בתשובה לאלמוני המעדיף להסתתר מרוב בושה, 13/09/03 11:50
תשובה למבחן 169956
הרשה לי לצטט מתוך המילים שכתבתי, עליהן הגבת:

"ולפני שיקפוץ המגיב התורן ויביא מלוא הטנא דוגמאות על פרופסורים שאינם מחמיצים משחק של בית"ר ירושלים, או יספר בהתלהבות על דודתו המובטלת מיד אליהו הצופה באדיקות בנשיונל ג'אוגרפיק- הרשו לי לציין שדוגמאות בנוסח זה אינן אלא היוצא מן הכלל המוכיח את הכלל...!"
תשובה למבחן 169969
באיזה אופן בדיוק זה מוכיח את הכלל?
תשובה למבחן 170009
אני דווקא חושבת שהכלל הוא אנשים שמערבבים בין תכניות טלויזיה "איכותיות" (סיינפלד? נו מילא) לבין כאלו שנחשבות לא איכותיות. דווקא אלו שצופים אך ורק בערוץ ההיסטוריה, סרטים דוקומנטריים יפנים וערוץ ARTE הם מיעוט נדיר, וכמותם גם אותם ישראלים שצופים אך ורק בזבל'ה דוגמת אסתי המכוערת ודודו טופז. בעצם מדובר בשתי נקודות קיצון וביניהם סקאלה של אנשים שמעדיפים שילובים שונים, והם הם הרוב.
דבר מעניין ששמתי לב אליו, הוא שאנשים שמאמינים בקוטביות המוחלטת הזאת, דווקא יסכימו לקבל את ההנחה שרק מיעוט צופה אך ורק בתכניות איכות מעולות, אבל לא יסכימו לקבל את ההנחה שרק מיעוט צופה אך ורק בתכניות נחותות. ובמילים אחרות: נבחרת מצומצמת מול עדר המוני של בורים. לי נראה שזו סתם עוד תפיסה אליטיסטית חסרת בסיס, שמעמידה את רוב הישראלים באור לא מחמיא שדווקא לא מגיע להם.
תשובה למבחן 170019
אם כבר, אז מילדות אני לא מבין את המשפט הזה.
וגם את "אתה יודע למי מראים חצי עבודה."
ועוד כמה כאלה.
וכל פעם ששאלתי למי מראים חצי עבודה ואיך היוצא מן הכלל מוכיח אותו, צחקו עלי או שהמציאו תשובה שונה בכל פעם, או שעברו נושא.
נותרתי בבורותי.
______________
לקוח מן הפרק "ילדות קשה" מתוך הספר "מטרה ודרך - חיי אפופידס"
תשובה למבחן 170031
בהנחה שאתה שואל ברצינות, הנה איך שאני מכיר ומפרש את שני הביטויים:

אומרים "יוצא מהכלל המוכיח את הכלל" על דוגמא שהיא הפוכה מהמצב ה"נפוץ", והיא מספיק יוצאת דופן על מנת שתחשב לאנומליה. עצם ההתייחסות אליה כאל אנומליה מעידה שבעצם המצב האחר הוא ה"נפוץ", ומפחיתה ממשקלה. דוגמא:

א: כל ראשי המדינות בעולם הם גברים.
ב: רגע, אבל מה עם ת'אצ'ר וגולדה?
א: טוב, נו, הן יוצאות מהכלל שמעידות על הכלל.

ולגבי חצי העבודה, המשפט המלא הוא: "לא מראים לטיפש חצי עבודה".
תשובה למבחן 170032
אבל למה לא מראים לטיפש חצי עבודה?
תשובה למבחן 170034
כי הוא לא מספיק אינטליגנטי להבין שכדי לעשות משהו, צריך לפעמים קודם "להחמיר את המצב", ולחכות בסבלנות עד לסוף התהליך.

(כשאני מתקן פנצ'ר באופניים שלי, אני צריך קודם לפרק את הגלגל ולהוציא את הפנימית. טיפש היה אומר אז: "אבל עכשיו אתה *בכלל* לא יכול לרכוב!", אבל זה רק בגלל שהוא טיפש, וראה רק חצי מהעבודה.)
אה, אתה לניניסט. 170035
תשובה למבחן 170044
שאלתי ברצינות. תודה.
בעניין היוצא מן הכלל: אז זה משפט די מטומטם. זה לא היוצא מן הכלל כשלעצמו שמוכיח את הכלל, אלא עצם נדירותו. וגם היא, בעצם אינה מוכיחה דבר, הרי גם מבלעדיו הכלל נכון, אפילו במידה רבה יותר.
בעניין חצי העבודה, אז אתה אומר שהראו לי משפט חלקי וחשבתי שהוא שלם?
תשובה למבחן 170054
ה'יוצא מהכלל' הוא כמובן משפט אווילי, ובהקשר של מדעי הטבע בכלל ומתמטיקה בפרט, עקרונית, אינו יעבוד. חוץ מבפסוודו מדע. מעניין אותי אם טרחנים במתמטיקה השתמשו בטיעון הזה להוכחת טענותיהם, אני בהחלט יכול לדמיין מצב כזה..

לעומת זאת בהקשר דתי, ולפעמים במדעי החברה, הוא יכול לשמש כטיעון מחץ בוויכוחי סרק.
תשובה למבחן 170121
היוצא מהכלל אינו מוכיח את הכלל אלא בודק אותו. מעתה אמור (או אמרי): "יוצא מו הכלל הבודק את הכלל".
הנוסח הנפוץ הוא פשוט תרגום לקוי מלטינית.
תשובה למבחן 170059
דווקא לא כל-כך מטומטם. נראה לי שהיוצא מן הכלל הוא זה שמאפשר לנו ליצור את הכלל, ובמובן זה הוא מעיד שהכלל קיים. בלעדיו, התופעות שיוצרות את הכלל לא היו נגישות להכרה שלנו, לא היינו יודעים שיש ''משהו'' שמצריך כלל (כמו שאין מושג של חושך בלי מושג של אור, מושג היבש בלי מושג הרטוב וכו').
אין לי מושג אם זאת כוונת המשפט.
תשובה למבחן 170064
אני מבין מה אתה אומר אך זה טיעון מצויין למשהו אחר. נסה זאת על הדוגמא שהביא יובל בתגובה 170031
תשובה למבחן 170070
אז אנסה משהו פחות מופשט. המשפט עצמו אינו מטומטם, אבל השימוש בו קלוקל: המשפט עצמו בא לציין שיטה להסיק על אפיוניו של הכלל (ולא על עצם נכונותו). השיטה היא בחינת היוצאים מן הכלל, בדיקה *למה* הם כאלה, ודרך זה לימוד על הסיבות והאפיונים של הכלל.
תשובה למבחן 170160
מתשובתך, מזו של יובל ומזו של עוזי הזוכה הוא....
יואב! סתם.
מסקנתי היא שראוי שהמשפט יהיה: "היוצא מן הכלל המעיד על הכלל", כאשר "כלל" הינה בהוראתה כ"כלל הציבור" ולא כ"חוק".
כמו כן, עקב נטייתו היתרה של משפט זה להשתבש ואף לשבש דעת, נפסל הוא לשימוש מרגע אישור תגובה זו. במקומו יש להסתפק ב"חריג" או "יוצא מן הכלל" בלבד.
בנוסף, החלטה קודמת בה נקבע כי אין טעם ביצירת שפה מדוייקת, בטלה בזאת והנושא כולו יובא לדיון מחודש תוך 60 יום.

על החתום %^%$*^&
אפופידס, מוסמך לכל נושא ועניין
תשובה למבחן 170162
אני חושב שאחרי תגובתו של עוזי אין כל-כך מקום להשערות.
תשובה למבחן 170184
תגובה 170181 הינה בתגובה לזו.
תשובה למבחן 170165
אם כבר אתה בשוונג, מה מקור הביטוי "נכסי צאן ברזל"? זה תמיד מזכיר לי צמר פלדה.
תשובה למבחן 170173
הכוונה היא כמובן לרכושן של הכבשים עליהן חולמים אנדרואידים (:
אין לי מושג. מישהו?
תשובה למבחן 170180
משהו מעומעם - אולי זה קשור לאיל ברזל.
תשובה למבחן 170190
אלה נכסים שאשה מביאה לבעלה, אבל הם חוזרים אליה במקרה גירושין או התאלמנות.
אולי התכשיטים שלה?
נכסי צאן ברזל 170212
ע"פ מילון אבן שושן: במובן המקורי של המונח מדובר בנכסים שהמקבל אותם לרשותו אחראי למלוא ערכם בשעת הקבלה (כמו ברזל שהוא מוצק ולא נפחת). ובייחוד, כפי שצוין לעיל, נכסים שהאישה מביאה לבעלה עם נישואיה והוא או יורשיו אחראים להחזירם לה במלוא ערכם אם הוא מגרש אותה (או נפטר). בהשאלה, כידוע, הכוונה לדברים של ממש, קיימים וקבועים, יסוד ועיקר.
Two roads diverged 170181
אכן קרוע אני,
מחד מקורותינו "כל המהרהר אחר רבו כאילו הרהר אחר השכינה" (מסכת סנהדרין) ומאידך, מקורותיהם: "הטל ספק בכל" (בודהה).
האם אתם ילדים תורוני הדרך?‏1

1 (: ללא כל כוונת לעג!!
Two roads diverged 170326
זה לא בודהה, זה דקארט. נו, פחות או יותר אותו דבר...
Two roads diverged 170329
הציטוט המלא:
"Doubt everything. Find your own light."
ומי זה מעז להטיל ספק בדבריי?
Two roads diverged 248616
"I can doubt everything, except one thing, and that is the very fact that I doubt."
דקרט, כמה אלפי שנים אחרי בודהה.
Two roads diverged 248620
מה הוא מתכוון לומר?
Two roads diverged 249050
''אני חושב משמע אני קיים''(הגרסה המוקדמת).

נהוג לומר שזה הבסיס לחשיבה המדעית המודרנית, כלומר אל תקבל דברים כפשוטם אלא חקור ובדוק או בקיצור הטל ספק בכל.
Two roads diverged 249070
יש לי ספק בפרשנות זו. חשבתי שכוונת משפט זה היתה דווקא להדגיש את הוודאי. אבל פרשנותך משלימה פרשנות זו בצורה יפה.
תשובה למבחן 170085
אין לידי מילון, אבל דומני שלמילה "כלל" יש פירוש נוסף פרט ל"חוק", והוא משהו דומה ל"ציבור" (כמו ב"רשות הכלל" או "הוציא עצמו מן הכלל"). בנוסף, אם אני זוכר נכון, הנוסח המדוייק של הביטוי הוא "יוצא מן הכלל ה*מעיד* (או ה*מלמד*) על הכלל", ולא "המוכיח". לאור שתי נקודות אלה, הביטוי הוא אולי לא לגמרי מטומטם. בוא ניקח עוד דוגמא: ספאד ווב, כוכב NBA לשעבר בגובה מטר שבעים, הוא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל. עצם העובדה שאני בכלל יודע וזוכר את השם שלו, למרות חוסר העניין הכמעט גמור שלי בכדורסל, מעידה שככלל, שחקני NBA הם גבוהים.

בנוגע לחצי העבודה - אני חושב שאתה נתקלת באמירה שמתייחסת לביטוי המקורי (נוסח "אתה יודע מה יכול לעשות מי שטרח בערב שבת"), ושהפכה למעין ביטוי בזכות עצמה. ועוד הערה: מקורות יודעי דבר טענו באזניי היום כי נוסח הביטוי המקורי הוא "לא מראים ל*חמור* חצי עבודה"; הנמשל הוא אותו נמשל.
ברייתא דרבי ישמעאל 170088
"רבי ישמעאל אומר, בשלש עשרה מדות התורה נדרשת: ... מכלל ופרט, ופרט וכלל. כלל ופרט וכלל, אי אתה דן אלא כעין הפרט. ... כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, לא ללמד על עצמו יצא, אלא ללמד על הכלל כולו יצא. ..."

(אפשר למצוא את הברייתא כולה בסידורים, בתחילת תפילת שחרית).

זהו הפרט המלמד על הכלל. דוגמא:
- הרס"ר, במסדר: "כל הג'ינג'ים נשארים שבת" (זהו הכלל).
- הרס"ר, פוגש את צביקה הג'ינג'י אחרי המסדר: "בשבת - אתה במטבח" (הפרט).
- צביקה, במאהל: "חבר'ה, נדפקנו פעמיים, לא רק שאנחנו נשארים שבת, הרס"ר עשה אותנו תורני מטבח" (הפרט המלמד את הכלל).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים