תקציר הפסיקה 17289
הדעות נחלקו כך :

בשאלה האם לועדת שחרורים יש סמכות רחבה יותר מאשר בחינת התנהגות האסיר - פסק רוב של 5 - 2 (דעת מיעוט : אנגלרד, אור) שיש סמכות כזו.

מבין חמשת השופטים שסברו שלוועדת שחרורים יש סמכות רחבה, סברו שלושה שהיא הפעילה את סמכותה לא נכון כששחררה את שקולניק
(חשין, בייניש, לוין)

שניים סברו שאף שהיה ראוי שוועדת השחרורים לא תשחרר את שקולניק, שהרי יש לה סמכות שלא לשחררו מטעמים אתיים, המקרה דנן הוא גבולי ומוטב שלא להתערב בו (ברק, זמיר)

בסופו של דבר נוצר רוב של ארבעה (ברק, זמיר, אור, אנגלרד) מול שלושה (חשין, בייניש, לוין) שיש לשחרר את שקולניק.

פסיקתו של השופט אור, איש שמאל קיצוני לפי פסיקותיו (נגד גירוש החמאסניקים, בעד הרשעת בני כהנא ונגד הרשעת עיתונאי ערבי שקרא להשלכת בקבוקי תבערה) היא הפתעה.
תקציר הפסיקה 17903
למה העובדה גורמת לך לכזו הפתעה? שאנשים מסוגלים להפריד בין השקפותיהם הפוליטיות, ופעולותיהם במקום העבודה שלהם?

האם אתה היית נוהג אחרת?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים