בתשובה לeasy, 29/09/03 0:12
התחלה ברגל שמאל 172933
תנחומיי.

לגבי ההתנצלויות שלך: אתה אינך המקרה הראשון. אבדן חיית מחמד הוא קשה ומצער (כמעט?) כמו פרידה מ*אדם* מוכר וחביב. ובמקרים רבים כרוך הדבר בתקופה (מסויימת, עפי"ר קצרה יותר) של עיבוד ואבלות. הסביבה, לעיתים קרובות, אינה מגלה הבנה רבה.

אני מכירה מישהי שישבה בבית קפה ארבע (!) שעות אחר מותה הפתאומי של כלבתה האהובה, חמושה במשקפי שמש ענקיים (היא אשה ידועה למדי), ובכתה והזילה דמעותיה אל כוס הקפה, לפני שהעזה לשטוף את פניה בשירותים הציבוריים הלא-נעימים, להסתרק סרק-היטב, ולחזור הביתה אל המשפחה, הידידים והשכנים, כאילו הכל כרגיל.

אל תתנצל

מולי
התחלה ברגל שמאל 172940
עד שהיתה בת 35 ארבע שנים רצופות
כיסתה את עיניה במשקפי שמש, איזה עיניים יפות
עדיין נמצאת באותו הקפה, אבל בידה עיפרון
כותבת בכתב מסוגנן ויפה על ענייני תיאטרון
מה את כותבת גיברת לוין, שואלים קוראי העיתון
מה את כותבת גיברת לוין, שואלים קוראי העיתון
נו, אז עכשיו אתה גם יודע למה.. (: 172942

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים