מאמר מעניין 169974
המאמר מעניין וחשוב מאד. אינני מסכים עם הקביעה כי הטלויזיה איננה שורש כל רע, או שמה שחשוב בטלוויזיה הוא התוכן (כלומר אילו תכניות משודרות) מפני שהטלוויזיה, מעצם היותה מדיום של שפה חזותית, מנציחה דימויים ויזואליים, חשיבה מקוטעת ותזזיתית, ניתוק מהקשר, דלות שפה ומדכאת חשיבה ליניארית רציפה, עומק, דמיון וכו'. זה לא ממש משנה אם אתה צופה בחדשות, בערוץ 8 או בטלנובלה מטומטמת - המסר שמעבירה הטלויזיה עובר לידך. אתה לא באמת סופג משהו. רגע אחד אתה עצוב כי נהרגו 20 אנשים בפיגוע, שבריר שניה אחר-כך אתה כבר מתעניין במצב הזוגיות של ג'ניפר לופז ושנייה אחר-כך אתה כבר שקוע במשחק כדורגל. מי זוכר שנהרגו 20 איש בפיגוע? ויותר מזה, למי באמת אכפת, עכשיו, כשבדיוק הבקיעו גול? ואז מה אם זה היה לפני דקה?
האופן המוצלח ביותר להוכיח כי הטלוויזיה היא אכן, מעל לכל ספק, שורש כל רע, היא פשוט להתנתק ממנה ולראות שהחיים הופכים לכל-כך יפים, רגועים ומלאים בלעדיה.

מעט ספרים מומלצים בנושא:
ניל פוסטמן, "בידור עד מוות"
פייר בורדייה, "על הטלוויזיה"
קאלה לאסן, "שיבוש תרבות"
מרשל מקלוהן, "להכיר את המדיה"
למה להקצין 169997
אני לא מבינה את התפיסה המקצינה. "רגע אחד אתה עצוב כי נהרגו 20 אנשים בפיגוע, שבריר שניה אחר-כך אתה כבר מתעניין במצב הזוגיות של ג'ניפר לופז" - האם הטלוויזיה אשמה? האם קוראי עיתונים לא מדפדפים בין עמוד הפנים לעמוד הרכילות?
*חלק* מהאנשים יזפזפו בין הערוץ עם חדשות הפנים לערוץ הרכילות. חלק גדול יותר פשוט יצפה בתכנית האהובה עליו, לא בחדשות ולא ברכילות. יש הרבה רע לומר על הטלוויזיה בלי הצורך להקצין ללא טעם.

באותה נשימה, מר ארנב תגובה 169978 - "אדם יושב בבית וצופה באיזו טלנובלה טיפשית בזמן שסביבו חיים מליוני אנשים מדוכאים ורעבים, הוא לעולם לא ידע באמת מה קורה סביבו" - כשאני קוראת ספר או עיתון, לומדת, עובדת, מבלה עם חברים או הולכת למוזיאון, אני לא באמת יודעת מה קורה סביבי. את המדוכאים והרעבים אני רואה רק בטלוויזיה, בתכניות של דיסקברי (וזה לא נכתב בציניות, אלא בשיא הרצינות). בשכונה שלי אין מדוכאים ורעבים. כמה טוב שיש לי חלון (דרך הטלוויזיה) לעולם שמעבר לרדיוס-עשרים-בלוקים בו אני מעבירה את זמני.

ולסיום, לדובי. "כמות נכבדה של צופי טלוויזיה שפויים בדעתם הופכים למשך שיחת סלון שלמה לדודות מתקרצצות שמתווכחות על זה שמחזר א' גבוה מדי, אבל מחזר ב' מלוקק" - אני מקווה שגם אתה מנסה להקצין כדי להדגיש את הרעיון המרכזי. אני לא מכירה את "קחי אותי שרון", אבל מנחשת שהטלוויזיה הישראלית העתיקה את מתכונת "The Bachelor" האמריקאי, מה שאומר שמאז שעברתי לארה"ב שודרו כאן בערך 20 (וזו לא הגזמה) וריאציות על הרעיון. ולא, האמריקאים לא יושבים בסלון ומדברים על המחזרים בתכנית. גם אם אראה פרק בתכנית מהסוג הנ"ל (ומדי פעם זה כיף), כשתסתיים התכנית היא תתפוגג ממוחי כלא היתה, וטוב שכך. זו אינה מסוג התכניות שיש טעם לדסקס אחר-כך. האם באמת יושבים אלפי ישראלים ומתדיינים בתכונותיו של כל מחזר?
בעצם, למה לא. שיתדיינו. מה רע? האם הם היו יושבים ומעיינים באנציקלופדיות אלמלא "קחי אותי שרון"?

מה רוצה לומר? יש הרבה רע בטלוויזיה, אבל גם בעיתונים, במגזינים, בקולנוע, בפרוזה וברדיו. אמנם הטלוויזיה זמינה, מהפנטת וממכרת - אז מה? תצפה או לא תצפה, תצפה בסלקטיוויות או לא, אני לא רואה שום מצב בו אפשר לדבר על הטלוויזיה כגוף הנושא באשמה להרגלי הצפיה שלנו. אז הם בחרו להפיק את "קחי אותי שרון"? אני מוכנה להתערב שבאותה שעה משודר משהו הרבה יותר אינטליגנטי באחד הערוצים האחרים. לו היתה הטלוויזיה משדרת רק זבל, הייתי מצטרפת למניפי האצבעות. אבל היא לא, לא כאן ולא בארץ. אם בחרתי לצפות ב"The Bachelor", הרי שזה אומר לי משהו על עצמי, לא על רשת Fox והרגלי ההפקה שלה. יכולה הייתי באותו הרגע לצפות באחד מ-‏30 הערוצים היותר-אינטליגנטיים ומעשירים שיש לי בממיר, ובחרתי שלא. יכלתי לכבות את המכשיר ולצאת עם חברים, ובחרתי שלא.

אני יודעת ש"אשמה" היא לא נושא המאמר, אך מהמאמר ומהתגובות מצטיירת תמונה לפיה הטלוויזיה היא ישות של ממש, הנושאת באחריות לטמטום ההמונים.
כפי שאין להאשים את המצאת הדפוס בכל ספר גרוע או עיתון צהוב, כך אין להאשים את הטלוויזיה בהרגלי הצפיה שלנו.
למה להקצין 170003
מכיוון שהטלוויזיה הפכה לכלי העיקרי שבאמצעותו מתנהל השיח הציבורי/פוליטי/תרבותי, שאר המדיה, כמו הקולנוע והעיתונים אימצו לעצמם תכונות "טלוויזיוניות". כך שבעצם, היום, כל צריכה של כל כלי תקשורת, אפילו של אינטרנט, היא בעצם סובבת סביב הטלוויזיה. השיח הפך "טלוויזיוני" גם כאשר הוא לא משודר בשום מקום וגם כשהוא מתנהל בין אנשים פרטיים. הטלוויזיה אשמה מפני שאנשי הטלוויזיה מודעים לכוחם ומנצלים אותו לטובת הפקת רווחים. הצופים אינם אשמים, מפני שכאשר הטלוויזיה מהווה בשבילך עולם ומלואו מרגע לידתך או לפחות מגיל הילדות - אין לצופים אפשרות בחירה אמיתית ללכת ולעשות משהו אחר. ההשפעה הטלוויזיונית היא כל כך חזקה וארוכת שנים, שלרוב האנשים אין שום אפשרות להתנגד. הם (וגם את, כנראה) אפילו לא מצליחים להבין שתכניות כמו "קחי אותי שרון", "מי רוצה להיות מיליונר", "מופעי החדשות של ערוצים 2 ו- 10" וכו' - הם תכניות מסוכנות לתרבות, לשפה, לבריאות וכן הלאה.
למה להקצין 170018
הבט בעיתונים מתחילת המאה. די אותו דבר.
למה להקצין 170047
תצחקי, אבל באמת דיברו על זה כאן בלי הרף - כל כך הרבה דיברו על זה, שישבתי ‏1 לראות את הפרק האחרון, הערב. דווקא נהניתי.

1 ואני נוטה להתעלם מאירועים תרבותיים מהסוג הזה, במיוחד אם הם בערוץ 2.
למה להקצין 170049
גם אני מודה באשמה. לא צפיתי רצוף, ולא ממש נהניתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים