 |
|
 |
||
|
||||
 |
באחת הכתבות הטובות ביותר שלו אי פעם משווה בין קשקושי השטות של גיבורי "שרון" כאשר חזרו ארצה ובין המונולוגים המפגרים של גיבור הסרט "להיות שם" : מצד שני באמת אינני רואה מה היה לבני הזוג לאמר לאומה בעת חזרתם מטוסקנה . אם אני הייתי במקומם הייתי מדבר על גזע האטרוסקים שגר שם בעבר הרחוק ועל הקשר שלהם לפלישתים ועל הכתב שלהם וכו', הזוי באותה המידה ומטורף לא פחותאבל לפחות המאזינים היו לומדים משהו מעניין . אבל אני לא דוגמה לשום דבר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא כתבה - זה מאמר, או ביקורת. לא ברור למה נטפלים דווקא לשרון ויואב עצמם. הם עושים עבודה מצוינת. מי שמזייף הם אלה שמראיינים אותם, מזמינים אותם 1, או מתחככים בהם, בחשיבות כזו. 1 הנקודה השחורה כאן היא לפרס וליח"צנים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לבשר, שרון ויואב נפרדו. עברה חצי שנה וזה נגמר (החוזה או האהבה, תחליטו אתם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על תיאורייה שלפיה צפייה בטלוויזיה משתקת פיזית את המוח במובן כלשהו, באמצעות מעבר מגלי ביתא לאלפא, עד שתוך שלושים שניות הצופה הופך לזומבי סביל, מהופנט ורצפטיבי, והכל פיזיולוגי לגמרי. כאן מסבירים את זה יותר טוב (לא מצאתי בעברית): |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |