בתשובה לאלון עמית, 13/09/03 10:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטלוויזיה היא כלי מצויין לסימום ההמונים - אנשים צופים בדברים החשובים, וזה מספיק כדי לגרום להם להאמין שהם מעורבים במה שקורה. הפעילות למען דבר מה הופכת למשהו פחות חשוב מאשר עצם הידיעה על קיומו, והטלוויזיה מקלה מאוד על כך. נכון שאפשר להגיד את זה על כל אמצעי התקשורת, אבל הטלוויזיה, בנגישות המוחלטת שלה לכל ציבור, הפכה זאת לתופעה רחבה יותר שפונה דווקא לקהלים שהכי קל לסמם (הבלתי משכילים). הטלוויזיה, בכך שהיא משלבת תמונה וקול, נותנת לך הרבה יותר הרגשה של "להיות שם". למה ללכת למשחק כדורגל אם אני יכול לראות אותו בטלוויזיה? למה ללכת לראות מופע אם מחר הוא ישודר? למה ללכת למפגש עם המועמדים לראשות הממשלה אם אני יכול לשמוע אותם בטלוויזיה? יוצרי התכנים הם אלו שמשתמשים בה, אבל יותר מהם - מממני התכנים, שבסך הכל רוצים להגדיל רווחים ולכן משרתים את מטרותיהם של כל מיני בעלי מאה שרוצים להפיץ את דעותיהם. לא תמיד, כמובן, ולא בכל ערוץ. אבל זה קיים, ומכיוון שדווקא אלו שהכי פגיעים לסימום הזה של הטלוויזיה הם אלו שיקבלו הכי מעט הכנה והדרכה על צפייה ביקורתית, יש להתריע על כך (וזה לא שאני הראשון או משהו) ולחפש אמצעים שיוכלו לצמצם את פגיעתה הרעה של הטלוויזיה, בלי להשמיד את המדיום כולו, שלא באמת אשם בעניין. לא הבנתי לאיזו פיסקה אתה מתכוון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למי שלומד תקשורת המונח "סימום" צריך להיות מוכר.. ולא לגמרי לא קשור: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, שהרי כל מי שהעיף מבט בעמוד הכותב שלי1 יודע שאני עצמי סטודנט לתקשורת. מצד שני, כל הקונספט של דיספונקציה די רוקן את הפונקציונליזם מהכוח ההסברי שלו והפך אותו לתיאור די חסר תועלת... 1 בקרוב – העדכון! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
> מצד שני, כל הקונספט של דיספונקציה די רוקן את > הפונקציונליזם מהכוח ההסברי שלו והפך אותו לתיאור די > חסר תועלת... טוב, טוב.. למה לקלל.. אני אינני סטודנט לתקשורת, כל חטאי הוא שלקחתי קורס סמסטראלי בתקשורת המונים לפני שנה, קורס מאוד שטחי מבחינת רמת הלמידה, מפגש אחד בשבוע, שהקיף גם את ההיבטים החברתיים, הטכנולוגים (והיה עוד היבט אחד ששכחתי.) המעט שאני כן זוכר זה את האדונים מהכותרת ובעיית הסמים שלהם, מקלואן (משהו על איזה כפר, ומסר כלשהו.. הכל עמום לי עכשיו) די נהנתי ממנו דווקא. יותר מהקורס הסמסטראלי על תורת היחסות הכללית, מכניקת הקוואנטים, ושאר ירקות שלקחתי בסמסטר השני באותה שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה שיש לנו ויכוח. התכוונתי לפיסקה בה אתה כותב שהטלוויזיה איננה שורש כל רע, אלא היא רק כלי - התכוונת כנראה למדיום הטלוויזיוני, ואני התכוונתי לתכנים. בכל תווך אפשר לעשות שימוש ראוי, כנראה (ובמובן זה אני לא חושב שהתווך הוא באמת המסר), אבל יש סוגי תווך שכנראה נגררים נמוך באופן טבעי יותר מאחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי חשבתי שהתכוונת לתלונה על בזק, שבינה לבין נושא המאמר הקשר עפעס קצת רופף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בטח. עניתי לדובי על השאלה הלא נכונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |