בתשובה לכליל החורש נאורי, 07/10/03 2:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מצהיר שאינך רואה את עצמך כיהודי. אתה אייל. זה לא אומר שהאייל, כאתר, אינו יהודי. גם לא אומר שהוא יהודי (או שמישהו בכלל יכול להחליט בשבילו שהוא כן, או שהוא לא). מעבר לסגנון, השאלה לגיטימית: האם יש, והאם צריכה להיות, מדיניות של הימנעות מפרסום אייטמים *לא דחופים* באייל ביום הכיפורים. וזה לא קשור ליהדות, אלא למסורת, לנורמה ולעובדה שמדובר ברשות הרבים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שייך לעורכיו ולמנהליו. אבל אני לא מדברת פה על מונחים משפטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע הראשון חשבתי שכל הפתיל הזה הוא בדיחה, אבל לאט לאט מתחוור לי שבאמת יש כאן כאלה שמפריע להם עדכון החדשות באייל ביום כיפור. תגידו, אתם השתגעתם כולכם? עדכונים בשבת ובכל חג אחר הם בסדר, אבל לא ביום כיפור? למה בדיוק? לפי איזה הגיון? איך ייתכן שלחיצת כפתור של אחד מעורכי האייל בין ארבעת קירות ביתו לשם העלאת עדכון לאתר אינטרנט אחד ברשת, מפריעה למישהו? האם אנשים דתיים ברמה כזו שהאקט הזה יפריע להם נכנסים לאתר האייל ביום כיפור? ואיזו רשות רבים בדיוק - האינטרנט? הניחוש שלי הוא שמעל מליון אתרים באינטרנט התעדכנו במהלך יום כיפור. באמת לא בסדר, הם צריכים היו להתחשב יותר. לא בגלל יהדות, בגלל המסורת והנורמה (איזו נורמה? של מי?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הנורמה של יהודים רבים להסתגר בבתיהם, לאכול כמה שמתחשמק להם, להנמיך את המוזיקה שהם שומעים, לראות את הסרטים שהם הצליחו לגרד ממדפי ה-DVD הריקים בחנויות ההשכרה השונות, ולעשות את כל זה בשקט בשקט כדי שהשכנים (שמתנהגים בדיוק באותו אופן) לא ישמעו אותם. לשאלה אם להשאיר את ערוץ 4 פעיל במהלך החג הם יענו "כמובן שלא". זו הנורמה בה אנשים חושבים שזה סביר להוסיף תגובה במהלך החג, בפורום האייל הקורא, אבל זה נראה להם מאוד לא סביר כאשר המערכת עושה משהו שהוא טכנית בדיוק אותו הדבר (השוני הוא בצבע ומיקום ה"תגובה" בעמוד). זו הנורמה בה נראה לאנשים איום ונורא לסוע במכונית (טיעון המחץ הוא לא מסורתי אלא: "כי יזרקו עלינו אבנים") אבל להוציא את הילדים החוצה שיסתובבו על אפנים, ישחקו כדורגל ויעשו רעש מחריש אוזנים זה "בסדר". זה לא בדיחה, זה עמישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונגה, לדבר על "לחיצת כפתור" זו קצת היתממות, ואולי בורות. מצד המסורת, לחיצת הכפתור הזו היא חילול היום הקדוש, ולא משנה אם מפעילים בוכנה, מזיזים בולדוזר או רק מקליקים על העכבר. איזו נורמה? של מי? הנורמה הנהוגה בישראל. לפיה, אני אוכלת ביום כיפור בין קירות ביתי, אבל לא בפומבי. מעשנת בביתי אבל לא בפומבי. תקראו לזה התנהלות צבועה או חסרת חוט שדרה, ככה ישר בעיני לעשות. אני לא יוצאת למלחמה על עקרונות חילוניים בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האינטרנט מקבילה, בעיני, לקירות ביתך. איילים דתיים לא יקראו את האייל ביום כיפור, בדיוק כפי שהם לא ייכנסו אלייך לסלון. אני לא רואה שום הבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה האינטרנט מקביל לקירות הסלון ואין שום הבדל? קודם כל לא מדברים על האינטרנט אלא על האייל הקורא, ובמקרה הספציפי מה הטענות בעצם באמת אומרות? שהאייל הוא מועדון קהילתי כזה, מין מתנ"ס (סליחה צ'יף) ואם ברקת אוכלת ברווז בבית ביום כיפור זה דבר אחד, אבל אם היא אכלה ברווז ביום כיפור במועדון זה יכול לבאס כמה מהחברים הקבועים שבאים בבוקר אחרי ורואים עקבות שלא נעשו מזמן. אם הנהלת המתנ"ס בנוסף שיתפה עם זה פעולה זה מבאס אפילו עוד יותר. כלומר הויכוח האמיתי והנצחי הוא האם האייל קהילה או לא. כולנו יודעים כביכול מה עמדת העורך בענין, אבל מאז התצלום בנתניה, העמדה איבדה מאמינותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אם* האייל הוא קהילה, הרי הוא קהילה שעל דגלה חרות פלורליזם רעיוני. בשם העיקרון הזה אנחנו סובלים את הקשקושים של דוד, את המאמרים של ניצה, את השטויות של ארז, את הבהמיות של דוביכורדי ואפילו דני האדום התבטא כאן בשעתו בלי שנבעט החוצה כפי שהיה קורה בקהילות קצת פחות פתוחות. בהתאם לרוח הזאת, עדכון חדשות ביום כיפור הוא בהחלט במקום. מי שלא אוהב את זה, שילך לאתר של רוטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כבר לוקח אותי לנקודה בה עמד י.אורן, כשאני רק ביקשתי לציין על מה בעצם אנחנו מדברים. אני טוען ש*אם* אנחנו רק אורחים לרגע בסלון של הצ'יף, שכידוע איננו יהודי, ברור שאין על מה להתלונן. ו*אם* זו קהילה שהאתר הוא המועדון שלה ופלורליזם הוא הדגל שלה... נניח קיבוץ חילוני ברובו המכריע, אבל שיש בו כמה מסורתיים, יכול לקבל החלטה שביום כיפור, פעם בשנה, חדר האוכל סגור, ומי שרוצה יקח מצרכים קודם ויאכל בבית. חדר האוכל יפתח שוב לארוחה לאחר הצום. ההחלטה יכולה לנבוע מתוך רגישות לזולת שאתך בקהילה כל השנה, ועושה את מאמציו כל יום להשתלב בחברה החילונית בלי להטריח, ולא מכפייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגיה מאוד לא מדויקת. אם היו סוגרים את חדר האוכל, היתה פה לפחות איזו עקביות רעיונית. העניין הוא שהשאירו את חדר האוכל פתוח. אנשים באו *יחדיו* לסעוד בו *בציבור* וגם הביאו מצרכים מהבית לשם זלילה משותפת בחדר האוכל (בפרהסיה אינטרנטית ולא בחדרי חדרים). לקראת סיום היום, מזכיר הקיבוץ החליט לספק לאלה שממילא זוללים בחדר האוכל, איזה מילקי קטן לקינוח. הסתיים היום וכולם חזרו לאכול בחדר האוכל. כולם ידעו שיש *ציבור*1 שאכל בו יום קודם ולאף אחד זה לא היה משנה, עד שבלש גשש מסורתי בפעולה, מצא את מכסה המילקי המפליל על הרצפה. הוא בדק את תאריך היצור על המכסה, נבהל שיש הפרש של 50 דקות (פלוס מינוס) עפ"י ההגדרה ה*דתית*2 וצעק גוועלד!! ההנהלה מחלקת אוכל לאנשים, בזמן שאני בחרתי להדיר רגליים מחדר האוכל! דוחקים אותי לשוליים! אך התופעה המוזרה ביותר היתה, כאשר אנשים שהשתתפו בזלילה הציבורית וגם הביאו מילקי משלהם מהבית בשביל לחלק לאחרים, מצאו את התנהגות מזכיר הקיבוץ פסולה (למרות שהם עשו בדיוק את אותו הדבר). מוזר מאוד. _______ 1 ציבור לא קטן שהנורמה שלו היא כן פרסום תגובות באופן *ציבורי*, במהלך יום הכיפורים. אם עדכון ע"י המערכת הוא ציבורי ולא פרטי, כך גם כל פרסום תגובה אחר ב*פורום* אינטרנט. 2 עפ"י ההגדרה הדתית ולא עפ"י ההגדרה הנורמטיבית. יצא לי לראות לא מעט מכוניות (לא רוב כמובן, אבל מיעוט מכובד) שהתחילו לזוז על הכבישים כבר בשעות אחר הצהריים (בסביבות 16:00 והלאה). מסתבר שהנורמות הישראליות הן לא דבר מונוליטי, ברור ומקובל על כולם, כפי שהציגו זאת במהלך הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הם אותם אנשים שמצאו את ההתנהגות פסולה למרות שהם עשו בדיוק את אותו הדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת שאלה את אותו הדבר בתגובה 174261. אין הבדל בין ציבוריות כתיבת תגובה באייל ע"י משתמש לבין ציבוריות כתיבת הודעה צבעונית ע"י המערכת. זוהי מהות האינטרנט. אם מדובר במדיום ציבורי, הפעולה היא פעולה ציבורית שלא נעשית בחדרי חדרים, בשני המקרים. הדבר דומה לכך שבמהלך החג ישדר הערוץ הראשון הפקות אישיות של סטודנטים לקולנוע, ששלחו אליו את עבודותיהם, אבל יאסר על הערוץ לשדר הפקות של הערוץ עצמו. נשמע לי כמו נורמה מוזרה למדי. אבל נעזוב את עדכוני החדשות באייל. הנושא שניסיתי לדבר עליו חורג מדיון מטא-איילי. אני רציתי לדבר על התרבות הישראלית. אנסה לרכז תגובה אחת לתגובות השונות שלך שיצא לי לקרוא (התפרסנו שם על בערך ארבעה פתילים וזה התחיל לבלבל). הגיע זמן לישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, טעיתי. אפשר להתעלם מהלינק ומהפסקה האחרונה בתגובה 174560 ("אך התופעה המוזרה ביותר..." והלאה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, שבע דקות בלבד אחרי הקריאה הנרגשת שלי! (תגובה 174557) (סליחה, לא יכולתי להתאפק) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את כבר בשוונג, אולי תתני איזו קריאה נרגשת לשכ"ג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי וזה יעזור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג ענה לי על מכתב בעניינו, מסר לכולכם ד''ש והבטיח שאין מקום לדאגה. הוא טוען שהפסיק לכתוב כאן כי אין לו מה להגיד (אם כי אני אישית מאמינה שהוא בעיצומו של ירח דבש עם מולי. מאניאק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח לי יותר מ-7 דקות לכתוב את זה (שגיאות כתיב... הוי... כמה שגיאות כתיב). אז זה לא בעקבות הקריאה הנרגשת, אלא אם מדובר בטלפתיה (ולא צריך לשלול זאת על הסף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 מי אמר מונוליטי? כפי שציינתי קודם, לו פורסמה הידיעה מוקדם יותר, הייתי מצטער יותר; ממש כשם שמכונית שנוסעת בליל יום הכיפורים מצערת אותי יותר ממכונית שנוסעת בשעותיו האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שמישהו דרש ממך להצטער פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם סתם. אמרת שזה מצער אותך. גם אותי יש דברים שמצערים (הורים שמפליקים לילדיהם זה דבר שקצת מצער אותי. אנשים שסותרים לילדיהם כי הם לא אוכלים את המילקי, מצער אותי אף יותר). השאלה אם זה סביר לדרוש מאנשים להתנהג בניגוד לאמונתם *כל פעם* כשמשהו מצער אותנו, גם אם הם התנהגו עפ"י אמונתם הרחק מראות עיננו, הרחק ממשמע אוזננו ועוד בביתם שלם (בית סגור על פלדת או מאהל בדואי בו אנשים באים והולכים כאוות נפשם, זה לא משנה). כנראה ששנינו צריכים להמשיך לנשוך את שפתותינו ולהמשיך להצטער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר כתבתי קודם, לא דרשתי מאיש להתנהג בניגוד לאמונתו, וודאי שלא ''כל פעם''. ביקשתי בקשה אחת ממערכת האתר, בהיותה ''המערכת'' ולא ''דובי, טל, ירדן ושות'''. בעצם, נדמה לי שאפילו לא ממש ''ביקשתי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפום צערא אגרא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחי הקדושה המעונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ראש השנה עשיתי אצל הורי אשת אחי. אביה אינו אדם דתי, אבל הוא אוהב בארוחות חג לעשות קידוש, וחילק לצורך העניין כיפות בין הנוכחים. אני עשיתי פרצוף - למה שלא יכבדו פעם אחת את אמונתי ולא יכריחו אותי לחבוש כיפה? למה אני תמיד צריך לכבד את אמונתם? אחרי ויכוח משפחתי שקט הצבתי את הכיפה על הקרחת וישבתי בפרצוף חמוץ. הטענה המרכזית היתה שבביתו של אדם אני אנהג לפי מנהגיו. (למעשה הטענה המרכזית היתה "על תעשה בלאגנים", אבל לא חשוב). אני לא ממש מקבל את הטענה הזאת. האם מישהו יקבל בהבנה דרישה שלי מאדם דתי להסיר את הכיפה כשהוא נכנס לביתי? כמובן שלא. אבל משום מה לדרוש מחילונים לנהוג כמנהג הדתיים כדי שלא יציק להם בעיניים שיש פה חילונים בסביבה - זה בסדר. אז לא באייל. אני חילוני, טל חילוני וערן חילוני, וקרה המקרה וגם שאר חברי המערכת חילוניים. אנחנו ננהג לפי אמונותינו בבואנו להפעיל את האייל. אם היה חבר מערכת דתי באייל, הייתי ממשיך לנהוג כך: חבר המערכת הדתי לא היה נדרש, כמובן, לעשות שום דבר במהלך החג, אבל אנחנו היינו ממשיכים לתפקד כרגיל. אם החמ"ד לא היה מסוגל לעמוד בכך שאתר אינטרנט שהוא שותף להפעלתו פועל בשבת וחג, הוא היה נאלץ לפרוש - אני לא מתכוון לכבד את אמונותיו אם הוא אינו מסוגל לכבד את אי-אמונתי. אם אתם מתעקשים: בבית שלי אני אנהג לפי מנהגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אדם דתי יבקש ממך לשים את הכיפה ברגע שאתה נכנס לביתו- זה משהו שאני לא יכולה להבין. הבית שלו זה לא בית כנסת. אבל, אם אדם דתי או מסורתי ביקש ממך לשים כיפה כשאתה יושב ליד השולחן לקידוש- זה לגיטימי. הוא לא כופה עליך את אמונתו- הרי העובדה שחבשת כיפה לא הופכת אותך פתאום ליהודי מאמין. הקידוש הוא מצווה, ומבחינתו, כל המשתתפים בקידוש שותפים למצווה הזו. כדי לקיים אותה, צריך שהנוכחים יחבשו כיפה. בבקשה ממך, אל תעשה מזה עניין של "מציק להם בעיניים". אני חושבת שהטענה "ברומא התנהג כרומאי" בהחלט תקפה כאן (שלא לדבר על הטענה המרכזית: "אל תעשה בלאגנים"...). ההשוואה לאדם דתי שנכנס לביתך לא נכונה, לדעתי: אין אצלך בבית מנהג של "לא לחבוש כיפה". לכיפה פשוט אין משמעות, מבחינתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או. יופי. הגענו אל הדבר האמיתי (ולא לדיון על כן עדכון חדשות/לא עדכון חדשות). זו בדיוק הבעיה. לנו, האתאיסטים, אין מנהגים (כביכול)ולכן זה נראה סביר לדרוש מאיתנו לעשות דברים שמאוד לא נח ונעים לנו איתם (כן, *לי* לא נוח לשים כיפה על הראש לפחות כמו שלא נוח לאדם דתי כאשר מבקשים ממנו להסיר אותה). לא כל החילוניים מרגישים כמוני כמובן. יש כאלה שבאמת זה חסר חשיבות בשבילהם ומבחינתם כיפה זה בסה"כ סוג מצחיק של כובע. מה לעשות שלחילוניים אין מוח משותף. ברור שזה (מאוד) לגיטימי לדרוש (רצוי בנימוס ולא בגישה של "זה ברור שאתה חייב לציית"). אבל צריך להבין שזה גם לגיטימי לסרב. "ברומא התנהג כרומאי" זו המלצה ולא חובה. יש אנשים שלא נוח להם עם מספר מנהגים רומאיים. גם הרומאים צריכים ללמוד שיש עוד כמה אנשים, אמונות ותרבויות סביבם. כנראה שאני אדם יותר עקשן מדובי (לא יודע אם זה טוב או רע). אני פשוט לא חושב שזה טוב לבריאות (של כולם) כשאוכלים עם פרצוף חמוץ. אני גם לא יודע מה מבזה יותר את רוח הארוחה בערב שבת1 - אדם גלוי ראש או אדם עם פנים חמצמצות. בכל הפעמים שאני הייתי בסיטואציה זהה (חוץ מאחת), המשכתי לסרב. השמים לא נפלו והחיים נמשכו בלי סכסוכים, בלי "בלאגנים" ובלי מפחי נפש. אני לא מכיר את רזי היהדות בשביל לדעת אם מבחינה הלכתית באמת מתחייב שכל היושבים ליד השולחן יהיו מחויבים לחבוש כיפה על ראשם, או שזה סתם נוהג לדרוש זאת מכולם בלי לחשוב פעמיים, אבל אני מניח שזה לא משנה (מה שחשוב הוא במה מאמין האדם שדורש את חבישת הכיפה). בארוחות השבת בצבא סירבתי לחבוש כיפה במהלך הקידוש. בפעם הראשונה הציקו לי לא מעט, אך לאחר שראו שאני מתעקש בנימוס, לא הציקו לי על זה יותר בארוחות הבאות וכיבדו את רצוני. כנראה שבשביל כבוד צריך לעבוד. מזה מספר שנים אני נוהג לאכול בבית בו עורכים קידוש לפני הארוחה. כאן הגענו לפשרה אחרת - אני פשוט לא נוכח בזמן הקידוש ומצטרף לארוחה לאחר סיומו (מבחינתי זה חבל, הייתי מעדיף להיות נוכח, אבל אני לא הולך לשנות לאנשים את אמונתם ואת מנהגם). זה *בדיוק* עניין של "מציק להם בעיניים". העניין הזה הוא פשוט חלק אינהרנטי באמונתו של האדם המאמין (אם כל מי שיושב ליד השולחן, גם אם הוא לא מאמין וגם אם זה סתם למראית עין, יחבוש כיפה = עשיתי מצווה). זה כן סוג של חוסר סובלנות וזה שזה חלק אינטגרלי של אמונתו של אדם לא הופך את זה למשהו אחר. "לכיפה פשוט אין משמעות, מבחינתך". זוהי בדיוק ההתנשאות של האדם הדתי. אני דתי מאמין והוא לא. לי זה עקרוני וקדוש והוא מה אכפת לו. בוודאי שיש לכיפה משמעות מבחינתי. אין לה משמעות דתית, אבל בוודאי שיש לה משמעות סמלית. משום שמוצאי יהודי, יש לה אפילו ערך סמלי מוסף (יותר מקימונו למשל) שמונע ממני להרגיש נוח כאשר הדבר יושב על ראשי. אם אין לכיפה (ולחבישתה) שום משמעות עבור אתאיסט, איך את מסבירה את פרצופו החמוץ של דובי? לא קיבלתי את הרושם שמדובר בפרחח מרדן, לא מחוברת בעליל ואינדבדואליסט קיצוני שמסרב לקבל על עצמו כל דרישה של החברה ממנו *כי ככה וכי דווקא*. בסיטואציה הראשונה בחיי בה ביקשו ממני לחבוש כיפה, הסכמתי בלי לחשוב פעמיים - חשבתי שאני מן אדם נאור שכזה שחייב תמיד להתנהג בסובלנות בכל מצב ולהתנהג תמיד כרומאי ליד רומאים וכיליד ליד ילידים ולא חשוב מהן אמונותי הפרטיות. הרגשת זיפת וצביעות לא עזבה אותי לאחר מכן. הבנתי שזו מן התנהגות אנתרופולוגית שכזו, כאילו הייתי איזה חוקר תרבויות שאסור לו בשום אופן לפגוע בתרבויות בהן הוא נפגש. יש מידה של התנשאות וביזוי עצמי בגישה הזאת2. קבלה *אוטומטית* את דרישת איש האמונה כאשר נמצאים בקירבתו, מבזה הן אותי והן אותו. אני מעדיף להיות שווה בן שווים. לתת כבוד אך גם לדרוש קבלת כבוד. הפעם הראשונה היתה הפעם האחרונה שהסכמתי. _________ 1 רוח חביבה למדי, אם שואלים אותי. 2 לפני שאצטרך להסביר שאל"א (אין לי אחות) - זה כן סביר (ולגיטימי וחיובי ומה לא) אם חילוני מסכים לחבוש כיפה כי זה לא מפריע לו, כי אין לכך משמעות לדעתו, כי לא אכפת לו או כי הוא נהנה מההתחברות אל המסורת ו/או שורשיו. אבל זה לא לא לגיטימי3 אם אתה חילוני שמרגיש אחרת. 3 בעברית - כן לגיטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, לחילונים אין מוח משותף (באמת?!). אם זה מאוד מפריע לך לשים כיפה- אף אחד לא יכול להכריח אותך (כאילו, הוא יכול, אבל זו כבר תהיה חוצפה מצידו). אבל תבין, שלאדם הדתי זה מפריע כשאתה *לא* שם כיפה בקידוש. בעצם, מהתגובה שלך, אני רואה שאתה מבין את זה- פתרת את הבעיה ע"י כך שאתה לא נוכח בזמן הקידוש. אני, אגב, בסיטואציה דומה, העדפתי שאדם שסירב לחבוש כיפה יהיה נוכח בקידוש, במקום לבקש ממנו לצאת מהחדר (סליחה, אני לא יודעת איפה אתה נוהג לאכול, אבל הפשרה הזאת נראית לי קצת מבזה. כיפה היא עניין חשוב, אבל לא "קריטי". מבחור או בחורה שלבושים באופן *מאוד* חושפני, למשל, הבקשה הזאת כבר יותר לגיטימית, לדעתי). מצטערת, לא הבנתי למה אתה רואה בבקשה לחבוש כיפה עניין של חוסר סובלנות. ובקשר למשפט "לכיפה אין שום משמעות, מבחינתך"- הממ, אתה צודק. יש לה משמעות. נו, אתה יכול לצרף את זה למה שכתבתי פעם, כשבילבלתי בין היהדות לדת היהודית. :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה בבקשה לחבוש כיפה חוסר סובלנות. אני רואה בחוסר הכבוד לתשובה ''לא, אינני מעוניין'' סוג של חוסר סובלנות. גם לא אמרתי שכל אדם דתי מביע חוסר כבוד שכזה, אבל כן נתקלתי במספיק דתיים (ואפילו חילוניים שומרי מסורת) שזו כן תגובתם האוטומטית (לפחות הראשונית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אז לא כ''כ הבנתי אותך מקודם. אני מסכימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לי אליך: אם אי פעם יצא לך לבקר במסגד, למשל המסגדים היפים שעל הר הבית, או בגנים הבהאיים, האם תהיה מוכן לחלוץ נעליים בכניסה? ומה אם תרצה לבקר יפני מסורתי? אמנם, כפי שאמרה עדי למטה, אין מדובר בדיוק באותו הדבר — לא יחייבו אותך לשים כיפה בתוך הבית עד לקידוש עצמו, והקידוש עצמו הוא טקס ספציפי — אם באמת מאד לא נוח לך לשים כיפה, אתה יכול לשים כיסוי ראש אחר כרצונך, או למצער פשוט להדיר רגליך מן הקידוש... אבל מן הרגע שבו אתה מוכן להצטרף לקידוש, אתה מחוייב בכמה מכלליו, כמו בכל טקס דתי. אז אתה לא חייב להצטרף אליו בכל עת, ותמיד שמורה לך האפשרות פשוט לסגת מן השולחן עד שיסתיים, אבל אני חושב שכאן כיבוד המארח דוחה את כיבוד העצמי. אני מסכים שמדובר בסוגיות די גבוליות, אבל בסופו של דבר, אם מגיעים לכסאחים, הרי הבית הוא הבית שלו, ומצד שני, הוא לא דורש ממך להאמין, או לבצע אילו משימות, אלא רק פעולה פשוטה יחסית, שאין בה מעצמה כיבוד הדת, אלא בעיקר כיבוד הנוכחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא לבקר במסגד וגם לא אצל יפאני. אני יכול להגיד שכשביקרתי בכנסיות, אם היה לי כובע על הראש, הסרתי אותו. אבל זה בגלל שאני נוהג באופן כללי להסיר כובעים (כשאני חובש אותם) כשאני נכנס למבנה. הסרת נעליים אינה נתפסת אצלי כאקט דתי (גם אם המבקש רואה בזה סממן דתי) - הייתה לי פעם חברה שהייתי צריך להסיר את הנעליים לפני שנכנסתי לביתה המרופד היטב. לא הפריע לי. אבל אני אומר לך יותר מכך: אני לא אכנס לבית כנסת בלי לשים כיפה. אבל אין דין כניסה למקום תפילה ביוזמתי כדין כניסה לבית שהוזמנתי אליו. הייתי שמח להדיר רגלי מהקידוש. למעשה, זה בדיוק מה שניסיתי לעשות - פשוט לקום ולצאת לחצר עד תום הקידוש. אבל מבטים מזרי אימה מסביבי הבהירו לי שאין מדובר באופציה רלוונטית, במסגרת ה"אל תעשה בלאגנים". אגב, בסדר פסח שעשינו אצלם, נדרשתי להשתתף אקטיבית בטקס, חרף מחאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה מן ההיתממות: גם אתה חובש כיסוי ראש מפאת הגשם, אבל בקונסטלציות מסוימות כיסוי ראש הוא אקט דתי. וכך גם חליצת הנעליים. ולגבי החלק השני - בן כמה אתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אם אני אכנס לבית כנסת, אחבוש כיפה. בבית פרטי, לא מתאים לי. 24, למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפייה של המארחים שלך באמת עוברת קצת את הגבול הפולני (הייתי מצפה שהם יעשו לך את המוות על זה שלא רצית לחבוש, אבל להכריח לחבוש? על מה יישאר להם להתלונן?) אבל לא ברורה לי ההפרדה שאתה עושה בין בית כנסת לבית פרטי. למיטב ידיעתי הדלה, חבישת הכיפה היא לא רק בגלל קדושת המקום, אלא גם בגלל קדושת הטקס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבית הכנסת נכנסתי מרצוני החופשי, מתוך ידיעה שאדרש לחבוש כיפה. לבית הפרטי הזה הוזמנתי, בלי שנאמר לי מראש שאדרש לחבוש כיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עשיתי סקר (לא הצלחתי לחשוב על תשובה הומוריסטית), אבל עפ"י הנסיון האישי שלי, התגובה של המארחים שלו היא מאוד לא יוצאת דופן. אני לא חושב שהם באמת *הכריחו* את דובי (לא נראה לי שתפסו אותו בזרוע והדביקו לו בכוח כיפה על הראש). הם פשוט הציקו לו באגרסיביות ודרשו ממנו לא לעשות "בלאגנים". דובי כנראה לו אוהב לעשות "בלאגנים" ולכן הוא מצא את עצמו עם כיפה על הראש (ועם פנים חמוצות). כמו שראינו פה בדיון אחר (בדיון על ברית מילה בה עלתה ברצינות הטענה1 שיש לעשות זאת ולו בשביל להתחמק מתגובות עוינות של הסביבה), יש משהו אינהרנטי בתרבות היהודית/ישראלית שגורמת תחושת אי נוחות אצל מי שלא מוכן לאמץ את כל מנהגי השבט. מן "או שאתה קונפורמי או שאתה לא משלנו" שכזה2. עכשיו - אם אנחנו נוהגים לעשות זאת אחד לשני, בתוך שבטנו הבדלני, האם יש איזשהו פלא שיש בישראל קבוצות של אזרחים לא יהודיים שחיים בתחושה שדוחפים אותם אל השוליים (גם אם הם אזרחים נאמנים, שומרי חוק, משלמי מיסים ואף לפעמים משרתים בצבא)? כאמור, המניע הוא לא קדושת הטקס, משום שאם הם היו מארחים לא יהודי3, יותר סביר שהם לא היו דורשים ממנו לשים כיפה על הראש בזמן הקידוש. הנקודה היא שהוא יהודי בעיני מארחיו (לו אין שום מילה בנושא) ויהודים צריכים לחבוש כיפה במהלך טקס זה. _______ 1 ע"י אדם ש*לא* מזדהה עם המנהג בשום צורה. 2 זכורה לי שיחה ששמעתי בחצי אוזן, כשהייתי בן 13, כאשר הורי סיפרו לאיזה זוג שכנים את העובדה היבשה שלא עשיתי בר-מצווה. התגובה האוטומטית היתה "מה אתם ערבים?!". 3 כמובן שאפשר לטעון שיהודים לא נוהגים להזמין לא יהודים לארוחת ערב שבת ולערבם בקידוש (אבל אם יעלה טיעון שכזה, אני פשוט אתן למזוודה שלי לנוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מסכימה לזה - ולא רק בתחום הדתי, ולא רק כלפי לא יהודים. החברה הישראלית נוטה להכניס את כל חבריה לתלבושת אחידה, וצריך למרוד (ברמה זו או אחרת של חריפות) כדי להשתחרר מזה. זה כבר לא קשור לנושא הדת או המצוות, אלא לדרישת ''נאמנות לקולקטיב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי בשעשוע את הפעם שאח שלי הוזמן אלינו לארוחת שבת, והוזהר מראש שיהיה קידוש. הוא אמר שאין בעיה, רק שנגיד לו מראש אם אנחנו מספקים את העז או שהוא צריך להביא אחת מהבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אם כך אני חושב שהאשמה היא אצל המארח. תמיד צריכה הייתה להיות שמורה לך האופציה להמנע מטקס בו אינך מעוניין להשתתף. אני מוכן לחתום על מכתב גינוי להתנהגות מארחך.;-) מעניין. מה בדיוק הכריחו אותך לעשות בסדר פסח? (כהערת אגב, נראה לי, שאם מכריחים אותך לעשות דברים שאינם לרוחך בכל פעם שאתה עובר שם, עדיף שתמנע מלהגיע. זו לא תמיד אופציה, אבל חומר למחשבה...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא מתוך ההגדה. (זו פחות או יותר ההזדמנות היחידה שלי לפגוש את אחי, כשהוא כבר מגיע לארץ. לא שזה כזה גרויסע מציאע(?), אבל לא נורא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אויש, נו באמת, אני שונאת כשהם1 עושים את זה! אבל תאמין לי, פעם-פעמיים אתה עומד על שלך, ובשנה השלישית אף אחד כבר לא יכריח אותך לקרוא את ההגדה. (עדי, שונאת לקרוא בקול, הגדה או כל דבר אחר) _____________ 1 כל קורא מוזמן להיזכר ב"הם" שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אצלנו במשפחה נורא ברור ורגיל לכולם שקריאת ההגדה עוברת מהאחד לשני תוך דילוג קליל ואלגנטי על אבא-של-עפרונית. לאף אחד זה לא נראה חריג או מוזר, ואף אחד גם לא חושב לנשל אותו מהזכות לשמוע שנה אחרי שנה את "אותו הסיפור בדיוק"1 1 גם אם, ייתכן בהחלט, שהוא לא היה מקטר יותר מדי על נישול שכזה... ___________ העלמה עפרונית, בת לאמא מסורתית ואבא אתאיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו, המונח אתאיזם נקשר לאמונה ודת ולא למסורת. מסורתיות נקשרת דווקא לכיף ומנהגים נעימים ופחות לכפייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי הייתי צריכה לציין שאבא אתאיסט ואמא מאמינה. ולכן גם - אמא שומרת מסורת, ואבא לא. (ולכן גם אנחנו ילדות-חצי-חצי. מה שאומר שמה שלא נעשה,בהקשר הזה, לפחות אחד מהם יהיה מרוצה) ____________ העלמה עפרונית, צצה מתוך ענן אבק ונוסטלגיה כדי להבהיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעיקר אנחנו סובלים אותכם, איילים אלמוניים, שבמקומות אחרים היה נדרש מכם לפחות לבחור שם כתנאי לתגובה באתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שיהיה מה שהמערכת תחליט שיהיה, אבל למה לדעתך שתהיה מדיניות אי פרסומים ביום כיפור, בעוד פרסום התגובות לא נחסם ובעוד האתר פעיל לחלוטין במשך 52(?) שבתות בשנה? מה כל כך מיוחד בעדכון חדשות ומדוע אנשים מאמינים (או מסורתיים) הם כל כך לא סבלניים כאשר מישהו מתנהג בצורה שונה מהמקובל עליהם? לי זה נראה הרבה יותר מדרך מחשבה מסורתית, עידוד מורשת או קריאה לשמירת ערכים יהודיים. לי זה נראה כמו דרישה מכולם להיות חלק בלתי נפרד מהבורג או להיות מושמץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף... נוגה השיגה אותי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניכם גויים! וברצינות: לא אמרתי שאין להעלות עדכוני חדשות (אני בעצמי הגבתי באתר ביום כיפור), רק אמרתי שזו שאלה לגיטימית מצד אלה שזה כן מפריע להם. לגיטימי גם שהתשובה עליה תהיה "האתר לוקח לעצמו את הזכות להעלות ביום כיפור". לגיטימי גם לדבר על זה, ולכל אחד - גם לחילונים - הגבולות שלו והטקט/יקה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה אני מדבר על זה. *כל* שאלה היא שאלה לגיטימית. התשובה הלגיטימית שלי היא שיש *המון* צביעות בהתנהגות של ישראלים חילוניים בחג/לא חג הזה. אנשים שמתחברים לאינטרנט ביום כיפור, אבל דורשים אי עדכון האתרים ביום כיפור, למרות שהם גולשים באתרים אלו במהלך החג, זה סימן לצביעות שכזו. אנשים ששומרים על מסורת מסוימת ולא מתחברים ביום כיפור לאינטרנט ודורשים אי עדכון אתרים במהלך החג, זה כבר לא צביעות. זו סתם דוגמא לצרות עין וחוסר סבלנות מינימלית, ואני ממש לא מבין איך זה מפריע להם לנהל את סדר יומם המסורתי. חוסר הסבלנות בולט עוד יותר כאשר המערכת כן נמנעת מפרסום במהלך החג, ופיספסה במספר דקות את המועד הרשמי והמקודש שבו מתירה המסורת1 לפרסם עדכוני חדשות באינטרנט. ____________ 1 מסורת ארוכה, בת אלפי שנים, בה יש חוקים ברורים, ידועים ומקובלים על כולם, של מה מותר ומה אסור לעשות באינטרנט ביום הכיפורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיהם האנשים ש"לא מתחברים ביום כיפור לאינטרנט ודורשים אי עדכון אתרים במהלך החג"? כי היו פה שניים: 1. אלמוני, ש*לא* התחבר ביום כיפור אבל *כן* דרש אי-עדכון אתרים. 2. אני, ש*כן* התחברתי ביום כיפור אבל *לא* דרשתי אי-עדכון אתרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. תגובה 174181. בכל מקרה, חוסר סבלנות של 1 זה גרוע מספיק מבחינתי. צביעות זה לא הדבר הכי גרוע בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא הבנתי את הלינקוק. אני *לא* הגבתי באייל, או בכל מקום אחר1 במהלך יום הכיפורים. אני *לא* דרשתי בשום שלב שלא לפרסם עידכונים באייל. אני *כן* ציינתי, בתגובה לדבריו של מישהו אחר, שלי קצת _צרם_ הפירסום 2 במהלך היום. ועכשיו, אם אתה עדיין רואה כאן צביעות, אני יותר מאשר אשמח שתשתף אותי. 1והצלחתי, כן כן, להתנתק מהאינטרנט למשך קצת יותר מאשר 26 השעות הרלונטיות. מי היה מאמין. 2 ואולי מדוייק יותר יהיה להגיד שפשוט היה לי קצת לא נוח עם הפרסום. ובעיקר, לא נוח עם התגובות לאלמוני ההוא, שהתחיל את כל העסק. __________ העלמה עפרונית, מנסה להתמודד עם 155 תגובות חדשות מאז שני בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שזו טעות שלי בהבנת הנקרא של תגובה 174165. באמת סליחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נדמה היה לי שהצדקת אי-עדכון אתרים, למרות שאת (אני די משוכנעת) לא שומרת מסורת. נדמה היה לי שלזה התייחס הטיעון של אביב בנוגע לחילוניות הישראלית המבולבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ברקת לא נקטה קביעה חד משמעית שכזו לגבי ראוי ולא ראוי (אחרים דווקא כן). הטענות שלה היו מטא-דיוניות לגבי לגיטימיות של טענות (עם זה הסכמתי לפני חזרתי לדיון עצמו ולטיעונים שלי, שהם לגיטימיים, לדעתי, לפחות באותה מידה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדכון חדשות נעשה מטעם המערכת, ולא מטעם קוראים בודדים. על אפו וחמתו של העורך שלא רוצה קהילה אבל מגיע למפגשים, כקורא קבוע אני מרגיש שבמידה מסוימת אתר זה מייצג גם אותי. הוא מייצג גם אותך וגם את נוגה ועוד רבים, ולכן אין טעם בהשבתתו ביום השביעי; אבל פרסום הודעת מערכת ביום הכיפורים עלול לגרום לכך שיהיו בין קוראיו שיחושו נדחקים החוצה, במידת מה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייבת לומר, שגם התגובה שלך וגם תגובות אחרות כאן- של ברקת למשל, גרמו לי לרגשות אשמה קשים על כך שאני, כדתיה, לא הרגשתי שום דבר כשראיתי שפורסמו באייל עדכוני חדשות ביום כיפור1. זה נראה לי טבעי; לא ציפיתי מהאייל לשבות, אפילו לא ביום הזה. לא יודעת אם אני אמורה להיות מאוכזבת מהאייל, או מעצמי. 1- נראה לכם שהעידכון הזה פורסם דווקא ביו"כ כדי שיתפתח דיון על עצם הפירסום? כי לי זה נראה ככה. קטעים עם העורכים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התירוץ הזה של ''מייצג'' כבר יצא לי מכל החורים. זהו תמיד נסיון להשמיע עילה דמוקרטית, לאוזניים המתאימות - כדי לקדם כפיה אנטי דמוקרטית. איני ''מייצג'' את המערכת, אך כקורא וכמגיב המייצג את עצמו בלבד (וגם זה לא תמיד...), הייתי שמח אם איילים כמוך, הבוחלים והנפגעים מחרותם של אחרים, ימצאו את דרכם אל מחוץ לאתר זה. נדמה לי שרוב מגיבי האתר הם יהודים חילוניים. כלומר, כאלו שלא קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות. זו נראית לי חוצפה ממדרגה ראשונה לתבוע מהם בתירוצים שונים לשאת ולו כזית מעול זה, שקיבלת אתה על עצמך. בקיצור, איני רואה בבקשה שלך ושל הראשון שהגיב בנושא בקשה לגיטימית הראויה לדיון רציני. אל יהי חלקכם עימנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תבעתי ממך דבר. גם אני מכיר בכך שהרוב המוחלט של הכותבים כאן הם חילוניים, ונראה לי מובן מאליו שזכותם לכתוב בכל עת שיחפצו. התייחסתי למערכת, לא למגיבים. כמו שכבר אמרתי, תרצה או לא תרצה, ואפילו אם לא ירצה הצ'יף בכבודו ובעצמו - ככותב קבוע, אם גם אלמוני, אני מרגיש שגם לי יש חלק ונחלה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזמת קצת. אף-אחד לא ביקש מהמערכת לקבל על עצמה עול תורה ומצוות. מדובר על בקשה להתייחסות שמבטאת הכרה וכיבוד ערכיו של הזולת. הבקשה הזאת אינה שרירותית, אלא נעוצה בנורמות הרווחות במדינה ובתרבותו של העם היהודי. ציינתי כבר שאני לא בטוח מה עמדתי ביחס לפרסום. אבל חוסר הסובלנות שאתה מפגין בשם הסובלנות מרתיע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע עדכון חדשותי הוא פגיעה ב"כיבוד ערכיו של הזולת"? אני לא מבין כיצד ה"זולת" הדתי נפגע מכך (הוא לא גולש באתרים במהלך יום הכיפורים). אני לא מבין איך החילוני המסורתי ששומר את מסורת חג זה נפגע מכך (הוא לא גולש באתרים במהלך יום הכיפורים). אני לא מבין איך החילוני שגולש ומגיב באתרי אינטרנט נפגע מכך (זו כבר צביעות ממדרגה ראשונה לדעתי. זה לא סביר לבקש מהציבור דרישות שאתה לא מבקש מעצמך). לא שאני מסכים עם מה שכתב אפופידס בתגובה 174323. ממש לא. לגרש אנשים מהאתר ולהגיד שהנושא לא לגיטימי לדיון (מסיבות שונות) מרתיע גם אותי. אני כן חושב שזה לגיטימי לבקש מהמערכת לשנות את דרכה ולהתאים את עצמה לערכי הקוראים (לא שהיא חייבת לקבל את דעתו של מישהו). רק רציתי להעיר שיש עוד ערך או שניים שמתסובבים פה באתר, מלבד ערכי המסורת היהודית ו/או הנורמות הישראליות1. ________ 1 כן, כן. יש גם נורמות ישראליות אותן אני מוצא כנורמות פסולות למדי ואני חושב שזה לגיטימי לדבר כנגדן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלא מדובר רק על ''הזולת הדתי''. במשך השנים התפתחה מסורת ישראלית שכוללת תכנים אופיניים ליום-כיפור בתרבות החילונית (כמו נסיעה באופניים, רעיון חשבון הנפש, הליכה לבי''כ לתפילה ''ייצוגית'' ועוד). המסורת הזאת קשורה לדת, שואבת ממנה תכנים, אבל לא נובעת ממנה ישירות. אחד הדברים המאפיינים את יום כיפור בישראל הוא השבתה של אמצעי התקשורת ההמוניים. זה בסדר ''לחלל'' את החג (לקחת סרט, למשל), אבל ההשבתה הזאת מאפשרת ליצור ''אוירה'' של חשבון-נפש למי שרוצה, ושל הפסקה יזומה במירוץ התמידי. מסורת לא כזאת גרועה, בעיניי. לא מדובר על צביעות מצד החילוני הגולש באתרי אינטרנט. העניין הוא לא לקיים את מצוות הדת, אלא לכבד נורמות שנהוגות במדינה (ואם תרצה - בעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה משהו. איך זה שאחד העורכים של האייל עדכן את האתר ביום כיפור מפריע לך או למישהו אחר לעשות חשבון נפש? הרי מי שזה חשוב לו לא יקרא את זה ביום כיפור. קשה לי להאמין שמי שרוצה לקחת הפסקה יזומה מהמירוץ יקרא את האייל ביום כיפור (וזה כמובן לא אומר כלום על האייל). בכלל, מישהו כאן ממש בדק מתי כתבו את העדכון? אני יודעת שהוא הופיע במהלך יום כיפור רק כי אז ראיתי אותו. אם הייתי קוראת את האייל אחרי יום כיפור קשה לי להאמין שממש הייתי מחשבת בראש מתי פרסמו את העדכון ואם זה לפני או אחרי נעילה. חישוב כזה נראה לי קצת קטנוני, למען האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את לא צריכה לחשב את מועד הפרסום, היום והשעה המדוייקים מופיעים בסוגריים. במקרה שלפנינו, יום שני, חמש ושבע עשרה דקות. אם העורך היה מחכה עוד שעה, יום הכיפורים היה יוצא והיה נחסך מאיתנו הפתיל המשעמם הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת בדיוק הנקודה - קודם כל, אני לא מסתכלת על זמן הפירסום אף פעם, למה שזה יעניין אותי? ודבר שני, אין לי שמץ של מושג מתי הייתה תפילת נעילה. בשביל זה הייתי צריכה לחשב. מה שמוזר לי זה שיש אנשים שבאמת בודקים את זמן הפירסום ומשווים אותו לזמן נעילה (גם אם הם כן יודעים אותו). אם הפתיל משעמם אותך, זה ממש לא קשה לדלג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הפריע לי לעשות חשבון נפש. לא עשיתי כזה (אני יותר הטיפוס שנהנה להציק לאחרים). גם אין לי אופניים, אין סיכוי לתפוס אותי בבית-כנסת ועוד. האייל נמצא במרחב הציבורי הישראלי (ואגב, אין שום קשר לשאלת הבעלות עליו כפי שניסו לרמוז). ישנן נורמות מקובלות במרחב הזה, שאמורות לאפשר יצירת "אווירה" מתאימה. אז נכון ש(כמו שירדן הציע בדיון אחר) אפשר לנתח פעולות אנושיות ע"י פירוק למרכיביהן הפיזיקליים וכך להראות שאין להן "משמעות" אנושית, וכך אפשר גם לפרק את המרחב הציבורי למרכיביו, ולהראות שההשפעה של האייל לא גדולה מספיק כדי להשפיע על "האווירה" הכללית. אבל בעיניי זאת טעות: האווירה נוצרת מצירוף של כל המרכיבים יחדיו. אני חושב שהטיעון לפיו "מי שזה חשוב לו לא יקרא את זה ביום כיפור" מתעלם קצת מאופי האדם. למרות שזה חשוב לי, בשעותיי הפנויות אני בד"כ לא לומד דברים חדשים כמו שאני חוזר לריטואלים הישנים שלי. אני מנחש שאני לא היחיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, אם האייל אכן משפיע על ה"אווירה" הכללית, מה טוב שעורכיו החילוניים רוצים שהשפעתו תהיה בכיוון של הסרת הטאבו על כתיבה באינטרנט ביום כיפור, זאת בדיוק ההשפעה שהם מחפשים. הסיפא של דבריך תמוהה בעיני: אתה רוצה את החופש לקרוא באייל ביום כיפור ובה בעת שלא יכתבו בו ביום זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכבר כתבתי, אין לי דעה מגובשת בנוגע לדרך שמערכת האייל צריכה לנהוג. בודאי שאני לא בעמדת המטיף הדתי (ובכלל, משעשע שאני מוצא את עצמי כל פעם מחדש בעמדת השמרן). אם תרצה, השאלה היא על ''מה היא ישראליות'' ולא על יום כיפור. בכל מקרה, לא דובר על כתיבה באייל ביום כיפור אלא על פרסומים ''רשמיים'' מטעם המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה. לדעתך מישהו שמאוד חשוב לו לעשות חשבון נפש ביום כיפור ומאוד אוהב את האווירה הזו של יציאה מהשגרה היום-היומית וכו' בכל זאת יקרא באייל? למה? הרי זה די הורס את כל האווירה שחשובה לו, לא? ואם אותו אדם כבר קורא באייל, כמו שציין האייל האלמוני מעלי, למה בדיוק הוא מבקש שלא יכתבו בו? כאן זה כבר מתחיל להראות קצת צבוע - כאילו שזה כדי "לא להשאיר ראיות" לכך שהייתה פעילות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי ככה זה החיים. אנחנו נסחפים בזרם האירועים ולאו דווקא מבצעים בחירות רציונאליות. סביר שאני אצא לשתות הערב ולא אתעמק בספרים מחכימים, למרות שלספרים כאלה יש בעיניי יותר ערך מלבילוי סתמי. לנקודה השנייה, כמו שכתבתי בתגובות אחרות, יש ערך לכיבוד הדברים שחשובים לזולת. יש גם ערך להתייחסות לכלל הדברים שחשובים לאנשים בחברה ומתבטאים בנורמות החברתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היה ממש חשוב לך להחכים, לא היית נשאר וקורא? אתה הרי לא דיברת על מישהו שנחמד לו שביום כיפור יש קצת שקט אלא על מישהו שזה באמת חשוב לו. בוודאי שיש ערך לכיבוד הדברים שחשובים לזולת. אבל יש גם גבול, לא? יש עוד אנשים שנורא חשוב להם שאני אשאר בבית לבשל ושלא יראו ממני כלום חוץ מהעיניים. יש אנשים שחשוב להם שגם יהודים אחרים (כשהם מגדירים מי יהודי) ישמרו שבת ויאכלו רק כשר. עד מתי אני אמורה להתחשב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. חשוב לי להחכים, ובכל זאת נראה לי שאני לא אקרא הערב. כנראה שאת טובה ממני (לא שזה כזה שוס). אני מסכים שיש גבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי דיברתי על עצמי? (: דיברתי על אותו מישהו תיאורטי שזה באמת חשוב לו. דרך אגב, האנלוגיה לא כל כך טובה - לקרוא ולהחכים אתה יכול בהרבה ערבים, כך שאם היום אתה יוצא לבילוי שטחי ומהנה אתה עדיין יכול לקרוא מחר. יום הכיפורים קורה רק פעם בשנה, לכן הייתי מניחה שמי שחשוב לו להתנתק מהעולם ביום כיפור יתאמץ יותר כדי לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הופתעתי0 וקצת חרה לי לראות שהופיע מאמר באייל ביום כיפור1, ובעקבות הדיון כאן ניסיתי לנתח את הרגש הזה. למרות שזה ישעמם את המשועממים, אפרט כאן את מסקנת הביניים שלי- חלק מחיי הרוח שלי2 מתנהלים באייל, ואני מרגיש חובה מסויימת לעקוב אחרי הדיונים החדשים.מצד שני, ביום כיפור אני מרגיש צורך להוריד הילוך, קראו לזה חשבון נפש, או סתם הנאה מהאווירה המיוחדת של היום. חשבון נפש כזה יכול להיות גם קריאת מאמרים ישנים באייל. כשנכנסתי לאייל וראיתי דיון חדש עם כמה עשרות תגובות, הרגשתי מרומה- משל אני פרייאר, ובינתיים קרו דברים באתר שהרגשתי שייכות מסויימת אליו, מאחורי גבי. אז נכון, נקשרתי רגשית לדבר שלא אכפת לו ממני, וזה שאני יוצא לחופש או למילואים (נניח) לא אומר שכולם צריכים לעמוד דום עד שאני חוזר, אבל ציפיתי שדווקא אתר זה ייצג את הרגישויות שלי. במקרה שלי זה לא כזה ביג דיל, אבל אני יכול להרגיש אמפטיה כלפי מחאה בנושא. אני יכול גם להרגיש אמפטיה כלפי הטענה שכקורא אני מצפה שלמרות שאני קורא באייל ביום כיפור, לא יופיעו מאמרים חדשים, כי זוהי ממש הצהרת מדיניות- "יום כיפור הוא יום ככל הימים עבור עורכי האתר", וראו הערה 1. 0 כנראה הייתי שבוי בקונספציה. 1 אחרי שנרגעתי, ונזכרתי שחלק מהעורכים הם בלבניסטים, החלטתי שזוהי פרובוקציה מכוונת. 2אזהרת פומפוזיות דרגה 3 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב מישהו שמרגיש צורך, במקרה הזה ''צורך להוריד הילוך'' וחושב שהצורך הזה שלו צריך להשפיע על מישהו מהעורכים יותר מהצורך שלי לקרוא באייל חדשות והודעות גם ביום כיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהבנת מתגובתי? שהצורך שלי צריך להשפיע על העורכים? נדמה לי שאתה סתם משחק במראות מאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא משחק בשום משחק. חשבתי שההודעה שלך נכתבה במגמה להשפיע. אם רק רצית לשתף אותנו בהגיגיך ראה את הודעתי הקודמת כמבוטלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הודעתי, כמו רוב [כל?] הודעותי , נכתבה לשם ההגיג. כמובן שלא הייתי מתנגד לראות1 מספר משבצות מערכת מתחת להודעתי המחמיאות לטיעוני המחודדים ומודות בהכנעה שהמערכת לא היתה מודעת לצד הזה של העניין ושלהבא יתייעצו איתי בקשר לכל החלטה. בלית ברירה אסתפק בתגובתך, תודה על ההתיחסות. 1 אם כבר בקשות, לאן נעלם השכ"ג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם אנשים שמסתסכים על האייל כמקור לידיעות חדשותיות (לפי הסקר יש כמה וכמה כאלה)? הם לא היו מרגישים מרומים אם הם היו מגלים שקרה משהו חשוב ובגלל יום כיפור לא עידכנו אותם? אז לא, אני לא אומרת שעידכון החדשות הזה הוא קריטי. אני אומרת (או לפחות מנסה להגיד) שסביר להניח שתמיד תמצא מישהו שיפגע, ירגיש מרומה או סתם יתעצבן. ההחלטה הסופית היא של העורכים וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ומה עם אנשים שמסתסכים על האייל כמקור לידיעות חדשותיות (לפי הסקר יש כמה וכמה כאלה)?" זאת לא האופציה ההומוריסטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממקורות יודעי דבר נמסר לי שלפחות במקרה אחד לא מדובר באופציה ההומוריסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת. הרבה פעמים אנשים בוחרים באופציה ההומוריסטית ברצינות. גם מבחינתי זה חצי רציני - אני קוראת עיתונים, אבל פחות את מדור החדשות ובד''כ לא על הבוקר. קורה הרבה שאני שומעת על דברים באייל קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל את נחשפת לחדשות באייל במקרה לגמרי. ברור לך שאין זו מטרתו של מדור החדשות באייל. קורה הרבה שאני שומע חדשות בבוקר באוטובוס. האם זה אומר שצריך להפעיל תחבורה ציבורית ביום הכיפורים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת, בחלק מה"חדשות" יש תלונות של קוראים למה הידיעה לא הופיעה יותר מוקדם, ותמיד יש עורך שמסביר שלאייל אין מערכת חדשות עצמאית ושמטרת הידיעות לעורר דיון וכולי <דמיינו לינקים כאן>. אם בכל זאת זוהי טענה רצינית, הריני חוזר בי מתגובתי הקודמת , לאייל יש תפקיד כמו כל שירות חיוני, ואני מברך את המערכת על החלטתה האמיצה לפרסם ידיעה חיונית זאת1 שעה לפני צאת הצום. כמובן, כל זאת מתוך אמפטיה שיש לי לאנשים שמסתמכים על האייל כמקור עיקרי לחדשות. מרוצה? 1 אגב, מה בדבר מאמרים סתם, ולא ידיעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שהעדכון עצמו לא משנה כלום. זה היה יכול להיות עדכון עוד פחות קריטי, זו הייתה יכולה להיות כתבה. זה לא העניין כאן. הכוונה שלי הייתה (וזה כתוב בתגובה המקורית) להגיד שתמיד יהיה מישהו שיפגע או יתעצבן ושההחלטה הסופית היא של העורכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובגלל ש"תמיד יהיה מישהו שיפגע או יתעצבן", לא משנה לך כמה יפגעו, ועד כמה, ולמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמרתי את זה? כן, חשוב לי. אבל אני עדיין לא מבינה איך למישהו כל כך כואב הלב מזה שמישהו *אחר* כתב עדכון חדשות ביום כיפור. מצטערת, פשוט לא ברור לי. כל הכמה אנשים ועד כמה ולמה. זה לא כאילו מישהו כאן הכריח מישהו לעשות משהו שנוגד את האמונה שלו, לא? בסה"כ כל אחד יכול לפעול לפי מה שהוא מאמין בו (או לא מאמין בו) ואין כאן סתירה. כשקראתי את התגובה של עדי ממש לא הבנתי למה היא זו שצריכה להרגיש מוזר. נראה לי הגיוני לחלוטין שהיא, בתור דתייה, לא קראה את האייל ביום כיפור אבל שלא אכפת לה מה מישהו אחר עשה. (עדי, אני מקווה שהבנתי אותך נכון - אם לא אני מתנצלת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, עזבי, הפסקתי להרגיש מוזר. הגעתי למסקנה ש, מה לעשות, זה פשוט לא מפריע לי וזהו. עידכון חדשות ביום כיפור זו לא סיבה להתאכזב מהאייל- זה הרי בדיוק מה שאני מצפה ממנו, שיפעל כרגיל, כי זה מה שהוא- אתר "חופשי" כזה. אני לא ממש מסבירה את עצמי כאן, נכון? טוב, אפשר לחשוב את מי זה כבר מעניין. כדי לא להוציא את התגובה הזאת מיותרת לגמרי, אפשר לנצל במה זו לקריאה נרגשת לאביב, שיחזור לכאן ויוסיף את מה שיש לו להוסיף?1 1- תגובה 174458 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום ''הגעתי למסקנה ש,'' היית יכולה לכתוב ''הגעתי למסקנה כי,'' ואז היית נמנעת מלהשאיר את ש' התחילית גלמודה ובודדה. (בכלל, המלה ''אשר'' הרי לא מתאימה שם, לכן הקיצור לתחילית ש' כלל אינו במקום) אה.. כן. משעמם לי בחיים. תודה ושלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ממש רוצים, המילה ''אשר'' יכולה להחליף את ''כי'', בדומה לאמור בפסוק ''כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת מה יש להסביר - הדעה שלך נראית לי די הגיונית. וטוב שאת כבר לא מרגישה מוזר בגלל זה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |