בתשובה לעוזי ו., 09/09/03 1:02
קראתי. 170099
אלון עמית • בתשובה לעוזי ו. יום א', 14/9/2003, 10:09
"בכל פעם שמסיקים מסקנות אופרטיביות ממחקר סטטיסטי, יש כשלים מתודולוגיים": אני מתאר לי שלא *בכל* פעם. אפשר לעשות מחקר סטטיסטי, לגלות איזו קורלציה שמצביעה אולי על קשר סיבתי, לבחון את ההשערה הסיבתית (לשחק עם ציר X ולראות שבאמת קורה משהו) ולהוכיח שאכן חרוזים. ברור שבמקרה דנן השלב של "בחינת ההשערה הסיבתית" לא בוצע, וגם אין טעם לבצע אותו כי ההשערה ממש לא משכנעת, כפי שהסברת.

כמובן שיש לי בראש דוגמאות לא ממדעי החברה, אלא נניח מביולוגיה מולקולרית (ניתוח תוצאות של ניסויי צ'יפים, למשל - הרבה השערות של מי-משפיע-על-מי על-סמך קורלציות סטטיסטיות). אין לי מושג באיזו תכיפות, אם בכלל, עושים במדעי החברה ניסויים מבוקרים כאלה (ברור שזה די קשה).

לגבי המשפט האחרון שלך - החוקר מפרסם המאמר לא חייב להיות המיישם בשטח, נכון? ומבחינתו לפרסם שיש קורלציה וזהו זה לא "לחדול", זה סתם לדווח על מה שיש לדווח ולא לקפוץ למסקנות מיותרות. אז למה הם מתעקשים להסיק מסקנות אופרטיביות? כנראה שעורכי העיתונים מעדיפים מסקנות סנסציוניות מניתוח זהיר והצבעה על כל המסקנות האפשריות. עצוב.
קראתי. 170291
עוזי ו. • בתשובה לאלון עמית יום א', 14/9/2003, 20:23
הקורלציה כשלעצמה בדרך-כלל לא מספיק מעניינת כדי להגיע לעיתון. הרבה יותר מושך את העין לקרוא ששתיית כוסית יין נוספת ביום תקטין את הסיכון להתקפי לב, גם אם במציאות אין שום אפשרות לבודד את ההרגל הזה מפרמטרים אחרים, שעשויים להיות משמעותיים בהרבה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות