הקופים מסתכלים קדימה 171370
הם מבינים, מן הסתם, שלנסיינים יש מלאי של מלפפונים וענבים ולכן הם מעדיפים לוותר על מלפפון כרגע מתוך תקווה לזכות בענבים בפעמים הבאות.

היופי נעוץ, מבחינתי, באפשרות שהקופים יכולים לשים את עצמם בנעלי הנסיין ולתפוש שהוא יכול לתת להם ענבים, אם ירצה. הם גם מבינים שיש ביכולתם להשפיע על ההחלטה, על ידי התנהגות מתאימה. כל זה עדיין אינו קשור לאי צדק, אלא ליכולתם של קופים לבצע מניפולציה על נסיין כדי להשיג ממנו משהו.

מעניין לראות מה היה קורה לו האוכל היה יוצא מתוך מנגנון מכני שהוא לכאורה אקראי, כך שהקוף אינו יודע שהנסיין מעורב בתהליך. האם הקופים שקופחו היו מפגינים רגש כלשהו? כעס? עצב? אדישות?
ניסוי מעניין שאפשר לעשות 171387
הניסוי:
באמת להציב מכשיר שמוציא ענבים באופן אקראי
ושלא יוציא הרבה אלא פעם בכמה\\\\הרבה זמן
ושיהיו שם שני קופים

מה הם יעשו?
יריבו\\\\יתחרו על הענבים? (לדעתי זה מה שיקרה בהתחלה)
בסוף כדי להיות ב"שולם" הם בטח יצטרכו להסכים על שיטה של חלוקה שווה..
ניסוי מעניין שאפשר לעשות 171409
למה? לא נראה לך סביר שבשביל להיות ב"שולם" הם פשוט יסתדרו עפ"י יחסי כח (הקוף החזק יקבל יותר או משהו בסגנון)? האם אין היררכיה מובנת בקבוצות של קופים בטבע?
ניסוי מעניין שאפשר לעשות 171414
הבהרה: כוונתי היתה שיש מחיצה בלתי עבירה בין הקופים ולכל אחד מכשיר האכלה משלו, אלא שבצד אחד של המחיצה המכשיר מוציא ענבים בלבד ובצד השני בעיקר מלפפונים.
''הם מבינים, מן הסתם...'' 171400
נראה לי שהצלחת למצוא בנפש הקופית הגיון שנכשלתי במציאתו אצל בני אדם.
כוונתי היא שאולי מדובר בהתנהגויות מולדות או נרכשות שהוכיחו את עצמן אבולוציונית, ומתקיימות בנו ועל אחת כמה וכמה אצל קופים, ללא תודעה ברורה באשר להשלכותיהן.
''הם מבינים, מן הסתם...'' 171406
אולי באמת אין צורך להניח שמדובר בתהליך מודע, בפרט שאין דרך אמפירית לבדוק מתי הקוף "מבין" ומתי הוא "פועל אינסטינקטיבית". מה בעצם ההבדל?

דרך אגב, לו הניסוי היה מתבצע עם קופים שגודלו כילדים יחידים, ללא חברת בני גילם, האם תוצאות היו דומות? במילים אחרות, האם ההשוואה לאחרים היא גנטית או נלמדת?
''הם מבינים, מן הסתם...'' 173871
לא טענתי שהם פועלים אינסטינקטיבית. אני רק אומר שהם, כמונו, מונעים ע"י רגשות מסויימים. לעיתים מדובר ברגשות הגוררים תגובה מיידית ("אינסטינקטיבית" - כמעט ללא בחירה) ולעיתים הם גוררים תיכנון לטווח רחוק המיועד לספק את הצרכים הרגשיים.

במקרה זה הניחוש שלי הוא שמדובר ברגשות כעס ועלבון שגוררים תגובה כעוסה מסויימת לא מחושבת, שמשמעה "אז אני לא משחק", ושקשורה גם בהבנתם שיש על מי לכעוס (ואז נתינתו היא אולי אינטרס שלו). עתה ניתן לשאול מדוע בכלל נטבעה תגובה כזו בקופים אלו. כנראה שסטטיסטית, כעס זה משתלם, לפחות בנסיבות בהן התפתח מין זה. אגב, שים לב שגם בני אדם המרגישים מושפלים ומופלים, פועלים לא פעם בכעס לא רציונלי שרק מרע את מצבם.

לגבי גנטיקה אל מול נרכשות: איני יודע. לי נדמה שעניין השיוויון בקבלת מזון הוא די בסיסי כדי שיתבסס על צורך מולד, גם אם אין הוא עדיין צורך פעיל מייד לאחר הלידה -בדומה לרוב כושרינו המנטליים - אך קטונתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים