בתשובה ליהונתן אורן, 07/10/03 14:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כן, וזו גם הסיבה להצטלם יד-מונפת-ביד עם ערפאת, בחיוך מאושר. הכול כדי למנוע אסון. אורי היקר והטוב. האיש בטח ישן עם תיק-נסיעה ארוז ומוכן ליד המיטה, וברגע שהוא שומע על פיגוע הוא מזנק כארי מרבצו וטס מהר ליאסר, לא בשביל יאסר עצמו חלילה, אלא כדי להציל אותנו מעצמנו. מה היינו עושים בלעדיו. לורד האו-האו מתחיל פתאום להיראות כטיפוס סימפטי למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, ככל שהזמן עובר נראה לי שאנחנו אכן צריכים מישהו שיציל אותנו מעצמנו, גם אם מר אבנרי אינו האיש. מכל המנהיגים זורעי-ההרס והמוות בסביבה את זועמת דווקא על מר אבנרי? אולי שרון צריך להיות אסיר-תודה לו. באמת פרס, שריד ושות' לא ממלאים נאמנה את תפקידם כבוגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל ה"מנהיגים" (ממתי אבנרי מנהיג?) אני כועסת עליו היום, כשאני רואה את תמונת הצמד-חמד החייכני במוקטעה, ובעמודים האחרים- תמונות אלבום של אנשים שצולמו מחייכים, ועכשיו הם כבר לא. מחר אני מבטיחה לכעוס על מישהו אחר. אבל היום -מה לעשות- דווקא אבנרי, עם בלוריתו המתנפנפת וחיוכו המתפעל מעצמו, הוא שמעורר בי קבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אם את מבטיחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |