בתשובה למיץ פטל, 14/09/03 22:12
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170430
במקרה הזה, חברת הסרטים הוסיפה לסרט מוזיקת רקע למרות התנגדותו של הבמאי.

ועוד סרט-תרגיל, לא של היצ'קוק: The lady in the lake, פילם נואר, מצולם כולו מנקודת מבטו של הגיבור. רואים אותו רק פעם אחת, במראה.

אבל התרגילים האלה די משעממים. בעיקר חומר לשיעורי קולנוע.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170470
עד כמה שאני יודע זה לא נכון. היצ'קוק, בזמן העריכה, תהה מאיפה המוזיקה אמורה להגיע, והמלחין דייויד ראקסין ענה שהמוזיקה באה מאיפה שהתאורה והמצלמות באות.
בכל מקרה, הוא לא התנגד למוזיקת רקע.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170775
''אבל התרגילים האלה די משעממים'' - אז זהו, שאני לא בטוח שזה תמיד כך. כשיוצר בוחר לעבוד במסגרת כללים נוקשים, זה לא בהכרח סתם ''טריק'' שיווקי או סנובי שמטרתו שהיצירה תילמד בבתי-ספר לאמנות. לעיתים (קרובות, אני מאמין) זה נותן השראה, מסייע לתהליך היצירה, ומאפשר להגיע למקומות שלא היית מגיעה אליהם כך סתם.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170792
לא ממש מבין באומנות, אבל התקופה הכחולה של פיקאסו קשורה כאן?
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170795
שאלה טובה, ואפשר להחיל אותה גם על פוינטיליזם, קוביזם, וציורים בעלי מבנה קשיח של רותקו, Klee, מונדריאן, קנדינסקי‏1... התשובה היא שאינני יודע. אינני יודע אם פיקאסו כפה על עצמו כחול ככלל מגביל כדי "לתגבר" את היצירתיות שלו, או שסתם בא לו לצייר כחול. לגבי חלק מהאחרים, הניחוש שלי היא שהתשובה היא - בפירוש כן, אבל אני גם לא ממש מבין באמנות.

1 איך הניים דרופינג? סתם, כולם פשוט ציירים שאני אוהב.
דוגמה מתחום הקולנוע - היצ'קוק 170851
לא דיברתי על העיקרון אלא על המקרים שאני מכירה. "החבל" ו"הגברת באגם" משעממים נורא.

מה שכן, יצירה יכולה לפרוץ דרך גם אם היא משעממת :-)
הגברת באגם 170880
בהיפוך הקלישאה, לא ראיתי אבל קראתי את הספר. דווקא ספר מצויין ( אני מאוד אוהב את ריימונד צאנדלר).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים