בתשובה לכליל החורש נאורי, 14/09/03 17:20
מצד שני, 170251
קמפ דייויד. לא טאבה. טאבה היתה פארסה לא דמוקרטית ולברק לא היתה שום זכות מוסרית או מנדט להמשיך לנהל את המגעים האלה.

אפשר להגיד לא להצעות. זה לגיטימי במו"מ. מה שלא לגיטימי הוא להפסיק חד צדדית את המו"מ ולהחליף אותו במסע אלימות, טרור ורצח המלווה בהסתה (תקשורתית וחינוכית), מתוכנן ומאורגן היטב.

לא טוב לך 95 אחוז מהשטח? 98 אחוז מהשטח? חילופי שטחים עבור האחוזים הנותרים דווקא שם ולא פה? סידור ריבונות כזה או אחר באיזורים בעייתיים? אז תגיד. בשביל זה מנהלים מו"מ. מו"מ זה לא "הנה ההצעה, רוצה או לא?" ואתה יכול לבחור באופן בינארי בין לחיצת ידיים לשליפת סכין. זה היה הקונספט של אוסלו. כל מהות ההסכם היתה שמעכשיו פותרים את הבעיות בעזרת משא ומתן ולא בעזרת רצח וניצול ציני של המדיה העולמית באמצעות התקרבנות, הסתה, שלהוב דתי, שקרים וניגון וירטואוזי על סבטקסט אנטישמי בתודעת המערב.

נוסף לכך, סביר להניח שגל הפיגועים של מרץ 1996 היה הסיבה העיקרית לכך שפרס לא נבחר לראשות הממשלה חודשיים מאוחר יותר. כאמור, האחריות הפלסטינית לא מתחילה ב-‏2000, היא נגמרת שם. עכשיו מאוחר מדי: לא ייתכן שלום עם ההנהגה הפלסטינית הנוכחית ולא תיתכן הקמת מדינה פלסטינית על בסיס של טרור ורצח חסר אבחנה. זה רק אומר איזה אתוס יהיה למדינה כזאת ואיך היא תפעל.
מצד שני, 170310
תחליף את המילה ''הפלסטינים'' במלים ''ארגוני הטרור'' בטיעון שלך ואני מסכים אתך לגמרי.
מצד שני, 170333
המילה הזו כלל לא הופיעה בתגובה שלי עליה ענית.
מצד שני, 170444
מצבו הפוליטי של ברק לא היה מזהיר גם כשהגיע למחנה דוד.

95 אחוז מאיזה שטח? האם ממשלת ברק אי פעם הוציעה מפות? פירטה פרטים? כל מה שהם הוציאו לתקשורת אלה הכרזות חסרות-טעם שכאלה, כדי לצאת לידי חובה.

בכל מקרה, השאלה היא לא מה טוב לי. אני מזכיר לך שאני ישראלי, ולא פלסטיני, ולכן אין טעם שתקיים איתי משא-ומתן, אם כי זה נוהל פופולרי בזמן האחרון.

מקריאתי על התקופה נעשה די ברור שערפאת וחבר מרעיו לא תכננו מראש את האינטיפאדה הזאת.
(תיכף יבוא ערן ויזכיר את פאלוז'י, ואז אני אזכיר לו שהוא בלבניסט.)

אזכיר כי לאחר מספר מוגבל של פיגועים, יצאו ישראלים למסעות נקמה מוגבלים בערבים ופלסטינים, שהתקבלו בהבנה בישראל. משום מה, ההתפרעויות ההמוניות הפלסטיניות, שבאו לאחר לא מעט הרג של פלסטינים חפים מפשע, לא התקבלו בהבנה כזו. תמיד האוייבים פשוטים והידידים מורכבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים