש*כל* מה שפוליטיקאי ישראלי עושה, בלי יוצא מן הכלל, הוא מעשה שאמור לקדם את השאיפה לבדלנות/השתלבות (ושאין שום מקום לערכים שונים או אידיאולוגיות שונות שמשפיעות על ההכרעות של פוליטיקאים)? אם התשובה היא כן גם כאן, אז אתה פשוט תהיה צריך לסלוח לי על חוסר בלבניותי, כי אני ממש לא מעוניין לשחק בצעצוע הזה.

אם התשובה היתה לא באחד מן השלבים, אשמח לקבל הבהרה לכוונתך.
לא הבנתי 171094
ההערה שלי נוסחה כתגובה בלבניסטית הולמת.. (זרקת כפפה לגבי "לא נסלח").

ולגבי הוספת חטא על פשע (סילוף "הטענה הבלבניסטית"): בלבן מחלק את הפוליטיקאים הישראלים למה שניתן לכנות "בדלנים" ו"משתלבים" (אני לא בטוח שהוא משתמש ממש באותה טרמינולוגיה), אך חלוקה זו בוודאי שאינה מביאה את כל ההבדלים הדקים בין שני המחנות, והניגודים השונים ביניהם מבחינה חברתית, כלכלית ומדינית.

לגבי תפיסת ה"גוונים" באותו מחנה ("ימני סוציאליסט", "ימני שוק חופשי", "שמאלן מסורתי" וכו'), אני חושב שהיא חלק מהתדמית, אבל בהכרח לא חלק מהפוליטיקה המעשית, מאחר ועמדה מסויימת בכלכלה גוזרת באופן חח"ע עמדה מדינית.
בלגן בברוש 170581
יש לי הסבר פשוט יותר. ביבי ומקורביו נבחרים לכנסת ע"י ציבור שמרני/דתי/מזרחי כאשר הם עצמם באים מתוך הציבור הליברלי/חילוני/אשכנזי. ניגוד זה בין האינטרסים של המעמד שלהם ומעמד שולחיהם מסביר את הזיגזג, הצביעות וחוסר האינטגריטי של דבריהם.
בד"כ הם מביעים את המאויים של מצביעיהם, אבל לפעמים (כאשר נראה להם שבקוניקטורה הנכחית, זה לא יזיק להם במיוחד) הם מסננים את מאוייהם האישיים.
אני רואה סמיכות זמנים לא מקרית בין הרהורי "ברוכות הילדים" של נתניהו והתגובה הנרגזת והלא אמפטית כלפי גב' קנפו.
יש לי בלגן בראש 170547
אני חושב שלמעשה המצב עוד יותר רע ממה שאתה מתאר.
א) צריך לזכור שנתניהו ומלמדיו (בגין) עמדו בראש הדור הקודם של פסטיבל "ברוכות הילדים". האם יש צורך לסרוק את כל הברכות והבעות ההתפעלות שלהם בכל המימונות למיניהן? מה קרה פתאום שביבי ראה את האור (האם זאת התגובה הציבורית המפתיעה בפרשת גב' קנפו)? האם לאור הנאמר קודם, לא מן הראוי שביבי, אם ברצונו לעלות על עגלה זו, לפחות לא יקפוץ על מושב העגלון?
ב) הקשר הישר בין קצבאות לריבוי ילדים אינו מובן מאליו. נראה לי שיותר סביר שמדיניות החסכון (קיצוץ קצבאות) מוליכה לירידה ברמת החיים וירידה במספר הנשים העובדות מחוץ לבית ובעקיפין אולי דוקא להגדלת הילודה. בודאי שאין סיבה לפחות כעת, לתקוע בחצוצרות על התובנות החדשות של שר האוצר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים