בתשובה להאייל האלמוני, 15/09/03 16:02
האדון עמית מתבקש לקבלה 170587
זה לא המונולוג של לאקי מ-"מחכים לגודו"?

טוב, נו, לא נתבדח. זה טקסט מוזר ועגום, ואילו אספתי טרחנים כפייתיים בפיסיקה (או בספרות) הייתי מוסיף אותו לאוסף ומתעצב על שכך קרה לו, לעופר מיירנץ.

"רושם הודאות שיש בחלל הריק" - אפשר לכתוב על זה שיר...
האדון עמית מתבקש לקבלה 170673
אני חושב שזה מאוד מרשים איך בהתחלה הוא נותן איזו השערה לא מבוססת (בעבר ובעתיד יש רק אנרגיה, טענה שכמובן מסתמכת על המשוואה המפורסמת ביותר בעולם), ומשם והלאה מניח את אותה השערה כנכונה ובונה תילי תלים על השטות הזאת...

אבל איפה האנטר, את זה הוא לא יודע.
האדון עמית מתבקש לקבלה 170722
מאוד מרשים...? אתה מתאר זאת כאילו שהוא הניח הנחה משונה אחת ומשם והלאה הסיק מסקנות עקביות. זה יכול להיות דווקא תרגיל מעניין, אבל אני לא הצלחתי לקרוא אותו כך, ולכן לא הצלחתי גם להתרשם. ההנחה המופרכת על האנרגיה בעבר ובעתיד היא רק אחת מני כמה וכמה טענות סתומות ולא קשורות המופיעות בתיאוריה שלו.
זה כבר שיר 172966
"יש לי שאלה מאד מסובכת
והיא קשורה בתחום האי ודאות.
לאיזה מציאות אנו חוזרים,
כשאנו הולכים
אחורה בזמן?
"בגלל שיש כמה אפשרויות,
שיש אפשרות לכל מציאות,
פשוט לא באותו רמת ודאות.

"לכן יש לי רעיון
לומר שיש מצב שלישי -
לא של אי ודאות,
ולא של ודאות,
זה מצב שלישי.
ואני כאן יסביר את המצב הנוסף
והוא המצב של חופש בחירה
(כלומר אינטליגנציה),
שהוא המצב הנכון לגבי האדם.

"ואני חושב
שגם לגבי העולם".

(ע. מיירנץ, מתוך "אי ודאויות ועוד", 2003, הוצאת האייל החדש).
זה כבר שיר 173100
יפה מאוד!

:-)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים