בתשובה לאביב י., 16/09/03 1:46
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170675
''זה לא משנה כמה תשקיע בלימודך, באיזו סביבה תחליט לגור, האם תחליט להיות חבר מפלגה או לא או כמה תשקיע בלהגיע למעמד סוציו-אקונומי זה או אחר, המטען הגנטי שתוריש ישאר אותו מטען גנטי שנולדת איתו (פלוס מוטציות מקריות).''

סייג - כל הדברים הללו עשויים להשיג לך זיווג עם גנים מוצלחים יותר, מה שישפר את האיכות הגנטית של צאצאיך.
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170687
למרות שקלטתי את החצי חיוך שבו נאמרו הדברים, אבל יש לכך צד רציני. זה בדיוק מה שקשה לי להבין מאביב י. ו-thingumajig
ההשקעה, המעמד והסביבה שלך, עשויים לשפר לא רק את הגנים של זוגתך אלא גם את הסיכויים שלך להוריש את הגנים המוצלחים שלך עצמך. זהו בדיוק המנגנון הבסיסי של הברירה הטבעית. נניח שירשת מוטציה של תאי המין של הוריך שהפכה אותך לחסין למחלות ויראליות שונות. סביבה נגועת וירוסים תחסל את שכניך ותגביר את סיכוייך להעביר את הגנים שלך לדורות הבאים. מדוע אי אפשר לתאר מנגנון כזה כתהליך בו נתוני סביבה "גורמים" לשינוי גנטי הנכנס למחזור הדם של הגנטיקה התורשתית?
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170827
כי השינוי הסביבתי לא גרם לשינוי גנטי. הוא גרם להבדל בכשירות הכוללת של בעל הגנים מול בעלי גנים אחרים. הברירה הטבעית היא כוח הרסני. הכוח היצירתי בתהליך האבולוציה הוא המוטציה. רק המוטציה יכולה לגרום לשינוי גנטי שיחדור למחזור הדם של המין. הברירה הטבעית יכולה, לכל היותר, להקטין את הבריכה. כלומר - הברירה הטבעית יכולה להוציא מהמחזור גנים אחרים, שאינם עומדים בתנאים שהסביבה מציגה.
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170697
הברירה המינית הוא רעיון מעניין (קראתי פעם משהו של gould על זה, אני צריך לחפש את זה עוד פעם, חבל שאני כזה סנילי), אבל אני חושב שהיית צריך להדגיש את "עשויים". הרי אנחנו לא יודעים שלמעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר (למשל) יש יתרון גנטי כלשהו. או שאנחנו כן יודעים, והביולוגים עדיין לא סיפרו לי (או שסתם לא הקשבתי).

עוד סייג שאלתי -
האם הניאו-דרווניזם יכול להגיד בודאות שזיווג של גנים "טובים"+גנים "טובים"=גנים "טובים"? תמיד? בד"כ? האם שילובים גנטיים (שהם תוצר של הברירה המינית) לא יכולים ליצור, בין השאר, גם שילובים שהם פחות מוצלחים מהגנים של כל הורה בנפרד? אני לא חושב שצאצאים הם הממוצע הגנטי של הוריהם. מהמעט (אבל ממש מעט) שאני יודע, אינטראקציות בין גנים זה עסק הרבה יותר מורכב מכך, שדי מזכיר מערכות דינאמיות שקשה לצפות את התוצאות שלהן (בטח כאשר מדברים על דברים מורכבים יותר מצבע עיניים או צבע עור, כמו "כושר שרידה", או "אינטליגנציה חברתית", מה שזה לא יהיה).
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170705
ברירה מינית הוצגה עוד ע''י דארווין (מוצא המינים, פרק ד').
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170760
אינני יודע הרבה, אבל את זה אני דווקא כן יודע. מוצא המינים יושב לו פה על המדף לידי (ופעם, אפילו הצלחתי לצלוח אותו). התכוונתי להגיד שקראתי משהו מעניין במיוחד, שהיה ל-Ghould להגיד בנושא ושמתוקף סניליותי המחמירה מרגע לרגע, אני צריך לחפש את זה בשביל להיזכר במלוא הפרטים.
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170780
הרעיון הזה נדון על ידי דארוין בהרחבה בספר "מוצא האדם". אחד עשר פרקים (8 עד 18), שהם חצי מהספר, מוקדשים לברירה טבעית, ובפרט ליישום שלה אצל האדם (בין השאר הוא מייחס לה את השוני בין הגזעים השונים).

קשה לדבר על גנים ''טובים'' 170723
טובים למה? טובים או רעים זו מסקנה של אינטראקציה עם הסביבה.

מדברים על תכונות. בתכונות כמותיות (בניגוד לתכונות כן/לא של מנדל), קשה מאוד לנבא מה תהיה תוצאה של זיווג, בעיקר מכיוון שאין ממש מושג איך הגנים משפיעים אחד על השני, וכיצד הם מושפעים מן הסביבה. אכן, החיים מורכבים מאוד.

וכל זאת בהנחה שאנחנו יכולים בכלל להגדיר את התכונה. לי למשל, לא ברור בכלל מה זו אינטליגנציה חברתית, ואיך ניתן למדוד אותה (אם בכלל).
הוצאת עז 170731
אוציא את העז שהכנסתי לדיון. כשכתבתי ''אינטלגנציה חברתית'' התכוונתי להשתמש בלשון נקיה כדי לתאר את סוג הכישורים של קבלני קולות, חברי מרכזי מפלגות ושאר מאכרים פוליטיים. או בהכללה את הכישורים של ה''מסתדר הישראלי הטיפוסי'' היודע להפעיל קשרים אמיתיים או מדומים כדי לשפר את מצבו. הביטוי היה עם שמינית סארקזם ולא כיוון להיות מונח מדעי.
וזה מדיד? איך? 170766
וזה מדיד? איך? 170805
לא נראה לי. ופה אנו מגיעים לנקודה שאנחנו מסכימים: הקושי לכמת אינטלגנציה ומידת המהימנות של כימותים כאלו (IQ).
קשה לדבר על גנים ''טובים'' 170763
מסכים. לכך בדיוק כיוונתי.
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170785
הניאו דארויניזם אומר, לכל היותר, שזיווג של ''גנים טובים'' עם ''גנים טובים'' יגביר את ההסתברות של הצאצא להיות בעל ''גנים טובים''. ואתה צודק, הצאצא אינו הממוצע הגנטי של הוריו, אחרת היינו כולנו אנדרוגנוסים.
המחקר הכמותי בעקומת הפעמון 170830
המס"א אולי לא נושא בחובו יתרון גנטי, אבל הוא בעל יתרון סביבתי: צאצאיו של אדם ממס"א גבוה יזכו לבסיס כלכלי טוב יותר, מגורים בשכונה טובה ובטוחה יותר, שירותי בריאות טובים יותר וכן הלאה (כל זה, מן הסתם, נכון גם לגבי האדם עצמו, לפחות מרגע שהגיע למס"א גבוה).
אבל חשוב מכך, אנחנו כן יודעים שמס"א גבוה מגדיל את יכולתו של האדם לבחור לעצמו בן/בת-זוג כאוות נפשו. ידוע, למשל, שנשים נוטות "להתחתן למעלה": גברים במעמד גבוה יכולים לבחור לעצמם את המיטב שבנשים, בין אם הן ממעמד גבוה בעצמן, או ממעמד נמוך. בצורה כזו שני הצדדים מרוויחים: הגבר מרוויח (לצאצאיו) את הגנים הטובים של האשה שבחר בה, והאשה מרוויחה את הסביבה הטובה לצאצאיה שממונו של בעלה הנבחר יכול לאפשר להם.

אם גנים טובים+גנים טובים לא היו, לפחות בדרך-כלל, מביאים לשיפור סיכויי השרידה של הצאצאים, לא היה כל הגיון במערכות המאוד מורכבות שיש בקרב רוב (כל?) בעלי החיים לברירת בני-זוג. עקרון ההכבדה, עם כל הבעיתיות שבהגדרתו, לא היה יכול להתקיים אם לא היה יתרון אמיתי לצאצאים בכך שלמוכבד יש גנים טובים.
מה הבעייתיות שבעקרון ההכבדה? 170833
והערה: אני חושב שיש בלבול קל בין גנים ותכונות. זה לא אותו דבר. ברמת הדיון הזו, עדיף לדבר על תכונות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים