בתשובה לעדי, 19/09/03 11:27
לא ענית לי על הכותרת, וזה לא מנומס! 171305
לא שמתי לב לכותרת קודם.
הפחד להזדהות בשם הוא בגלל ההתלהמות שנתקלתי בה בדיון הזה קודם (שהיה בה כשלעצמה מימד של אלימות).

בנוגע לכביש - ברגע שגם את מסכימה שיש מקרים שבהם כוח פיזי הוא דבר דרוש וחיוני, הויכוח שלנו הופך להיות כמותי ולא איכותי. הדוגמה שהביא קודם אחד האיילים בנוגע לילד הרץ סביב הבריכה מצביעה על כך שלעיתים שימוש בכוח, גם כשהוא מכה ממש, חיוני להצלת חיים. הפרדה בין שני ילדים ניצים שדורשת לא פעם שימוש בכוח היא דוגמה נוספת. ניצה ציינה אלמנט נוסף והוא החד משמעיות של המכה מול המורכבות הפסיכולוגית של מלל. ראיתי לא פעם הורים המכריזים על ''ברוגז'' עם הילד, דבר נורא בהרבה בעיני מאשר מכה חינוכית.

יועצות חינוכיות, סייעות, מורות וכדומה נמצאות בסיטואציה חינוכית מובנית ובתוך מערכת היררכית מסודרת. שם אולי קל יותר להימנע מכוח פיזי שלעתים הכרחי באינטראקציה הורה-ילד. וכמו שאמרת בעצמך, אפילו בסיטואציות כאלה לא פעם מוצאים מכה חינוכית כעונש רלוונטי.
לא ענית לי על הכותרת, וזה לא מנומס! 171306
אה...התלהמות מצידי? אני מצטערת, אבל ארבע שעות שינה הרגיעו אותי, באמת. אני אשמח לדעת עם מי אני מדברת.

אני לא חושבת שתמצא מישהו שיחשוב שאין *שום* מקרה שבו כוח פיזי דרוש. ברור שהוא דרוש במקרים מסויימים (מאוד)- וגם אמרתי את זה בתגובה 171205. קשה לי לחשוב על מקרה שבו הדרך היחידה היא פליק בטוסיק.

יועצות חינוכיות, סייעות, מורות וכדומה, דווקא מפני שהן נמצאות בתוך מערכת היררכית מסודרת, היה אפשר לצפות מהן להימנע מהפגנת כוח פיזי- אבל זהו, שהן לא נמנעות מכך. ומה שהתכוונתי להגיד בתגובתי הקודמת, למקרה שזה לא היה מובן, שהעובדה שפותרים שם בעיות ב"מכה חינוכית" היא שלילית. יש עונשים רלוונטים הרבה יותר. הן פשוט בוחרות בדרך הקלה.
לא ענית לי על הכותרת, וזה לא מנומס! 171307
אני חושב שהובאו כמה דוגמאות שבהן הדרך היחידה היא פליק בטוסיק (ע''ע הדוגמה של הילד הרץ סביב הבריכה).

יש משהו עגום במהירות שבה את מוכנה לשלוח ילד לתרפיה או לתת לו ריטלין, מול הקושי להודות שלפעמים מכה קטנה היא אפקטיבית.
ואגב, ובניגוד למה שאמרת שם, אילולי היתה האופציה של מכה קטנה אפקטיבית, לא היתה נטייה מצד אותן יועצות, סייעות ומורות להשתמש בה. (ולא שאני מצדיק את השימוש הנרחב הזה).

איני חושב שיש להשתמש באופציה הזו בקלות, אבל גם אין צורך להזדעזע כאשר ילד מקבל מכה חינוכית מדי פעם.
אם אתה מעדיף... 171311
לא חושבת שזאת הדרך היחידה.

מבזק חדשות: ריטלין נותנים רופאים. אני לא רופאה, ואין לי שום כוונות לתת לילד ריטלין כשהוא לא זקוק לו. מעניין אותי איך הבנת את זה ממה שאמרתי.

תרפיה, לדעתי, עדיפה על "מכה אפקטיבית".

אני שמחה שאתה לא מצדיק את השימוש הנרחב הזה. אני לא מצדיקה אותו גם אם הוא היה פחות נרחב, ושוב: יש דרכים אפקטיביות לא פחות.
אם אתה מעדיף... 171313
תרפיה טובה (אולי) כתהליך ארוך טווח.
לפעמים דרוש טיפול מיידי.
אם אתה מעדיף... 171315
אוקיי. אנחנו חוזרים על עצמנו, ולי אין מה להוסיף בנושא. כשיהיו לי ילדים, אני אנסה לגדל אותם בדרכי. אם אכשל בכך- נו, אם עדיין יהיה אייל, אני מוכנה לחזור ולהודות שטעיתי, וש''מכה חינוכית'' היא בלתי נמנעת (אבל עד אז יש עוד המון זמן).
אם אתה מעדיף... 171806
עדי כבר נתנה לא מעט דוגמאות לאלטרנטיבות למכות, ריטלין, ותרפיה: החזקה מונעת, דיבור, וכדומה. סביר להניח שיש עוד.

לא, אף אחת מאלה אינה פתרון קסם מיידי שבאיבחת-חרב תשתיק את הילד שלך, אבל אם כל מה שמעניין אותך זה שהילד שלך יסתום ת'פה שלו בשביל שתוכל לחזור לראות "סיינפלד," אז אולי אתה לא צריך להיות הורה מלכתחילה.

חינוך ילדים זו פעילות מתמשכת, וכל הדיון הזה, שמתמקד בלמצוא פתרונות מהירים לבעיות ספציפיות, הוא שגוי. אם חינכת את ילדך כראוי, והוא לא "בעל צרכים מיוחדים," לרוב תוכל למנוע ממנו להזיק לעצמו על ידי הסבר. ילדים שהם קטנים מכדי להבין הסברים הם גם לרוב קטנים מכדי לגרום לעצמם נזק, או להבין בכלל על מה הכית אותם. לאחר כמה זמן הם יותנו שלא לעשות את מה שהם יקבלו עליו חיזוק שלילי, אבל אז הם כבר התרגלו לקבל אלימות כחיזוק שלילי חיוני, והדרך קצרה לצרות בהמשך.

כל ההנגדה הזו בין "שיטת הפליקים הקטנים" שלך מחד, לבין "שיטת הסימום והתרפיה המזיקה" של עדי מאידך, היא שגויה וחסרת-בסיס.

לסיכום, אולי ליווני מגיעה השטיפה הזו יותר ממך, אבל אני מגיב כאן כי נראה לי שהנקודה תהיה ברורה ביותר בשלב זה של הדיון.

וסליחה מראש אם הדיון ידרדר מכאן והלאה.
אם אתה מעדיף... 171809
ריטלין ותרפיה הן טיפולים קיצוניים. אני מדבר על ילדים נורמליים לגמרי.

החזקה מונעת נועדה להשתוללות לא מבוקרת. לא לילד בן שנה שרץ לכביש. (אפשר להתווכח על האפקטיביות של הטיפול. לדעתי הוא נורא ואיום. אבל ניחא).

דיבור טוב כשהילד כבר מבין דיבור.

והכי חשוב:

"ילדים שהם קטנים מכדי להבין הסברים הם גם לרוב קטנים מכדי לגרום לעצמם נזק, " - זה מופרך לחלוטין. לא מעט ילדים הולכים בגיל שנה, ומדברים אחרי גיל שנה וחצי. (וגם שהם מדברים, היכולת הוורבלית והקוגניטיבית שלהם מוגבלת).

הם מסוגלים לרוץ לכביש. הם לא מסוגלים להבין את הסכנה. ככה זה.
אם אתה מעדיף... 171818
אולי די כבר עם הילד שרץ לכביש? קרא את תגובה 171764 , ואת התגובה שאחריה. יש עוד אפשרויות לטיפול בילד שממש מחבב כבישים (ושוב- לא חושבת שהורה שהיכה ילד כזה על היד הוא הורה רע, אך לדעתי- יש דרכים יעילות לא פחות).
אם אתה מעדיף... 171820
בהצלחה.
אם אתה מעדיף... 171824
תודה.
לגבי פסקה 2 שלך 171810
כמובן, אם תנסה אבחת חרב של ממש, סיכויי ההשתקה יעלו.
לגבי פסקה 2 שלך 171813
ניסיתי ניסיתי ולא הבנתי.

שלא לומר שההקצנות הללו מיותרות ומטופשות.
איך הגענו ממכה מדודה על היד לאבחת חרב?
לגבי פסקה 2 שלך 171815
מהמשפט הזה
"לא, אף אחת מאלה אינה פתרון קסם מיידי שבאיבחת-חרב תשתיק את הילד שלך"
של כליל. בפסקה 2 שלו. כמו שכתבתי בכותרת.
לגבי פסקה 2 שלך 171816
אופס. סליחה.
לגבי פסקה 2 שלך 171831
אני מבין שעלי להמנע מאלגוריות בעתיד? באמת, חלילה לי מלבלבל את האוכלוסיה עם עולם הדימויים המקיף* שלי.

---

* מקיף את השכונה שלי, בערך.
לגבי פסקה 2 שלך 171832
אלכסנדר מוקדון -- אתה לא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים