בתשובה לeasy, 18/02/01 14:14
אי הפקרת פצועים כערך עליון. 17261
לא מדויק.

חייל שניגש למשימה כן אמור לדעת שיחולץ במיקרה ויפגע גם אם בזמן החילוץ יפגעו אחרים.
אין אפשרות שחייל שצריך להסתער קדימה (גם אני הייתי בלבנון) יחשוב רגע ואם אני אפצע אולי לא יהיה שווה לחלץ אותי כי זה יהיה מסוכן מידי.

הערך של חילוץ פצועים בכל מחיר כן היה פעם וידועים לא מעט סיפורים שבהם נפגעו ונהרגו חיילים בשביל לחלץ פצוע.

ולא צדק התא''ל כאשר אמר שלא בכל מחיר.

כו צריך לסיים את הקרב אבל לאחר סיומו או אפילו אם יש אופציה בזמן הקרב יש לחלץ פצוע. לא מעט צלשי''ם הוענקו בדיוק על דברים מסוג זה.
חייל צריך להיות מוכן לסכן את חייו שלו בידיע כי יסכנו אחרים את חייהם למענו.

בברכה רועי
אי הפקרת פצועים כערך עליון. 17262
מה לא מדויק? מה שאמרו לי מפקדי?
יש גם מקרים שבהם השאירו/הפקירו כוחות בשטח כדי לא לשלם מחיר כבד בחיי אדם ומלמדים אותם במורשות קרב.
אין דבר כזה "בכל מחיר". ברור שיש צורך בחילוץ פצועים ועל כך אין ערעור. ברור שגם אם החילוץ כרוך בסיכון חיים מסוים, עדיין צריך לבצעו. לי אישית ברור, שיתכנו מצבים בהם אין לחלץ חייל פצוע, שכן החילוץ יעלה מחיר שאין מקום לשלמו.
שוב, לגבי מקרה קבר יוסף, המפקדים במקום הפעילו שיקול דעת שיתכן והיה גרוע ומוטעה. אין משמעות הדבר שיש לאסור על המפקדים את הפעלת שיקול דעתם בסוגיית חילוץ הפצועים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים