 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אוחזת בידיי עיתון סופשבוע ובו הגזרות הכלכליות החדשות, ולא יודעת ממה להתרגז יותר. אבל אחד המועמדים לתואר "שיא הגועל נפש"- החוקים החדשים לגבי עובדים של חברות כוח אדם. גם עד עכשיו העובדים האלה עבדו בחצי משכורת בערך לעומת זו של עובד המפעל. את החצי השני הכניסו לכיסם האנשים על הכיסאות הנוחים, מול המחשב, בחדר הממוזג של חברת כוח האדם. מעכשיו- במקום תשעה חודשים כפרק הזמן שאחריו העובד הופך לעובד המפעל, זה יהיה שלוש שנים. זכויות שמקבלים מהמפעל- רק אחרי שנתיים, במקום מיד. ועובד שעבר מלהיות רכוש חברת כוח האדם לעובד המפעל עצמו, ופוטר לאחר זמן- יקבל פיצויי פיטורים רק על התקופה בה היה עובד המפעל, ולא על שלוש השנים הראשונות. למה?! אין שום הצדקה להתעללות כזו באנשים, שכבר עכשיו מרויחים מעט מאוד, ונושאים על גבם הדל את כל המנהלים והמתווכים שמני הישבן. זו כמעט עבדות, וזו חרפה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה? את שואלת למה? חכי קצת, ותוך זמן קצר יענה לך ביבי בהאשמה גורפת כלפי כל עובדי חברות כח האדם שייגרמו לכל אחד מהם להסמיק מבושה על מה שהוא. וכל חסידי הליברליזם הכלכלי שפה, יתמוגגו מהלשון הציורית שבה הוא יתאר את עובדי כח האדם המסכנים (מסכנים? מה פתאום. ביבי כבר ימצא להם את המלה, כמו שמצא לכנפו ה"פרזיטית". סליחה, קנפו). לפחות עד אחד הסיבובים הבאים, בו הוא ישוב וישתלח באליטיסטים השמאלנים ואולי יגיד איזה מילה או שתיים על שעות הגלישה שלהם באינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אסור לערבב ''שמאלנות'' ו''ימניות'' בבעיה הזאת. יש פה עניין פשוט, של אנשים קשי יום שעובדים בפרך למחייתם, ועל גבם מתעלקים, במלוא מובן המלה, אנשים שלא עובדים קשה בכלל, ופשוט חיים מעמלם של העניים. ממש ככה. אין לזה שום קשר לשמאל או ימין במובנים הפוליטיים של ישראל. אפשר להיות שמאל או ימין בהקשר המדיני, ולהיות בעד צדק חברתי בתוך המדינה. בוא לא נכרוך את שני החוטים האלה יחד, כי מזה ירויחו רק הביבים. והעופר-ורטהיימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא יכולה להתעלם לגמרי מהמושגים "שמאל חברתי-כלכלי" ו"ימין חברתי-כלכלי". זה האחרון יבוא ויגיד: לא רוצים? אל תעבדו דרך חברות כוח אדם. ונגד זה תצטרכי טיעון ששמור רק במחסני השמאל הכלכלי 1, נדמה לי. 1 או מקסימום הדרך השלישית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה לא רוצים, אל תעבדו דרך כוח אדם? עבודות מסוגים מסויימים הן בימינו כמעט אך ורק דרך חברות כוח אדם, ברקת. תדברי פעם עם הגננים, מנקי הרחובות, והבנאים הזרים בשכונה שלך, [אבל מהר, לפני שמעיפים אותם מפה], ותראי שזה כך. לגבי בתי חרושת אני לא יודעת כי לא יוצא לי לעבור בתוך בית חרושת בדרך ממקום אחד לאחר. אבל לא אתפלא אם זה נכון גם לגביהם. כלומר, לגבי בתי החרושת שעוד לא העבירו את פעילותם לארצות העולם השלישי, ואח"כ מוכרים לך בגד או תחתונים עם תגית "ישראל" על הפנוכו של התפר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה את עונה לי על *זה*? :-) אני לא חולמת להציג את הטיעון הזה בעצמי (אני יודעת שיש הרבה נסיבות שבהן חוקי ההיצע והביקוש, רוצה/לא רוצה, פשוט לא תופסים). ואני בכלל לא ימין כלכלי - רחוק מזה. כל מה שאמרתי היה, שהטיעונים שיהיו לך נגד הטענה הזו יצטרכו להישען על משנת השמאל הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו שהשמאל שאמור להיות כלכלי עסוק בדברים אחרים. [שנאמר- כולם מדברים על שלום, וגו']. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפלגות וגופים בשמאל (החברתי-כלכלי) תומכות כבר זמן רב בעובדי חברות כוח האדם, ובחוק שיסדיר את ההתייחסות אליהם באופן הוגן. ''עם אחד'' פעלה רבות בתחום זה, חד''ש פעלה בנושא, וגם ב''מרצ'' תמצאי ח''כים שעסקו בעניין פחות מאשר בתחום המדיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה את רוצה מברקת? היא לא זאת שמתכננת או עתידה לתכנן כאן תכניות כלכליות, והם בהחלט עשויים להשתמש במשפטים ברוח המשפט שהיא הביאה, כמו שהראיתי גם בתגובתי הקודמת. כבר היו דברים מעולם. את מה שכולנו יודעים על עובדי כח אדם, תספרי לקובעי המדיניות הכלכלית, נראה אם ישמעו לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביבי מקצץ לעניים בקצבאות, כדי שיצאו לעבודה ו... מה? איפה הם יעבדו, ואצל מי? הרי אלה בד"כ אנשים בלי כישורים מקצועיים גבוהים, ולכך יוצא שהם מתועלים ע"י ביבי היישר אל- לא אל עבודה שמפרנסת את העובד בכבוד, אלא לסטטוס של עבד של העלוקות שיחיו מעמלו, ובלי שיהיו לו התנאים הסוציאליים המקובלים, במשך שלוש שנים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאין לו את התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק (הבראה, שעות נוספות וכו'). הבעיה היא רק עם פיצויי פיטורים, בהתחשב בעובדה שבמשך 3 שנים העובד עבד במקום אחד (חברת כח אדם) ואחרי סיום התקופה עבר למקום אחר הרי שעל פי החוק (המעוות משהו לטעמי) לא מגיעים לו פיצויים על התקופה הראשונה מהמקום השני. לדעתי יש מקום לקבוע בחוק שפרישה מתוקף חוק חברות כח האדם דינה כדין פיטורים, כשם שפרישה לפנסיה דינה מבחינת פיצויים כדין פיטורים. או טוב יותר, לבטל את הקשר בין נסיבות הפרישה ממקום עבודה לזכאות לפיצויי פיטורים (פיצויי פרישה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים קשי יום, שעובדים בפרך למחייתם? הבה נראה, את מי זה בדיוק מעניין. "אנשים שעפים כל חצי שנה מעבודה אחת לעבודה אחרת, אינם יכולים לדרוש שהמדינה תממן את חוסר הכשרון שלהם להתמיד בעבודה אחת או תגלה סלחנות כלפי סירובם לשנות את עצמם ולהפוך מאזרחים פאסיביים החיים על קופת המדינה ושודדים אותה באמצעות חוקים המיטיבים את תנאיהם1 לאזרחים שיודעים לעשות כסף ושמההון שלהם נבנית המדינה. עובדי חברות כח האדם אינם תורמים שום דבר יצרני למדינה, ומשום כך הם מהווים עליה מעמסה. החוק יחנך אותם להתאמץ ולהיות פחות עצלנים."(ואם לא יצליחו, בעיה שלהם). (מתוך דברי שר האוצר, בעתיד אפשרי לא רחוק). וחוץ מזה שאני לא בטוח לגבי קביעתך, שאין לסיפור הזה שום קשר לשמאל וימין בישראל, לפחות ימין כלכלי (שחלק מה"שמאל" נמצא בו, אצלנו), ביקשתי להצביע בעיקר על שיטותיו של ביבי, שבאמת לא מבדילות בין ימין ושמאל כשיש לו צורך להשתלח באיזה קבוצה חברתית המפריעה למדיניותו, תהיה אשר תהיה בתורה. 1 מחווה למגיב אבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר"ץ, מזה שנים, מתמקדת על הנושא המדיני בטחוני, והעמדות שלה בתחום הזה מאפילות, בשביל רוב האנשים, על עמדותיה בתחום הסוציאלי. והעבודה? הא! בדיחה טובה, החל מהשם, וכלה בכל השאר. הגיע הזמן שתהיה פה מפלגה מרכזית שעוסקת בעיקר בנושא החברתי, [ושלא קשורה בחבל הטבור לעסקני הסתדרות, עם הדימוי השלילי שלהם כמי שדואג כמעט רק לעובדים המאורגנים והמוגנים]. כמו ששינוי עלתה לגדולה על העניין החילוני-דתי, ועם עמדה מרכזית בשאר הדברים, ככה יש מקום למפלגה חברתית בתחום הכלכלי, ומרכזית בתחום המדיני-בטחוני. וכמובן שלא התכוונתי להתנפל על ברקת, בשום צורה ואופן. ואם זה יצא אחרת- אז, סליחה ברקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו אופנס, אבל בדר''כ (לא תמיד, אני מודה) המושגים האלו הולכים ביחד. מדיניות ''חברתית'' (ולא כזו של דוד לוי) נובעת בדר''כ מראיית עולם אשר נותנת חשיבות יתרה לחמלה ולצדק על פני ''יעילות'' כלכלית או אחרת. השקפה שכזו לא נוטה להעצר בקו הירוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, נראה שאת מבקשת ש"חברה צודקת" תהפוך להיות מפלגה ממש: היא מתמקדת בנושא החברתי ונמצאת שם בשמאל, בעוד היא נמנעת במכוון מלהתעסק בנושא המדיני (ויש שם גם מהשמאל וגם מהימין) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לא טענתי שמפלגות השמאל (או מה שנותר מהן) מזוהות כאן במיוחד עם שמאל חברתי, למרות שמרצ מתעסקת בו, אולי מעט מדי, מאוחר מדי. השמאל בחצי היובל האחרון שעבד את עיקר העיסוק שלו לנושא המדיני הבטחוני, עד שאנשים שכחו שיש למושג ''שמאל'' משמעות אחרת. מאידך, בשל הנחת הרווחיות הכלכלית של תהליך השלום, תפסו טרמפ על ה''שמאל'' כל מיני גורמים שבנושא החברתי השמאל מהם והלאה. הצלחתה של שינוי אולי עשתה (זאת יתברר בעתיד או כשכדור בדולחי יחזור מתיקון) טוב לשמאל בכך שניקתה מעליו את הטרמפיסטים האלה, אבל השאר תלוי בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי במפלגות השמאל, זה שהטרפיסטים נוקו, לא יעזור להם. השמאל היום מורכב מהמעמד הבינוני והעליון, ליברלי, חילוני, רוצה שלום , בז לאספסוף. מעמד הפועלים לא מצביע לשמאל, לא סומך עליו, ויודע שרוב מי שנמצא בשמאל (לא כולל שלי יחימוביץ) לא שם עליו, לא מתעניין בצרכיו, מלקק לבעלי ההון הגדול ומת להיות חלק מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להרגע, מה זה הדעות האלו? עוד מעט תתחילי לצטט ממאמרים של חומסקי, ואנה אנו באים. הקיצוצים וההרעות והגזל מקורם כמובן באבטלה. גדודי המובטלים הם לא רעים ל"משק הישראלי" כולו. הם מאפשרים להוריד שכר ולפגוע בתנאים, ופוגעים עוד יותר במעמדו של העובד מול מעסיקו בשעה שהם באים במשא ומתן. מי יתווכח יותר מדי על הורדה בשכרו, או על פגיעה בתנאיו? מי ינסה להתאגד כאשר התגובה המיידית הינה פיטורים? מהבחינה הזו עובדים זרים שווים למעסיקים את מחירם פעמיים. פעם אחת במחיר העבודה הנמוך שלהם, ופעם שניה בישראלי אותו הם הופכים למובטל, מה שפוגע בתנאי ההעסקה של כל הישראלים (או לפחות רבים מהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכך מנסה הצעת התקציב ל-2004 לטפל, ע"י העלאה נוספת של מחיר העסקתו של עובד זר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |