בתשובה לנגה, 21/09/03 15:27
כמצביע שינוי סקרן 171747
אם אני אקח 16 נקודות בשנה, אני אסיים את התואר בשלוש שנים, והם יקחו ממני הרבה יותר משעולה לי לסיים את התואר בשנתיים.

בכל מקרה, שני קורסי חובה יש לי, וכדי שאני אוכל לסיים את התואר גם עם איזה קורס שמעניין אותי, אני נאלץ לוותר לפחות על יום עבודה אחד (מכיוון שרבים מהקורסים נמצאים בין השעות עשר לארבע).
כמצביע שינוי סקרן 171761
אוי - אתה לא משלם רק על הקורסים שאתה לוקח? עכשיו הבנתי.

קורסים בין עשר לארבע זו נבזות לשמה. כיוון שהמרצים לא רוצים להישאר עד מאוחר, הם קובעים קורסים בשעות שנוחות *להם*, תוך התעלמות מוחלטת מזה שאוכלוסיית הסטודנטים לתואר שני הם אנשים עם חיים (או לפחות נסיון לחיים).
כמצביע סקרן 171803
איך נקבע התשלום במקומות שאת מכירה? (תשלום קבוע לכל קורס, בלי סכומי מינימום?)
כן. 171862
כן. 171864
זה נשמע הרבה יותר הוגן.

בתגובה 171412 שאלתי לגבי הגבלת סיבסוד שכר הלימוד, למספר שנים מצומצם. מה ההגיון שעומד מאחורי ההגבלה הזאת? מדוע למדינה (ולאוניברסיטה) אכפת אם סטודנט גומר את לימודיו תוך שלוש, ארבע או חמש שנים?

מכך ששכר הלימוד אינו עולה אחרי שלוש שנים ושהאוניברסיטה היא זאת שסופגת את הפסקת הסיבסוד, אני מסיק שלמדינה אכפת מכך יותר מאשר לאוניברסיטה עצמה. אני רק לא מצליח להבין למה.
חפש את הקש 171870
לדעתי מדובר בהטבות המיוחדות לסטודנטים. המדינה חוששת שאנשים יישארו סטודנטים למשך פרק זמן ארוך במיוחד, ובאותו הזמן יהיו זכאים לשורת הטבות העולה כסף למדינה.
מהן ההטבות? אני לא משוכנעת. אולי במס הכנסה? במשכנתא? זה בטוח נמצא שם איפשהוא.

יכול להיות גם שהמדינה פועלת ממניעים קלאסיים של רווח חברתי-כלכלי - בוגר אוניברסיטה רווחי יותר למדינה מאשר בוגר תיכון, ועם כל שנה שעוברת קיים מעין הפסד כללי (פחות כסף זורם בשוק) על כל סטודנט שלא סיים עדיין את התואר ומושך את תקופת הלימודים.

הניחוש השלישי שלי הוא שהמדינה מגבילה את הסיבסוד כדי שיותר סטודנטים יסיימו את התואר, כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר. מאחורי הנימוק הזה יכולות להיות סיבות של רווח כפי שציינתי קודם, או אפילו מניעים אלטרואיסטים של המדינה (אם כי מסופקתני).
חפש את הקש 171871
>> ... כיוון שהסטטיסטיקה מציעה כי ככל שמושכים יותר, כך קטנים הסיכויים לסיים את התואר.

אחח, אני אוהב סטטיסטיקות מהסוג הזה. למה לטרוח לזהות סיבה ותוצאה כשאפשר פשוט להתייעץ במספרי הקסם. לדוגמא: "ככל שמעורבים יותר בתאונות דרכים כך גדלים הסיכויים לנהיגה בשכרות" - מסקנה: תאונות גורמות לנהיגה בשכרות. :)
חפש את הקש 171879
ומה עם הניסוח "אנשים שנוטים למשוך את התואר שלהם על שנים רבות, נוטים גם לא לסיים אותו בכלל", ולכן לא כדאי לתמוך באלו שאינם מסיימים את לימודיהם בזמן?
כן. 172228
האוניברסיטה מקבלת תקציב על כל סטודנט בחישוב של שתי שנות לימוד. מעבר לכך זו הוצאה רק של האוניברסיטה. לכן יש לאוניברסיטה אינטרס שלא תלמד יותר משתי שנות לימוד (תואר שני). בבר אילן החליטו להחזיר את שכר הלימוד (או לקבל סכום שווה ערך) במידה ותסיים שתי שנות לימוד. (לפחות במדעי החברה). אלא שהדבר כמעט בלתי אפשרי. סטודנט במסלול עם תזה מסיים את התואר בשלוש שנים ואף יותר.
כן. 172607
למיטב זכרוני בטכניון סטודנטים לתארים מתקדמים משלמים שכר לימוד קבוע (של שנתיים או שלוש, תלוי בתואר) שנפרש על-פני שנות הלימוד בפועל (כלומר, במסלול 4 שנתי למשל, בכל שנה משלמים פחות משכר-לימוד שנתי). אם נדרשות יותר שנים, התשלום הנוסף הוא 10% משכ"ל שנתי מדי שנה, פלוס תוספת על נקודות, אם יש.
רע מאד. 172198
בארץ נהוגים (בעקבות דו"ח ועדת מלץ) כללים דומים: שכר הלימוד "קונה" כניסה לקורסים במספר קבוע (תלוי במסלול הלימודים), וסטודנט שרוצה ללמוד קורסים נוספים, צריך לשלם יותר.

האקדמיה אומרת בפירוש לסטודנטים: לימדו כמה שפחות. ברגע שאתם מסיימים את דרישות המינימום לתואר (ראשון או שני), אינכם רצויים כאן יותר.
מדובר בעיקר בסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים, שנדרשים לצמצם את מכסת הקורסים שלהם כדי לא לעבור את המינימום הנדרש. האם החסכון כל-כך גדול עד שהוא מצדיק גישה אנטי-השכלתית מחפירה שכזו?
רע מאד. 172209
בשנתיים הראשונות ללימודי התואר השני שלי, השלמתי 31 מתוך 32 הנקודות שמהוות את המכסה לתואר שני, וכן 10 נקודות של קורסי השלמה, שהיו תנאי לקבלתי ללימודים. בסה"כ שילמתי 197.75 אחוז של שכר לימוד לתואר שני וכן תשלום נוסף של כמה אלפי שקלים עבור 10 הנקודות הנוספות.
לתדהמתי נודע לי, שמכיוון שלא שילמתי בשנתיים 200 אחוז של שכר הלימוד לתואר שני, עלי לשלם 50 אחוז בשנה השלישית, למרות שאני לוקח רק שתי נקודות. במילים אחרות, אני יכול לקחת עוד שש נקודות באותו המחיר.
למרות שאני רואה בכך אי צדק משווע, זה בפרוש לא גישה אנטי-השכלתית אלא להיפך - במקום להסתפק בשתי הנקודות שהתכוונתי לקחת אני מוזמן לקחת שש נוספות.
רע מאד. 172210
ואתה באמת הולך להסתכן בציונים גרועים, על מנת לקחת קורסים _מעניינים_ באותן שש נקודות?
רע מאד. 172212
לא יודע.
השאלה האמיתית היא אם אני הולך להסתכסך עם הבוסית שלי ולקחת 8 נקודות בשנה הזאת.
רע מאד. 172605
בטכניון אין כאן כל סכנה (כמעט): סטודנט שצבר יותר נקודות מהנדרש יכול לבחור אילו קורסים יחשבו לצורך התואר, והאחרים לא ישפיעו על הממוצע.

(כמעט, כי סטודנט לתואר מתקדם חייב לקבל ציון *עובר* בכל קורס שהוא נרשם אליו. נרשמת לקורס בשביל הכיף, ושינית את דעתך באמצע? אתה בבעיה. ציון עובר, או שאין תואר).
רע מאד. 172624
גם בהוג'י אפשר להפתר מקורסי בחירה עודפים, אם רוצים. אבל אצלנו, אם לא נגשת לבחינה בקורס, הוא פשוט לא נרשם לך במניין הקורסים, וזהו.
רע מאד. 172652
בתואר ראשון, אני מניח; אבל מה לגבי תארים מתקדמים?
רע מאד. 172655
אני אודיע לך עוד סמסטר.
רע מאד. 172709
המצב זהה גם בתל אביב (בתואר ראשון ושני), בנוסף, למרות שהציון לא משפיע על הממוצע שלך, עדיין רשום שעברת אותו.
רע מאד. 172211
הגישה לפיה קבלת קרדיט על קורס תורמת להשכלה ממנו היא אנטי-השכלתית.

למעט מקרים חריגים, אין שום מניעה לשמוע כל קורס עיוני מבלי לשלם.
בארץ זה ממש לא ככה. 172218
בתל-אביב, למשל, תשלם *בכל מקרה* לפחות חצי משכר הלימוד השנתי (דהיינו לפחות רבע משכר הלימוד הכולל לתואר שני) גם אם אתה עושה קורס אחד. המקרה היחידי שבו לא תשלם את המינימום זה אם סיימת את חובות השמיעה ואתה רק עושה תזה.
בארץ זה ממש לא ככה. 172246
אפילו יותר גרוע.
כתלמיד מדעי הרוח אני מחויב לשפה זרה שנייה אבל בחינם. רציתי לקחת השנה רק את השפה (בחינם) אבל נדרשתי לשלם חמישים אחוז שכר לימוד בכל מקרה וזה מזכה אותי בתשע שעות סימסטראיליות. את השעות האלה אי-אפשר לדחות לשנה הבאה ואם לא אקח אותן השנה הן מתבזבזות!

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים